חיפוש מקור למנהג עדת לוב

dvory · 10/9/12

לצורך כתבה:
קראתי במקום כלשהו, שבעדת לוב נהוג שילד בר המצווה פונה לאמו ומבקש ממנה סליחה על שלא כיבדה כיאות. והיא יוצקת מים על ידיו.
האם זה נכון? מה המקור למנהג?
אשמח לעזרתכם.

eden7115 · 10/9/12

מתוך: ילקוט מנהגים, ממנהגיהם של שבטי ישראל, משרד החינוך

1. ביום חמישי שלפני השבת שבה נכנס הנער למצוות, הוא מסתפר בביתו בטקס מיוחד. ההורים מזמינים זמרים על כליהם, והנער מזמין את חבריו שיסתפרו עמו. בכל זמן התספורת הזמרים והמשוררים שרים, והנשים מריעות ומגיושת כיבוד לכל המשתתפים בשמחה.
2. ביום היכנס הבן לעול המצוות, ולאחר שגמר ללבוש את כל בגדיו (את הבגדים העליונים מלבישים אותו הקרובים והקרובות) ומתכונן ללכת לבית-הכנסת, מבקש הנער את סליחתה של האם על כל אשר חטא נגדה, מגיש לה את ידיו לרחיצה, והיא שופכת מים עליהן. רגעים אלה הם מרגעי האושר בחייה של אם, ועליהם אינה מוותרת בשום מחיר.
3. אחרי רחיצת ידיים זו מלביש האב את בר-המצוה טלית, והקהל מלוה אותו לבית-הכנסת, תוך שירים וזמירות, כשהוא עטוף בטלית ונתמך משני צדדיו בידי שניים מבין חבריו, המתחלפים לאורך כל הדרך עד בית-הכנסת.
4. יהודי לוב נוהגים לעשות חגיגת בר-מצוה רק בימי שבת ולא ביום אחר מימות השבוע. החגיגה והעלייה לתורה מתקיימות ביום זה, חוץ ממקרים נדירים מאוד כשהמשפחה אינה יכולה לערוך ביום זה שמחה וחגיגה – וזה לרוב אם אחד מהורי הנער נפטר באותה השנה. במקרה כזה מביאים את הנער לבית-הכנסת ביום שני או חמישי, מלבישים אותו טלית ותפילין לי ארון-הקודש, הוא עולה לתורה ובכך מסתיים העניין.
5. מנהג מקובל להקדים בהכנסת הילד לעול צוות גם לפני היותו בן י"ג שנים, אם הוא יתום מאב או מאם, כדי שהנער יקים מצוות ויגרום בזה לעילוי נשמת הנפטר.
6. מנהג יפה נהגו אנשים רודפים צדקות ואוהבי מצוות, שעם הכנסת בנם לעול המצוות מצרפים אליו ילד אחר, יתום או עני, ואין מפלים ביניהם לא במלבושים ולא בחגיגה ובכיבודים, כאלו שניהם אחים בני אותם ההורים הם.
7. גבאי בתי-הכנסת או ועדי הקהילות נהגו לעשות חגיגת בר-מצוה כללית לילדים רבים בני משפחות מעוטות יכולת. היו קונים להם מערכות בגדים שוות ועורכים להם מסיבה כללית שבה משתתף קהל גדול יחד עם בני משפחותיהם של חתני המסיבה. לרוב היו מכוונים חגיגות כאלה בימי חג השבועות – חג מתן תורה.
8. במניין שבו מתפלל נער שמניח תפילין בפעם הראשונה, אין אומרים בו תחנון.
9. אין מנהג "בת-מצוה" בקהילות לוב.

מאת:הרב פריג'א זוארץ