הנושאים החמים
הנושאים החמים
קולו הצרדרד של הסב המקשיש נסדק לכדי חריץ כשיצאו הדברים מפיו קבל עם המשתתפים המסורים "ויקרא שמו בישראל...?", האב שבע הבריתות כרע בלחישה אל אוזן השווער הימנית כוותיק ורגיל במלאכת הקודש, "מרדכי", ככה, פשוט וקל בלי לייבאלאך וזלמנים מיותרים. "נו...מי לא ניחש", גיחכו המגחכים בין רוגאלע של גרליץ לפטיפור אפור "מה חשבנו שלתינוק שנולד בפורים יקראו ויזתא", ולא זכרו שדוד מרדכי נפטר ערירי בדיוק בתאריך הזה, רק באדר ראשון שבוע אחרי פורים קטן
בשל העומס, האנדרלמוסיה והמהומה הטבעית והמקובלת בתקופת הפתיח לחייו, נוצר קושי בשחזור קורות העתים על דיוקם, וכך מבלי שאי מי נתן דעתו, על אף שבפורומים משפחתיים ניתן דרור לשמות חיבה ספונטניים כנהוג, באופן רשמי נהיה מוטיל'ה שמו לעולם וזכרו בצביטות סבתא בית וגן ושמעון שמעון מחלק הטופים, והכול היו ששים ושמחים בו ובשמו ואין משיג ומוחה ומתריס ומערער ויוצא חוצץ וקורא תיגר
עם הזמן והשנים החולפות ובמסגרת חגיגות העשור גמר אומר להשיל מעליו בעדינות הראויה את ה"ל'ה" המפנק והילדותי ולהתקצר למוטי מתומצת וקולע, תקופה ממושכת המשיך ה"ל'ה" לדבוק בו וסירב לסגת ולהיכנע כצל מטריד וזיכרון ילדות עצוב עד שנשכח ונשמט משיגרת לשון הבריות למעט דודות שכוחות שפוגשות את אמא בשמחות וכשהיא לוקחת אותו לגאולה לקניות כפרס על ההפתעה של אתמול
והאיש מוטי הולך וגדל, יושב אהלים וחובש ספסלים, מבסס את כיפתו בקירבת המצח המקריח, יוצא ובא במכירות צ'ולנטים והמותג מוטי הישן והטוב עובר שדרוג משמעותי בהתאם לרוח החשיבע'ס הפושה בנחלת צעירי הצאן, מורדכע צומח ועולה כיאה לשמו, וכדרך בעלי שיעור קומה מיוחסים ורמי מעלה, פניו מקשיחים והולכים למגינת לב, ידיו שלובות לאחוריו בדרך כלל, פיו מדבר נכבדות ופשוטי העם קדים וכורעים לפניו בהערצה מוסתרת, אשרם שזכו להסתופף
תמו ראשית ימי הנעורים ועם התקדמותו בסולם הישיבישקייט משיק קונספט בהשראה של גרמים שמימיים ברוח הכיכוב התואמת לגילו, מורדוך עף על הכוכבות כאיש חלל מיומן, חולצתו משתפלת, מגבעתו מתרשלת מקדים, קולו נעשה מצטחק, מבכר שלא להשתמש בעברית הקלאסית ומשתדל לשלב בלשונו מילים נבחרות באידיש או על כל פנים בליטאית כבידה, כמו כן מייצר מעת לעת ומפקידה לפקידה סלנגים ישיבתיים, חנויות הצ'ולנט נותרו מיותמות מול שיטת עשה זאת בעצמך האטרקטיבית, בשלב הזה פתח לראשונה ניק בפרוג תחת שם העט 'דוכדוך', השתלח בגולשים תמימים עד שהניק שלו נחסם, כתחליף תעסוקתי בחר בהושטת יד טרמפיסטית במסעותיו לערי הקודש וקברות הצדיקים
