דרוש מידע חנות שמשתלטת על המרחב הציבורי

[תלמידים]

סיפרו לא מזמן על מישהו שהיה חונה קבוע בחנייה פרטית, הביאו שק יוטה-באלה מלאה בחצץ, וחסמו לו את החניה, מאמין שלא יהיו הרבה ברירות..
אם מישהו לוקח שטח ועושה בו כבשלו, למה מי שזה שלו - לא יעשה אותו דבר?!

 

[Sara Rivka]

גם במו"ע יש חנות כזו שמשתלטת על הגינה שליד... פשוט מחריד!!

 

[TYPE:{programmer}]

כמו כן ענין הצינורות שיוצאים ממרפסות ולא נמשכים עד הריצפה ונשפכים על אנשים וכובעים יקרים של 1500 ש"ח מי שפונז'ה

להאריך את הצינור עולה אולי 10 ש"ח.
מה העניין שהוא מטר וחצי באוויר?
הלכתי בר' עקיבא בב"ב עם כובע חדש חדש,
ובגלל שאני לא רגיל לדברים הללו לא ידעתי להיזהר
ופתאום- ספלאש. החליפה, הכובע...
התעצבנתי כ"כ. מה הסיפור?!
יש מצווה להזיק לאנשים? זה חלק מה"פרומער"?

 

[יוק]

ברבי עקיבא יש חנות בגדים שפתחה סניף של חנות נעליים באמצע המדרכה מול החנות על חשבון העוברים והשבים
כל בוקר מגיע אדם חילוני מוציא שולחן מתקפל עם כמה עשרות זוגות נעליים ויושב כך כל היום באמצע המדרכה ואין פוצה פה ומצפצף!

 

[בן ציון הלמ]

בשביל כל הצרות המתוארות באשכול הזה, צריך שתהיה עיריה שדואגת לאזרח ולא לדברים אחרים.
כשבאים לבחור עוד חצי שנה, למרות שאחנו מצביעים לפי הוראת גדו"י,
מ"מ חשוב שהנציגים יידעו שזה חשוב לנו לא פחות מדברים אחרים.

 

[חסדי]

להאריך את הצינור עולה אולי 10 ש"ח.
מה העניין שהוא מטר וחצי באוויר?
הלכתי בר' עקיבא בב"ב עם כובע חדש חדש,
ובגלל שאני לא רגיל לדברים הללו לא ידעתי להיזהר
ופתאום- ספלאש. החליפה, הכובע...
התעצבנתי כ"כ. מה הסיפור?!
יש מצווה להזיק לאנשים? זה חלק מה"פרומער"?

הבעיה היא לא רק בצינורות של ניקוז של מי מזגן רק יותר גרוע בצינורות של מי שפונז'ה

 

[עזריאל שלמה וקשטוק]

פתחו לנו ליד הבית חנות חדשה של מוצרי חד פעמי. בעיקרון זה מבורך, זמין ונגיש. הענין הוא שמוצרי חד פעמי תופסים המון נפח והחנות צרה מלהכיל, בעל החנות השתלט על כל המרחב הסביבתי ומחזיק שם כמויות של סחורה, כשכל ערב הוא דוחף הכל לתוך החנות ובבוקר מוציא מחדש החוצה. המקום הנעים והמסודר הפך להיות שוק עמוס וצפוף ומלבד הירידה בערך הדיור קיים קושי ממשי לעבור במדרכה עם עגלה מחמת הצפיפות, הן צפיפות הסחורה והן צפיפות הלקוחות.

ניסינו להסביר לבעל החנות והוא לא מבין מה רוצים ממנו. להלשין עליו חלילה לנו. אז מה, נגזר עלינו סבל מעתה ועד עולם?

לוותר תמיד לא רע...

 

[3524]

לוותר תמיד לא רע...

נכון.

אז נראה אותך. תשלם הון עתק כדי לקנות דירה בבנין נקי ומסודר עם איכות חיים טובה, וכשהבנין יהפוך למזבלה או שוק עירוני שסיוט לחיות בו תגיד 'כפרה הכסף, לוותר תמיד לא רע', נסתדר גם עם חיים בזבל.

נכון?

 

[עזריאל שלמה וקשטוק]

נכון.

