להכליל דוברי אידיש ב"פדיחות" הללו הינו עוול בפני עצמו, נראה לי לא פחות מהעוול בשגיאות הכתיב והתוכן.
ישנם דוברי אידיש רבים ששפתם הראשית אינה מפריעה להם כהוא זה בהתמצאות מקצועית בלשון הקודש.
וההיפך הוא הנכון, כי הרי רובם ככולם של כתבי העיתונים הגברים, הינם יוצאי ישיבות קדושות בהן לומדים קרוא וכתוב בלשון הקודש כדבר שבשגרה, כך שרוכשים מיומנות.
מה שכן, אברכים ובחורים רבים רגילים לסגנון הקונטרסים והעלונים הישיבתיים, שם חוסר ההגהה הבסיסית אכן מקומם וגורם לעתים לצחוק במקום לבכות... תופעה זו ייתכן ומשליכה על הכתיבה לאחר מכן בשטח.
לכן בדיוק צריכים בדחיפות עורכים ועורכים לשוניים, מגיהים וכו'.
עוד סיבה, היא שימוש באמרות, פתגמים וכד' אשר נשמעו בישיבות בהברה של לשון הקודש . לא עברית! כאשר באים ומעלים על הכתב בעיתון בעברית תיתכנה שגיאות הקשורות לשוני בין ההברות.
אתפלא שקושרים כתרים בלתי מתאימים לדוברי אידיש.
יותר מכך אתפלא, פעמים רבות מדי נתקלתי בדוברי עברית "טהורה" ולא רהוטה, כשפת אם, מלאה שגיאות מעוררות תהיה...
ואעיד אני על עצמי:
שפת האם שלי היא אידיש, אכן טהורה.
אני עוסקת רבות דווקא בלשון הקודש , דקדוק, ניקוד והגהה, כתיבה וניסוח, ואינני מסוגלת לעבור על כל קטע כתוב בלי לחפש ולמצוא שם שגיאות כאלה ואחרות.
שתי השפות הנ"ל שגורות על לשוני הן ברמת שפת אם והן ברמה מקצועית.
לכן אתפלא על הכללת דוברי האידיש תחת קטגוריה אחת עם כותבי השגיאות הלשוניות.