דרוש מידע טיפים למחילה אמתית.

[אין על עם-ישראל]

העניין הוא
1. שאתה רוצה למחול.
מפריע לך שהאדם השני לא מכיר בכך שעשה עוול ולא מבקש מחילה.
הסיבה שקשה לך למחול היא כי אתה מרגיש שנעשה לך עוול, ויש פה חוסר הגינות,
והעוול אפילו לא תוקן, ואין התייחסות לגודל העוולה.
ולכן:
לשבת עם עצמך ולהבין:
1. אכן נעשה לך עוול גדול על ידי אותו האדם.
2. האדם היה רק שליח מאת ה' לגרום לעוול, אבל ההתמודדות הזאת נגזרה עליך משמיים,
כדי לתקן משהו שאתה צריך לתקן, משהו שאתה צריך ללמוד.
לכן: זה לא האדם - זה מאת ה'! וזה חיזוק גדול באמונה.
3. להבין איך יתכן שאדם יגרום לכזה עוול וימשיך כרגיל, ולא יהיה אכפת לו בכלל מכך?
החשבון שלו עם בורא עולם הוא חשבון שלו והוא צריך לתקן מה שהוא צריך וזה לא קשור אליך,
וגם לא קשור למחילה שלך.
4. למה אנחנו כל כך נפגעים? בגלל שפוגעים בכבוד שלנו - הכבוד זהו חלק מהנשמה - ולכן הפגיעה כל כך חמורה
כאשר אנחנו מוחלים אנחנו מחזירים את הכבוד שאבד לנו - אנחנו אנשים שעולים מדרגה ואנחנו מעבר לרגשות
של כעס או פגיעה - מחילה זוהי הרגשה נאצלת שמוסיפה לנו כבוד.
5. לאן הולך כל הכאב, הבכי והצער וחווינו? מה אתו? איך ייתכן שאנחנו סבלנו כל כך וכי אין לכך משמעות?
התשובה היא שכל הכוח של הכאב ששמרנו אצלנו בלב הולך לכוח של המחילה והופך לכוח רוחני עוצמתי.
6. כל זמן שאתה לא מוחל יש לך קשר לאותו האדם, קשר של נטירה, הוא לא בסדר כי הוא התנהג אלי באופן לא הוגן,
כשאתה מוחל אין בינכם קשר בכלל, ואז הוא צריך להתמודד עם הבעיות/קשיים שלו בלי קשר אליך.
7. מחילה זהו תהליך מול עצמך, בזמן של שקט ומחשבה והוא כולל תפילה ובקשה ריבונו של עולם, אני רוצה למחול,
ריבונו של עולם תעזור לי להגיע למצב שאין לי כעס בלב, תעזור לי להבין שלאדם שפגע יש קושי גדול ואפילו גדול יותר מהפגיעה שנוצרה על ידו, תיתן לי להרגיש שהכל ממך, תחזק אותי באמונה, אני רוצה לסלוח, תיתן לי להרגיש לאט לאט
את ההרגשה שאין בי הקפדה, תן לי טוהר בלב.
8. להבין מה אתה מרוויח ומה אתה מפסיד, כשאתה לא מוחל אתה נשאר עם טינה, כועס על האדם.
כשאתה מוחל, אין בינכם קשר, כל אחד ימשיך לדרכו שלו בחייו, יש לך אמונה חזקה, אתה זוכה להיות "בעל מחילה"
במידה שאדם מודד מודדים לו - אם מחלת על משהו שהיה לך קשה מאוד למחול אז גם בורא עולם יעביר על מה שצריך, ואיננו יודעים עליו ובנוסף יש לך זכות - "זכות המחילה".
ולמה עדיין קשה למחול? כי ההרגשה שיש לי משהו "ביד" מול הפוגע וזהו שהוא צריך את המחילה שלי, אבל ההתנהגות שלו היא מול בורא עולם ומולו הוא עדיין צריך לבקש סליחה, והמחילה שלך נותנת לך קודם כל ערך מוסף, הדבר הזה שיש לך "ביד" אתה מעביר אותו לצד של הקדושה, לצד המרומם.
(גם לי היה מאוד קשה למחול למישהו וחשבתי על כך רבות, ובפרט שיש מהם עדיין מידי פעם נזק, וסעיף 4 אמרה לי חברה, והוא הועיל לי להוריד טינה מהלב במקרה של הלבנת פנים כפשוטו - מקווה שעזרתי למישהו.)