הכוכב דעך וכבה וביום מן הימים, למרות שניסה להגן על שמו הטוב, מגלה את עצמו בחבורת צפונים המכנים אותו מרדכי במלרע, זנח את הסלנגית והפולנית העתיקה ושב לצחצח לשונו בעברית בן יהודאית בת זמנינו עם התפשרות לכיוון הלטינית, דיבורו נעשה נינוח, גם בלבושו זרם דם חדש, עדכני ונועז, נטש את צפת והצמתים וביכר להשתעשע בבריכות צימרים ביישובים נידחים, הפקיר את עסקי הצ'ולנט בבת עינו ופנה אל ארוחות חלביות בפיצריות או בבתי ממכר מזון יוקרתיים יותר, דן ושג ושח בענייני אופנה וחדשות העולם הזה וכו' וכו'
עוד הוא משוטט ומנהל דיאלוגים ברומו של עולם, והנה תקופת שידוכים בוקעת ועולה באופן בלתי רצוני, לעלטער'ס לא היה חשק למלרע המעצבן של מרדכי, חשבו אולי לשחזר את המורדוך אך חששו שיצא 'מורדוך מחפש שידוך' וכך נוצר מוטַה הארכאי הזקן ושבע הימים, בתחילת דרכו הסתגר עם התה והלימון והספרים הישנים אך מתברר כי דווקא ישישותו שקפצה עליו החזירה אותו לעשות חיל, אותר לו תפקיד רב משמעות, ובלילות הארוכים היה מספר עם צעירי החבורה זיכרונות היסטוריים
כשבא בברית הנישואין משפחת חמיו לא פתחו משא ומתן לפני שקראו לו מוכי והוא בחר שלא לפוצץ על זה את השידוך, השתלב היטב בחיי השנה ראשונה ובחסדי שמים נפקד בזש"ק, רץ השכם בבוקר מן המטפלת אל הגנים, עורך את הקניות לבית בחריצות ראויה לשמה, בקיצור, חי על חי מנוחות
החיים זורמים להם ומסתבר כי ידיים עסקניות לו והינו משתלב יפה יפה בפעילות מקומית, מוטק'ה התפתח בקצב נאה, הוכתר כמתאם קשרי קהילה של חברות מרכזיות במשק, ובהמשך נרשם למקום לא רלוונטי ברשימה למועצת העיר, אף נצפה סובב בקדחתנות מאחורי אישים רמי דרג באירועים ציבוריים מרובי משתתפים, מספר הטלפון שלו מורכב מסדרת ספרות רציפה וכן מספר לוחית הרישוי בסיאנה אותה מנווט במומחיות ברחובות הצרים
כל אחד עובר שינויים, גם הגיל עושה את שלו, עסקנים צעירים ונמרצים יותר חדרו למערכת ובכדי שלא למצוא עצמו נפלט, התברג בטרם עת כר"מ חביב בישיב"ק לבחורים מתפתחים, ר' מוט'ל ראה ברכה בעמלו והתחבב על תלמידיו ועמיתיו לצוות הישיבה, כמנהגו מקדם השקיע את כל ישותו בעבודת הקודש והעמיד דורות ישרים מבורכים של תלמידים ותלמידי תלמידים הולכים בדרך הישר והטוב לשם ולתפארת
במאורעות העתים מונה לראש הישיבה כשאיפתו וכשאיפת הוריו וב"ב, שמו הלך למרחקים ושמשו זרחה, חיוכו וטוב ליבו של ר' מרדכל'ה כבשו את לב הכל, היה לו את הקסם והרב גוניות הנדרשת לשבות את עיני הבריות באשר הם שם ולקרבן לתורה, למרות ההצלחה המזהירה, משכבדו עיניו מראות ואוזניו משמוע, פינה את ראשות הישיבה לאחרים ואת שארית ימיו שאל לשכון בטח בביתו על גב סטנדר העץ הנושן
