הנושאים החמים
הנושאים החמים
8 יתומים מאב ואם! 8 היתומים העגולים של משפחת קון
[
טרגדיה בלתי נתפסת: הגב' חנה קון מבני ברק נפטרה 12 שנה אחרי בעלה הרב אלכסנדר – הילדים נותרו יתומים עגולים * הטלפון הגורלי הגיע בדיוק בקבלת הפנים החגיגית שערכו החברות בסמינר לבת שהתארסה * משפחה שמחה ומיוחדת, במשבר נוראי
ותיקי העוסקים במלאכת הקודש של גביית וחלוקת כספי צדקה לנצרכים, לא זוכרים כזה מקרה מרטיט ומעורר הערצה מצד אחד, אבל גם חלחלה עמוקה ואבל כבד במיוחד מהצד השני.
משפחת קון איבדה את אביה רבי אלכסנדר זצ"ל, לפני 12 שנה. טרגדיה קשה וכואבת שבאה אחרי תקופת מחלה סוערת עם סיום טראגי במיוחד.
הם היו אלמנה צעירה ושמונה יתומים רכים, הגדולים – זוג תאומים, עוד היו אז לפני בר המצווה שלהם.
הדירה בה התגוררו היתה צפופה במיוחד, שניים וחצי חדרים, ואנשי הצדקה התגייסו לעזור ולסייע מה שאפשר להם לעבור לדירה קצת יותר גדולה, וגם להעמיק קרן כספית עם סכום קטן עבור כל אחד מהילדים, שיהיה לו מאיפה להתחיל לכשיגיע לפרקו.
האמא, הגב' חנה היתה אשה מיוחדת מאוד. היא החליטה שהילדים שלה לא יהיו ילדים עצובים ומסכנים. למרות היתמות והכאב, היא חינכה אותם לשמוח. בכל מצב! סעודות השבת בביתם הפכו לשם דבר בשכונה, כולם שומעים אותם שרים בשמחה, בהתלהבות, הבית שלהם מלא שמחה תמידית, למרות הקושי והכאב, למרות העוני והמחסור.
לפני שנתיים חלתה האם, חנה ע"ה, היא עברה טיפולים ושמרה על ארשת פנים מלאת שמחה שבקעה מפנים, מתוך הלב הענק שלה.
היא החלימה מהמחלה, כך חשבו, והחיים החלו לשוב למסלולם, אבל לפני ארבעה חודשים היא התמוטטה והובלה לבית החולים. בדיקה מהירה גילתה שהגידולים הסרטניים התשפטו אל תוך הראש שלה, ופגעו במוח.
מאז היא לא התאוששה, הדיבור היה קשה עליה והמצב שלה הלך והחמיר במהירות.
בשבוע שעבר התארסה בתה הרביעית, לאחר ששני האחים הגדולים התאומים, וגם האחות שאחריהם, עודדו את הבת הבאה בתור 'לעקוף' אותם. לא זו בלבד, אלא שכדי לאפשר לה להתחתן, הם גם הודיעו שהם מוותרים על החלק שלהם בקרן שהוקמה לאחר פטירת האב, כדי שהסכום יספיק לפחות עבור הבת הרביעית.
הם כל כך רצו שאמא תוכל לשמוח בחתונת בתה לפני שתשיב נשמתה ליוצרה, או שלפחות תצליח להשתתף בשמחת הווארט.
ביום חמישי נערך הווארט, אבל אמא היתה חלשה מכדי להשתתף בו. הם חגגו בלעדיה, ומיד לאחר מכן באו לשמוח איתה.
בליל שבת הם שהו אצלה בבית האבות הסיעודי בו היתה מאושפזת, שרו איתה את שירי השבת – בשמחה! כמו שלימדה אותם, לשמוח בכל מצב.
ביום ראשון הגיעה הכלה החדשה לסמינר, והחברות ששו ושמחו לקראתה, רקדו איתה בשמחה גדולה, ואז צלצל הטלפון: "בואי מהר", אמרו לה, "הגיעה שעת הפרידה...".
החיוך הפך לבכי. היא אצה רצה לבית האבות בו היתה האם מאושפזת, ניסו להשיג מניין ליציאת נשמה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
האם הדגולה והמיוחדת כל כך, השיבה נשמתה ליוצרה. בטהרה גמורה, בשמחה!
בבית נותרו שמונה ילדים, אחת מאורסת ושלושת המבוגרים ממנה הגיעו גם הם לפרקם והתקווה היא שגם הם יתארסו בקרוב.
אחריה יש ארבעה ילדים נוספים, שגם הם כבר מתקרבים לגיל. הבת הקטנה בדיוק התחילה תיכון, בעוד שנים אחדות גם היא כבר תצטרך לבוא בברית הנישואין, והמשפחה המיותמת נשארה בלי הורים, בלי יכולת כלכלית להתקיים.
הם חייבים עזרה! חייבים חייבים!!! עם ישראל אינו יכול לנטוש אותם, את היתומים האומללים הללו! אין מנוס אלא להתאמץ, כל אחד ואחד יותר מכפי יכולתו, כדי שיתומים הללו לא יישארו רעבים חלילה.