תודה רבה רבה על התוכן!
תגובה ממש מרוממת!

 

[דיסי]

יכול ליהות שהוא ממשיך לפגוע גם בלי מילים
לכן קשה וכמו מי שכתב ה' אמר לו קלל
על זה נקבל שכר זה הזמן בזמן קשה למנף לתפילה
כי אין תפילה מלב שבור וכאוב ופגוע

עצוב לשמוע על אנשים שחיים ככה
את באמת חושבת שאלוקים רוצה שתסבלי בשקט ובשתיקה כל מי שפוגע בך?
מי ידאג לך אם לא את?

 

[ברכת הגשם]

⋅ עיצה מופלאה לנפגעים-מתוך שו"ת הרב בויאר של השבת.

מתוך שיעורים
מביהמ"ד לתורת הנפש
ומרכז יעוץ ע"פ התורה
בנשיאות
הרב משה בויאר שליט"א

שו"ת לפרשת "מטות מסעי"
שאלה:
בשיעורים שלנו אנחנו לומדים הרבה על הנושא
של "בכל דרכיך דעהו". אנחנו חוזרים ומשננים
שכל דבר מגיע מאת הקב"ה ואין עוד מלבדו.
אנחנו מדגישים את החשיבות של העניין
שצריכים ממש לחיות את הידיעה שאם אדם
עשה לנו משהו הוא רק השליח, כי הכל בא לנו
מאת השם והכל לטובה, והקב"ה הוא ורק הוא
מסובב כל הסיבות. כך למעשה אנחנו משתדלים
להסיר כל כאב ותלונה, להביא להכנעה ולראות
את הקב"ה בכל מקום, את הק-ל המסתתר
היושב בסתר, וכך בסופו של דבר מתקרבים
יותר אל הקב"ה.
אבל דווקא כאן באים ושואלים אנשי המקצוע:
בכל הנוגע לעניין של שכר ועונש, אנחנו מכירים
את המושג שנקרא נקמה. דוד המלך אומר: "א-ל
נקמות ה', א-ל נקמות הופיע" )תהילים צד, א(.
הרבה פעמים אנחנו רואים ממש במציאות איך
אנשים עושים דברים שאינם ראויים, ואחר כך
הם נענשים על כך.
רק לאחרונה שמענו על אחד השכנים שהלשין
על שכן אחר שפתח עסק קטן במחסן שלו, והוא
התנכל לו כדי שיסגור את העסק. לא עבר זמן
קצר ואותו שכן מלשין עבר אסון גדול מאוד.
הלה הבין מיד את ההקשר של הדברים ועל מה
זה בא לו, והוא הלך והתנצל בפני השכן הנפגע
והסיר את כל ההתנגדויות.