אלא שנגזרה גזירה ועתיר שמות ופעלים הלך בדרך כל הארץ כשעשרה מבני משפחתו אומרים סמוך למיטתו את ה'שמות', קהל רב ליווהו בתוגה בדרכו האחרונה ועל קרע פיסת קרטון שנתחבה בעפר התיחוח נכתב ללא תארים כצוואתו בלורד ארטליין פ"נ רבי מרדכי זצ"ל, זך, נקי וצח כביום היוולדו
בשל העומס, האנדרלמוסיה והמהומה הטבעית והמקובלת בתקופת הפתיח לחייו, נוצר קושי בשחזור קורות העתים על דיוקם, וכך מבלי שאי מי נתן דעתו, על אף שבפורומים משפחתיים ניתן דרור לשמות חיבה ספונטניים כנהוג, באופן רשמי נהיה מוטיל'ה שמו לעולם וזכרו בצביטות סבתא בית וגן ושמעון שמעון מחלק הטופים, והכול היו ששים ושמחים בו ובשמו ואין משיג ומוחה ומתריס ומערער ויוצא חוצץ וקורא תיגר
עם הזמן והשנים החולפות ובמסגרת חגיגות העשור גמר אומר להשיל מעליו בעדינות הראויה את ה"ל'ה" המפנק והילדותי ולהתקצר למוטי מתומצת וקולע, תקופה ממושכת המשיך ה"ל'ה" לדבוק בו וסירב לסגת ולהיכנע כצל מטריד וזיכרון ילדות עצוב עד שנשכח ונשמט משיגרת לשון הבריות למעט דודות שכוחות שפוגשות את אמא בשמחות וכשהיא לוקחת אותו לגאולה לקניות כפרס על ההפתעה של אתמול
והאיש מוטי הולך וגדל, יושב אהלים וחובש ספסלים, מבסס את כיפתו בקירבת המצח המקריח, יוצא ובא במכירות צ'ולנטים והמותג מוטי הישן והטוב עובר שדרוג משמעותי בהתאם לרוח החשיבע'ס הפושה בנחלת צעירי הצאן, מורדכע צומח ועולה כיאה לשמו, וכדרך בעלי שיעור קומה מיוחסים ורמי מעלה, פניו מקשיחים והולכים למגינת לב, ידיו שלובות לאחוריו בדרך כלל, פיו מדבר נכבדות ופשוטי העם קדים וכורעים לפניו בהערצה מוסתרת, אשרם שזכו להסתופף
תמו ראשית ימי הנעורים ועם התקדמותו בסולם הישיבישקייט משיק קונספט בהשראה של גרמים שמימיים ברוח הכיכוב התואמת לגילו, מורדוך עף על הכוכבות כאיש חלל מיומן, חולצתו משתפלת, מגבעתו מתרשלת מקדים, קולו נעשה מצטחק, מבכר שלא להשתמש בעברית הקלאסית ומשתדל לשלב בלשונו מילים נבחרות באידיש או על כל פנים בליטאית כבידה, כמו כן מייצר מעת לעת ומפקידה לפקידה סלנגים ישיבתיים, חנויות הצ'ולנט נותרו מיותמות מול שיטת עשה זאת בעצמך האטרקטיבית, בשלב הזה פתח לראשונה ניק בפרוג תחת שם העט 'דוכדוך', השתלח בגולשים תמימים עד שהניק שלו נחסם, כתחליף תעסוקתי בחר בהושטת יד טרמפיסטית במסעותיו לערי הקודש וקברות הצדיקים
הכוכב דעך וכבה וביום מן הימים, למרות שניסה להגן על שמו הטוב, מגלה את עצמו בחבורת צפונים המכנים אותו מרדכי במלרע, זנח את הסלנגית והפולנית העתיקה ושב לצחצח לשונו בעברית בן יהודאית בת זמנינו עם התפשרות לכיוון הלטינית, דיבורו נעשה נינוח, גם בלבושו זרם דם חדש, עדכני ונועז, נטש את צפת והצמתים וביכר להשתעשע בבריכות צימרים ביישובים נידחים, הפקיר את עסקי הצ'ולנט בבת עינו ופנה אל ארוחות חלביות בפיצריות או בבתי ממכר מזון יוקרתיים יותר, דן ושג ושח בענייני אופנה וחדשות העולם הזה וכו' וכו'