ניתן למסור תרומות עבור קרן מס׳ 5422 שעל ידי קופת העיר גם בטלפון מס׳ : 1800394747 או בדואר ל: ת.ד. 49 בני ברק
/SPOILER]
טרגדיה בלתי נתפסת: הגב' חנה קון מבני ברק נפטרה 12 שנה אחרי בעלה הרב אלכסנדר – הילדים נותרו יתומים עגולים * הטלפון הגורלי הגיע בדיוק בקבלת הפנים החגיגית שערכו החברות בסמינר לבת שהתארסה * משפחה שמחה ומיוחדת, במשבר נוראי
ותיקי העוסקים במלאכת הקודש של גביית וחלוקת כספי צדקה לנצרכים, לא זוכרים כזה מקרה מרטיט ומעורר הערצה מצד אחד, אבל גם חלחלה עמוקה ואבל כבד במיוחד מהצד השני.
משפחת קון איבדה את אביה רבי אלכסנדר זצ"ל, לפני 12 שנה. טרגדיה קשה וכואבת שבאה אחרי תקופת מחלה סוערת עם סיום טראגי במיוחד.
הם היו אלמנה צעירה ושמונה יתומים רכים, הגדולים – זוג תאומים, עוד היו אז לפני בר המצווה שלהם.
הדירה בה התגוררו היתה צפופה במיוחד, שניים וחצי חדרים, ואנשי הצדקה התגייסו לעזור ולסייע מה שאפשר להם לעבור לדירה קצת יותר גדולה, וגם להעמיק קרן כספית עם סכום קטן עבור כל אחד מהילדים, שיהיה לו מאיפה להתחיל לכשיגיע לפרקו.
האמא, הגב' חנה היתה אשה מיוחדת מאוד. היא החליטה שהילדים שלה לא יהיו ילדים עצובים ומסכנים. למרות היתמות והכאב, היא חינכה אותם לשמוח. בכל מצב! סעודות השבת בביתם הפכו לשם דבר בשכונה, כולם שומעים אותם שרים בשמחה, בהתלהבות, הבית שלהם מלא שמחה תמידית, למרות הקושי והכאב, למרות העוני והמחסור.
לפני שנתיים חלתה האם, חנה ע"ה, היא עברה טיפולים ושמרה על ארשת פנים מלאת שמחה שבקעה מפנים, מתוך הלב הענק שלה.
היא החלימה מהמחלה, כך חשבו, והחיים החלו לשוב למסלולם, אבל לפני ארבעה חודשים היא התמוטטה והובלה לבית החולים. בדיקה מהירה גילתה שהגידולים הסרטניים התשפטו אל תוך הראש שלה, ופגעו במוח.
מאז היא לא התאוששה, הדיבור היה קשה עליה והמצב שלה הלך והחמיר במהירות.
בשבוע שעבר התארסה בתה הרביעית, לאחר ששני האחים הגדולים התאומים, וגם האחות שאחריהם, עודדו את הבת הבאה בתור 'לעקוף' אותם. לא זו בלבד, אלא שכדי לאפשר לה להתחתן, הם גם הודיעו שהם מוותרים על החלק שלהם בקרן שהוקמה לאחר פטירת האב, כדי שהסכום יספיק לפחות עבור הבת הרביעית.
הם כל כך רצו שאמא תוכל לשמוח בחתונת בתה לפני שתשיב נשמתה ליוצרה, או שלפחות תצליח להשתתף בשמחת הווארט.
ביום חמישי נערך הווארט, אבל אמא היתה חלשה מכדי להשתתף בו. הם חגגו בלעדיה, ומיד לאחר מכן באו לשמוח איתה.
בליל שבת הם שהו אצלה בבית האבות הסיעודי בו היתה מאושפזת, שרו איתה את שירי השבת – בשמחה! כמו שלימדה אותם, לשמוח בכל מצב.
ביום ראשון הגיעה הכלה החדשה לסמינר, והחברות ששו ושמחו לקראתה, רקדו איתה בשמחה גדולה, ואז צלצל הטלפון: "בואי מהר", אמרו לה, "הגיעה שעת הפרידה...".
החיוך הפך לבכי. היא אצה רצה לבית האבות בו היתה האם מאושפזת, ניסו להשיג מניין ליציאת נשמה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
האם הדגולה והמיוחדת כל כך, השיבה נשמתה ליוצרה. בטהרה גמורה, בשמחה!
בבית נותרו שמונה ילדים, אחת מאורסת ושלושת המבוגרים ממנה הגיעו גם הם לפרקם והתקווה היא שגם הם יתארסו בקרוב.
אחריה יש ארבעה ילדים נוספים, שגם הם כבר מתקרבים לגיל. הבת הקטנה בדיוק התחילה תיכון, בעוד שנים אחדות גם היא כבר תצטרך לבוא בברית הנישואין, והמשפחה המיותמת נשארה בלי הורים, בלי יכולת כלכלית להתקיים.
הם חייבים עזרה! חייבים חייבים!!! עם ישראל אינו יכול לנטוש אותם, את היתומים האומללים הללו! אין מנוס אלא להתאמץ, כל אחד ואחד יותר מכפי יכולתו, כדי שיתומים הללו לא יישארו רעבים חלילה.
ניתן למסור תרומות עבור קרן מס׳ 5422 שעל ידי קופת העיר גם בטלפון מס׳ : 1800394747 או בדואר ל: ת.ד. 49 בני ברק
/SPOILER]