אבל כאן עולה לכאורה השאלה: הרי באמת הכל
בא מאת מסובב הסיבות והכל הוא רק לטובה,
מה עניין יש כאן לנקמה ולעונש? גם אם אדם
פגע בחברו, הרי גם המעשה הזאת בא מאת
השם. זה מה שהשם רצה שיקרה ולכן מדובר
לכאורה בדבר טוב. אז מדוע האדם שעשה את
המעשה נענש על כך? מה המקום של הנקמה
כאן?
השאלה הזאת נפוצה אצל מטופלים שבאים אל
אנשי המקצוע, והם טוענים לכאורה שיש כאן
סתירה בהנהגה. איך צריכים להסביר להם את
הסוגיה הזאת?
תשובה:
את ההסבר וההסתכלות על פי התורה אנחנו
מוצאים בפרשתנו. התורה כותבת על אדם שהרג
בשוגג, שהוא צריך לברוח לעיר מקלט ולהסתתר
בה, מפני גואל הדם שרודף אחריו להרגו. מבחינת
גואל הדם נפסק להלכה כי מצוה בידו להרוג את
הרוצח, שנאמר בפרשתנו: "גואל הדם הוא ימית
את הרוצח" )במדבר לה, כא(.
לא זו בלבד, אלא חז"ל אומרים שבמקרה ואין
לנרצח גואל דם, מחויב בית הדין למנות אדם
אחר למלא את מקומו של גואל הדם, כפי שנאמר
בהמשך הפסוק: "בפִ געו בו הוא ימיתנו". אולם
למרות המצוה של גואל הדם, אנחנו גם מצווים
לדאוג לאותו רוצח בשגגה, ואנחנו מצילים אותו
בעיר המקלט.
מה בדיוק מונח כאן? האם יש מצוה להרוג אותו
או להציל אותו? ובכלל כאשר מתבוננים בכל
פרטי המקרה של ההריגה, אנחנו מבינים ללא כל
ספק שהאדם שמת בשוגג, היה צריך למות כי כך
נגזר עליו משמיים. זה נכון שמבחינת הרוצח יש
את הכלל שמגלגלים חובה על יד חייב, אבל אם
אותו רוצח לא היה הורג אותו במקרה הזה, הרי
בכל מקרה הוא היה מת על ידי מישהו אחר או
בצורה אחרת.
אם כן, מה עניין של נקמה יש פה? מדוע יש
מצוה לגואל הדם להרוג אותו כל זמן שהוא
נמצא מחוץ לעיר המקלט? הרי מה שקרה זה
בדיוק רצון השם, ושוב חוזרת כאן השאלה
העקרונית של החיוב בעונש.
כאן המקום לציין כי אין לנו כל השגה בחשבונות


שותף מעצם הקשר שלו עם אותו אדם שפגע
בו, כי אילולא הקשר הזה שום דבר לא היה קורה.
לכן אותם חלקי הנפש לא עוזבים לגמרי את
האדם שממנו הם יצאו, אלא הם ממשיכים להיות
קשורים אליו והם מזיקים לו בכך שהם פוגעים
בשפע שלו ובכל החיות שלו. אבל בשמיים
מרחמים על הצד שנפגע, ורוצים שהפגיעה בו
תיפסק. בשביל זה יש את העניין של גואל הדם.
המטרה של גואל הדם היא לרדוף אחרי הפוגע.
כאשר מציקים לפוגע וטורדים את מנוחתו,
ובפרט כאשר הוא מרגיש שחייו בסכנה, בכך
גורמים לו לייסורים. בזכות הייסורים הללו
נמתקים לו הדינים, וכתוצאה מכך מסתלקים
המזיקים גם מהצד שנפגע.
לדוגמה: אם אדם הרג מישהו בשוגג טרם זמנו.
היות שעדיין לא הגיע הזמן של הנפש לעלות
למעלה, היא נשארת משוטטת בחלל האוויר,
והדינים של הרוצח רודפים גם אחרי הנפש
של הנרצח. לכן שולחים אחריו את גואל הדם
וממהרים אותו להימלט לעיר המקלט, כי שם
הוא מבצע את התיקון שלו, ואז יש מנוחה גם
לנפש הנרצח. אולם אם הרוצח יוצא החוצה
מעיר המקלט, מיד מתעורר גואל הדם להרוג
אותו, כדי לעשות את התיקון.
מכאן אנחנו צריכים ללמוד כמה דברים חשובים.
כל אדם צריך להתפלל ולהתחנן להקב"ה, שח"ו
לא יגרם על ידו שום מצב של עוגמת נפש לאדם
אחר, כדי שח"ו הוא לא יגרום לאנשים אחרים
לאבד את חלקי הנפש שלהם, ובכך הוא יביא
דינים לעצמו. צריכים לחזור ולבקש מהקב"ה
להיות שליחים רק לדברים טובים ולא ח"ו
לדברים לא טובים.
שמיים, וברור שכל מה שקורה לכל המעורבים
זה הכל רצון השם. אבל עדיין ננסה להסביר
במיעוט שכלנו את פנימיותם של דברים, ואולי
נקבל מעט הבנה מדוע ואיך מתגלגל כל המנגנון
של הענישה שנראית לנו כנקמה.
הספרים הקדושים מסבירים כאן יסוד מאוד
עמוק. כאשר אדם ח"ו מזיק לחברו, למעשה הוא
גורם לחבר עוגמת נפש גדולה. הנפש של האדם
מורכבת מהרבה חלקים, וכאשר גורמים לאדם
עוגמת נפש, מה שקורה בפועל זה שפוגעים
בחלקי נפש שלו. כתוצאה מכך הוא לא יכול
לחיות עם אותם חלקי נפש, הוא לא יכול לשמוח
איתם ולא לעשות איתם דברים. ולכן אותם חלקי
נפש פשוט עוזבים את האדם הזה.
אפשר לראות את הדבר הזה אצל אנשים שעברו
בחייהם תקופות קשות, וברור לנו שאם הם לא
היו עוברים את התקופות הללו, הם היו יכולים
לצמוח הרבה יותר ברוחניות ובגשמיות. אך בגלל
עוגמת הנפש שהיתה להם, חלקים מהנפש עזבו
אותם, ובכך נמנע מהם מימוש הפוטנציאל.
בדרך כלל השאיפה של הנפש עם כל חלקיה
היא להגיע לשורש שלה בעולם העליון. זה
מה שקורה לאחר מאה ועשרים שנה, ועל זה
נוהגים לנחם: "המקום ינחם אתכם", זהו המקום
שמוכן לנפש של האדם בשמיים. אבל אותם
חלקי הנפש שנפרדו בגלל עוגמת הנפש, עדיין
לא הגיע זמנם לעלות למעלה ואין להם לאיפה
ללכת. הם נשארים תקועים בעולם הזה, והם
מסתובבים באוויר העולם כאשר הם נושאים
איתם רק דינים קשים.
הדינים הללו רודפים את האדם שגרם להם להגיע
למצב הזה, והם אלו שמענישים אותו ומזיקים
לו. אמנם בהסתכלות שלנו אנחנו חושבים
שמדובר בעונש ונקמה על עצם המעשה הלא
ראוי, אבל באמת האדם הביא את הצרות שלו
על עצמו, בכך שהוא גרם לחלקי הנפש הללו
לרדוף אחריו.
אך לא רק האדם הפוגע נרדף ונענש. אותם חלקי
נפש רודפים גם אחרי האדם שנפגע, זהו אותו
אדם שמהנפש שלו הם נפרדו. זה נכון שהאדם
שנפגע יש בו אשמה מסוימת על מעשים שהוא
עשה, ולכן גם נגזר עליו שיפגעו בו, אבל מבחינת
חלקי נפשו המשוטטים בעולם, הם רואים בו