עוד הוא משוטט ומנהל דיאלוגים ברומו של עולם, והנה תקופת שידוכים בוקעת ועולה באופן בלתי רצוני, לעלטער'ס לא היה חשק למלרע המעצבן של מרדכי, חשבו אולי לשחזר את המורדוך אך חששו שיצא 'מורדוך מחפש שידוך' וכך נוצר מוטַה הארכאי הזקן ושבע הימים, בתחילת דרכו הסתגר עם התה והלימון והספרים הישנים אך מתברר כי דווקא ישישותו שקפצה עליו החזירה אותו לעשות חיל, אותר לו תפקיד רב משמעות, ובלילות הארוכים היה מספר עם צעירי החבורה זיכרונות היסטוריים
כשבא בברית הנישואין משפחת חמיו לא פתחו משא ומתן לפני שקראו לו מוכי והוא בחר שלא לפוצץ על זה את השידוך, השתלב היטב בחיי השנה ראשונה ובחסדי שמים נפקד בזש"ק, רץ השכם בבוקר מן המטפלת אל הגנים, עורך את הקניות לבית בחריצות ראויה לשמה, בקיצור, חי על חי מנוחות
החיים זורמים להם ומסתבר כי ידיים עסקניות לו והינו משתלב יפה יפה בפעילות מקומית, מוטק'ה התפתח בקצב נאה, הוכתר כמתאם קשרי קהילה של חברות מרכזיות במשק, ובהמשך נרשם למקום לא רלוונטי ברשימה למועצת העיר, אף נצפה סובב בקדחתנות מאחורי אישים רמי דרג באירועים ציבוריים מרובי משתתפים, מספר הטלפון שלו מורכב מסדרת ספרות רציפה וכן מספר לוחית הרישוי בסיאנה אותה מנווט במומחיות ברחובות הצרים
כל אחד עובר שינויים, גם הגיל עושה את שלו, עסקנים צעירים ונמרצים יותר חדרו למערכת ובכדי שלא למצוא עצמו נפלט, התברג בטרם עת כר"מ חביב בישיב"ק לבחורים מתפתחים, ר' מוט'ל ראה ברכה בעמלו והתחבב על תלמידיו ועמיתיו לצוות הישיבה, כמנהגו מקדם השקיע את כל ישותו בעבודת הקודש והעמיד דורות ישרים מבורכים של תלמידים ותלמידי תלמידים הולכים בדרך הישר והטוב לשם ולתפארת
במאורעות העתים מונה לראש הישיבה כשאיפתו וכשאיפת הוריו וב"ב, שמו הלך למרחקים ושמשו זרחה, חיוכו וטוב ליבו של ר' מרדכל'ה כבשו את לב הכל, היה לו את הקסם והרב גוניות הנדרשת לשבות את עיני הבריות באשר הם שם ולקרבן לתורה, למרות ההצלחה המזהירה, משכבדו עיניו מראות ואוזניו משמוע, פינה את ראשות הישיבה לאחרים ואת שארית ימיו שאל לשכון בטח בביתו על גב סטנדר העץ הנושן
אלא שנגזרה גזירה ועתיר שמות ופעלים הלך בדרך כל הארץ כשעשרה מבני משפחתו אומרים סמוך למיטתו את ה'שמות', קהל רב ליווהו בתוגה בדרכו האחרונה ועל קרע פיסת קרטון שנתחבה בעפר התיחוח נכתב ללא תארים כצוואתו בלורד ארטליין פ"נ רבי מרדכי זצ"ל, זך, נקי וצח כביום היוולדו
ת. נ. צ. ב. ה.