אז נראה אותך. תשלם הון עתק כדי לקנות דירה בבנין נקי ומסודר עם איכות חיים טובה, וכשהבנין יהפוך למזבלה או שוק עירוני שסיוט לחיות בו תגיד 'כפרה הכסף, לוותר תמיד לא רע', נסתדר גם עם חיים בזבל.

נכון?

נכון מאוד מאוד!!!
ועם כל זה רואים תמיד ישועות כשמוותרים, ראיתי את זה בכמה מקומות בחיים...

 

[ניאגרה]

כמו כן ענין הצינורות שיוצאים ממרפסות ולא נמשכים עד הריצפה ונשפכים על אנשים וכובעים יקרים של 1500 ש"ח מי שפונז'ה

מי שלא משתף פעולה עם החרם מגיע לו לסבול

 

[ניאגרה]

סיפרו לא מזמן על מישהו שהיה חונה קבוע בחנייה פרטית, הביאו שק יוטה-באלה מלאה בחצץ, וחסמו לו את החניה, מאמין שלא יהיו הרבה ברירות..
אם מישהו לוקח שטח ועושה בו כבשלו, למה מי שזה שלו - לא יעשה אותו דבר?!

זה כבר באמת שחיתות מידות- לסבול פי כמה העיקר שהשני לא יהנה

 

[3524]

נכון מאוד מאוד!!!
ועם כל זה רואים תמיד ישועות כשמוותרים, ראיתי את זה בכמה מקומות בחיים...

אוקיי. מקובל. באמת אין כמו לוותר, ומי שמוותר רואה ישועות, אבל בכל מצב? גם אם מדובר בנזק כספי עצום ופגיעה קבועה באיכות החיים?

אולי תשרטט לנו את הגבולות? בכל דבר בחיים נוותר וניתן לחזקים מאיתנו להשתלט ולעשות ככל העולה על רוחם בשם הוויתור הקדוש? לאן נגיע כשהמוסכמה תהיה כל דאלים גבר ועל הנפגע לוותר כי חשוב לוותר?

 

[עזריאל שלמה וקשטוק]

מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!

לא משנה מה המצב!!!

 

[shimשימי]

מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!

לא משנה מה המצב!!!

מלוותר לא מפסידים
מלהיות פראייר כן מפסידים

צריך לדעת מתי לוותר ומתי לא

כל אדם צריך לדאוג לעולם הזה של חבירו ולעולם הבא של עצמו
משום מה יש כאלה שכל פעם שעולה עוולה דואגים להפוך את היוצרות

חאללללס!!!

 

[מרחבית]

מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!

לא משנה מה המצב!!!

טעות גדולה! משנה מאוד מה המצב!
לכל דבר ועניין ביהדות (ובעולם בכלל) יש את הגבולות שלו, ומעבר לזה - זה כבר רע.

רבים מאוד מהדברים השליליים הגדולים שקרו וקורים, מהעבירות הכי גדולות, מעיוות המידות וקלקול החיים נובעים בדיוק מזה: נצמדים לדבר אחד - והולכים אתו ראש בקיר בלי גבול, תוך התעלמות מכל שאר הדברים.

זה הפך דרך התורה. כי התורה שלנו מאוזנת, נותנת גבולות והגדרות לכל דבר ועניין. מתי כן, מתי לא, מה קודם למה, ומה נדחה מפני מה. והרבה מאוד דברים תלויים במציאות ובמצב.
וכל דבר ועניין צריך שיקול דעת, ולקחת בחשבון את המצב ואת כל הצדדים.

אם אדם לא יגיש עזרה בשבת במקרה של פיקוח נפש - ומישהו ימות בגלל זה, האם הוא 'שומר שבת מהודר בכל מצב' או שהוא אדם שגרם למוות?

יש גם שטחים אפורים, שאין בהם הכרעה ברורה, אך גם להם יש את הגבול שלהם ולא עד אינסוף.
הרי יש עניין של שביל הזהב במידות.

לוותר זה אחד הדברים החשובים והטובים בחיים.
האם לכן כשגנב יפרוץ לבית, בעל הבית יוותר לו על מה שגונב?
האם כשאדם ישתלט על חדר בתוך בית של מישהו ויחליט שהוא גר שם - יוותרו לו?