שו"ת / המשך



שותף מעצם הקשר שלו עם אותו אדם שפגע
בו, כי אילולא הקשר הזה שום דבר לא היה קורה.
לכן אותם חלקי הנפש לא עוזבים לגמרי את
האדם שממנו הם יצאו, אלא הם ממשיכים להיות
קשורים אליו והם מזיקים לו בכך שהם פוגעים
בשפע שלו ובכל החיות שלו. אבל בשמיים
מרחמים על הצד שנפגע, ורוצים שהפגיעה בו
תיפסק. בשביל זה יש את העניין של גואל הדם.
המטרה של גואל הדם היא לרדוף אחרי הפוגע.
כאשר מציקים לפוגע וטורדים את מנוחתו,
ובפרט כאשר הוא מרגיש שחייו בסכנה, בכך
גורמים לו לייסורים. בזכות הייסורים הללו
נמתקים לו הדינים, וכתוצאה מכך מסתלקים
המזיקים גם מהצד שנפגע.
לדוגמה: אם אדם הרג מישהו בשוגג טרם זמנו.
היות שעדיין לא הגיע הזמן של הנפש לעלות
למעלה, היא נשארת משוטטת בחלל האוויר,
והדינים של הרוצח רודפים גם אחרי הנפש
של הנרצח. לכן שולחים אחריו את גואל הדם
וממהרים אותו להימלט לעיר המקלט, כי שם
הוא מבצע את התיקון שלו, ואז יש מנוחה גם
לנפש הנרצח. אולם אם הרוצח יוצא החוצה
מעיר המקלט, מיד מתעורר גואל הדם להרוג
אותו, כדי לעשות את התיקון.
מכאן אנחנו צריכים ללמוד כמה דברים חשובים.
כל אדם צריך להתפלל ולהתחנן להקב"ה, שח"ו
לא יגרם על ידו שום מצב של עוגמת נפש לאדם
אחר, כדי שח"ו הוא לא יגרום לאנשים אחרים
לאבד את חלקי הנפש שלהם, ובכך הוא יביא
דינים לעצמו. צריכים לחזור ולבקש מהקב"ה
להיות שליחים רק לדברים טובים ולא ח"ו
לדברים לא טובים.
מצד שני, אם אדם נפגע ממישהו אחר והיתה
לו עוגמת נפש גדולה ממנו, העצה להימלט
מרדיפתם של חלקי הנפש שעזבו אותו היא
להתנתק לגמרי ממי שפגע בו. הרי האדם יודע
שבאמת הכל בא לו מאת השם, ולכן לא תהיה
לו כל תועלת אם הוא ימשיך לכעוס ולשמור
טינה על מי שפגע בו. מה שהוא צריך לעשות
זה להתנתק לגמרי, לא לכעוס ושלא יהיה לו כל
עניין עם האדם הפוגע, לא לטוב ולא למוטב.
ואז ממילא הדינים שלו לא יכולים לתפוס אותו,
והכל יבוא על מקומו בשלום.

