חני כהן :)
משתמש מקצוען
היא הגזימה לגמרי, האישה שגידלה את בעלי.
העקיצות שלה, אני אלרגית אליהם.
תמיד יש לה משפטים לא במקום, לא חדש לי שהיא לא חושבת הרבה לפני שהיא מדברת.
אבל הפעם, היא באמת הגזימה.
"את מזניחה את הילדים שלך", היא אומרת לי. המבט שלה חצוף ומקומט. "למה את שמה להם רק שכבה אחת? את לא
רואה איזה גשם זלעפות בחוץ?"
שתקתי, בלעתי עלבון.
זה לא נגמר כאן. אחר כך היא התחילה לדבר על האוכל שאני מכינה.
"הם צריכים חלבונים ופחמימות. שניצל תירס וספגטי זה לא אוכל!!".
גם הפעם שתקתי. מילותיה הכאיבו לי.
"לדעתי כדאי שתעשי ספורט", אמרה במצח חרוש שבילים. "התווספו לך כמה קלוריות לאחרונה".
בשלב הזה התפרצתי. לא יכולתי יותר!! היא? שהיא תדבר עלי? איזה חוצפה!!
"מתי לאחרונה הסתכלת במראה?", אמרתי בזעם. "אני אנורקסית לעומתך".
"ממש", המבט שלה היה כל- כך מזלזל. לא יכולתי לשאת את העלבון הזה. השלכתי עליה את אחת מכריות הנוי שנחו בשלווה על הספה וכיניתי אותה בשם 'חצילה רקובה'.
מה קרה אז אתם שואלים?
אני לא ממש זוכרת, אבל באיזה שהוא שלב בעלי התעורר בבהלה ואמר בעיניים טרוטות: "נו באמת, גם בחלומות את רבה עם אמא שלי?"
החזרתי לו את הכרית והמשכתי לישון.
העקיצות שלה, אני אלרגית אליהם.
תמיד יש לה משפטים לא במקום, לא חדש לי שהיא לא חושבת הרבה לפני שהיא מדברת.
אבל הפעם, היא באמת הגזימה.
"את מזניחה את הילדים שלך", היא אומרת לי. המבט שלה חצוף ומקומט. "למה את שמה להם רק שכבה אחת? את לא
רואה איזה גשם זלעפות בחוץ?"
שתקתי, בלעתי עלבון.
זה לא נגמר כאן. אחר כך היא התחילה לדבר על האוכל שאני מכינה.
"הם צריכים חלבונים ופחמימות. שניצל תירס וספגטי זה לא אוכל!!".
גם הפעם שתקתי. מילותיה הכאיבו לי.
"לדעתי כדאי שתעשי ספורט", אמרה במצח חרוש שבילים. "התווספו לך כמה קלוריות לאחרונה".
בשלב הזה התפרצתי. לא יכולתי יותר!! היא? שהיא תדבר עלי? איזה חוצפה!!
"מתי לאחרונה הסתכלת במראה?", אמרתי בזעם. "אני אנורקסית לעומתך".
"ממש", המבט שלה היה כל- כך מזלזל. לא יכולתי לשאת את העלבון הזה. השלכתי עליה את אחת מכריות הנוי שנחו בשלווה על הספה וכיניתי אותה בשם 'חצילה רקובה'.
מה קרה אז אתם שואלים?
אני לא ממש זוכרת, אבל באיזה שהוא שלב בעלי התעורר בבהלה ואמר בעיניים טרוטות: "נו באמת, גם בחלומות את רבה עם אמא שלי?"
החזרתי לו את הכרית והמשכתי לישון.