אם נשים צריכות לרדת לכביש עם עגלות וילדים קטנים, כי מישהו השתלט על המדרכה, זה בסדר לעודד את זה בשם הויתור?
האם עולם בו העבריינים עושים מה שבא להם, והטובים שותקים תמיד ובכל מצב - בשם הויתור כביכול - זה עולם מתוקן?

 

[כגונא]

אתה מוזמן להיכנס לראש של השכן שלך שהוא מוכרח לשים כמה קרטונים בחצר שלך כי אין לו מקום בבית, והוא לא עושה את זה בשביל עסק שמרויח עליו כסף, אלא פשוט אין לו מקום לאחסון, ואז גם תרויח מצוות גמילות חסד

אתה מוזמן להיכנס לכיס של השכן שלך, להיות עם הכלה עם הבנה ועם אמפאתיה לחשבון הבנק המשותף שלכם. הוא מוכרח גם הוא להתפרנס, הוא מוכרח אין לו ברירה. אז מה אם יש לו קושי להכנס לראש שלך אבל הוא יכול ורוצה ועושה ונכנס לחצר שלך. אבל אתה עם האמפתיה, עם ההכלה עם המיכלים החד והרב פעמיים, בתוככי חצרך. תבלע את המצב את הלשון ואת הקול שלך. גמילות חסד ודין, האיזון נמצא במקום שבו יש אכפתיות של השכן כמו שיש לך. אנא ההצטדקות הזו במקום בו זה ככה. זו אינ הצדקות אלא סדומיות, שלך שלי ושלך שלי ושלי שלי ושלי גם שלי. ואם אפשר שתסכים טם לא אז.... [באידיש אומרים דיר באלאק. או באנגלית מיי דיר בלעם בן בעור היקר] זו התנהגות של מצב רווי בבנייה רווייה , זו עדינות של אנשים שבאים לשרת [את הצבור ו]את עצמם במקום של צפיפות אוכלוסין.

 

[מועד לשמחה]

פתחו לנו ליד הבית חנות חדשה של מוצרי חד פעמי. בעיקרון זה מבורך, זמין ונגיש. הענין הוא שמוצרי חד פעמי תופסים המון נפח והחנות צרה מלהכיל, בעל החנות השתלט על כל המרחב הסביבתי ומחזיק שם כמויות של סחורה, כשכל ערב הוא דוחף הכל לתוך החנות ובבוקר מוציא מחדש החוצה. המקום הנעים והמסודר הפך להיות שוק עמוס וצפוף ומלבד הירידה בערך הדיור קיים קושי ממשי לעבור במדרכה עם עגלה מחמת הצפיפות, הן צפיפות הסחורה והן צפיפות הלקוחות.

ניסינו להסביר לבעל החנות והוא לא מבין מה רוצים ממנו. להלשין עליו חלילה לנו. אז מה, נגזר עלינו סבל מעתה ועד עולם?

תנו עצה להתמודד.

בלת"ק...

לעשות שאלת רב אם מותר להלשין או לכל הפחות להודיע לו על האופציה הזאת...
ומה דעת שאר הדיירים בבנין בנושא?


בינתיים אולי תשכיר את הדירה שלך לחמולה ערבית?
או שאולי תפתח בבית שלך גם מכירת מוצרי חד"פ בשני שקל פחות (הוועד בית יכסה את זה...?)
או שתתלה חץ החנות בצד השני
אם אתה צריך עוד רעיונות מרושעים.. תעדכן..

 

[אסתושי]

מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!

לא משנה מה המצב!!!

מה שברור שמלכתוב בפרוג
מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!
ודאי שלא מפסידים...

 

[אורחת לרגע]

מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!

לא משנה מה המצב!!!

את זה אני יכולה לאמר לעצמי, ולא אתה לי
ע"ע, יש לדאוג לרוחניות של עצמי, ולגשמיות של השני, ולא כמקובל להפך

 

[הרב הגו-N]

מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!

לא משנה מה המצב!!!

מה שברור שמלכתוב בפרוג
מלוותר לא מפסידים!!!!!!!!!!
ודאי שלא מפסידים...

את זה אני יכולה לאמר לעצמי, ולא אתה לי
ע"ע, יש לדאוג לרוחניות של עצמי, ולגשמיות של השני, ולא כמקובל להפך

לא מפסידים ברוחניות או בגשמיות?
יש לזה מקור?