 

[ברכת הגשם]

נראה לי רק זה מה שיכול ממש לעזור..

 

[1006michal]

בלת"ק חלקי, מדהים עצם השאלה והאומץ להשמיע אותה בקול.

מניסיון , לפעמים נכון להתרחק - פיזית נפשית רגשית ,אבל טוטאלית , לא לאפשר את החשיבה הזאת כלל
(אגב , הפתרון למחשבה "מטרידה" היא הכנסת מחשבה "באופן ייזום" אחרת )
לתת לעוד מים לעבור בנהר.. להתעסק בדברים שמגדלים את עצמנו... המון התבוננות פנימית חוסן ואמונה בקב"ה וביכולות שחנן אותי..

ואז כעבור כמה שנים (ואני בהכרח אומרת שנים) הדברים יראו אחרת.

 

[כל אחד יכול!!!]

צריך לחשוב על הפוגע ולהבין מה גרם לו לעשות את זה........
ואז אחרי שנכנסים לראש שלו חזק בדרך כלל.....

 

[המסודרת]

אני אציין שאני לא טיפוס נתרן או שומר בלב....
פשוט היה לי מקרה שאחד עשה לי עוול לאורך זמן והסב לי נזק ממשי כתוצאה מהנזק!
כיום אני רוצה למחול יש לי את כל הסיבות .... אפי' שהעושה עוול לא כ"כ מכיר במה שעשה ...
וא"א גם לתזכר לו!
רק שאני אומר לעצמי בלב שאני מוחל וכו'..
ואז קם קול שני ומעמיק את העוול ואומר אתה לא באמת מוחל!
וככה הלוך חזור.
ויש לציין שאני באמת רוצה למחול גם כי הצד השני לא כ"כ מודע עד כדי גודל העוול.
וגם כי אני רוצה להיות נקי בעצמי ....
אבל ככה כבר תקופה יש לי קול ראשון שאני אומר לעצמי ואחרי תקופה פתאום צץ לו הקול השני ....
אשמח לטיפים בעניין... או מה עושים במצב כזה??
אני מעלה את זה כשאלה אחרי שזה כבר תקופה ארוכה ממש לא נותן לי מרגוע!
תודה מראש לכל העונים!

אני רק רוצה לתת כח אחרי שמוחלים פתאום אפשר לנשום
עד אז חיים עם ים של כאב ותחושות דומות בלב
המחילה באופן שאולי יהיו כאלו שידעו להסביר
מכניסה חמצן
שלווה פנימית
אהבתי את השם משתמש של @הכאב שוקע כשמוחלים.
זה כל כך נכון!
כאילו אין לרגשות השלילים יותר כח עלינו ניצחנו אותם!
מי שטעם פעם מתיקות של מחילה יבין.....

 

[שוקולדית]

רואה עכשיו את ההודעה, מקווה שיעזור
הדבר שהכי הכי הכי עוזר למקרים כאלה-
זה לימוד שער הביטחון מחובת הלבבות של רבינו בחיי!!
הוראה של הרבי מלאובוויטש שעזרה להמון יהודים!
מעלה לכאן קישור-

https://drive.google.com/drive/folders/1v6D8SpZ6JkfIU570Kd67C4DhFvle3XBN
רלוונטי ממש!!
בהצלחה!