חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[sl disign]

אייפה רשום בפעם הראשונה בתנ"ך מלצר זה יכול להיות גימטריה או ראשי תיבות או סופי תיבות

בראשית ח, יג
הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר

 

[sl disign]

אייפה רשום בפעם הראשונה בתנ"ך מלצר זה יכול להיות גימטריה או ראשי תיבות או סופי תיבות

לשאלות מעין אלו יש אשכול נוסף:

חידה - אשכול חידות תורניות

אף אחד לא כותב משהו נגד הש"ס, בש"ס לא מבואר שט"ו בשבט הוא יו"ט, אלא שהוא ר"ה לאילן לעניין מעשרות וכו'. אלא שהגר"א ביאר עפי"ז שהוא יו"ט, ויש שביארו באופן אחר מהו טעם היו"ט זה נגד הש"ס,. בגמרא כתוב שהוא ראה שהימים מתארכים כבר בתקופה.(עז, ח)

www.prog.co.il

 

[נכון מאוד]

ראה שבת קל

הבכי לא היה בשעת מתן תורה

אמר הרקליטוס זה הדבר לא יתכן וכי לא ידעו מהאיסור קרובים כל מ' שנה ועל מה כפה עליהם הר כגיגית והמקראות יעידו שהוא סמוך לו כי ממדבר סיני נסעו לקברות התאווה [ואמנם המרי והתאנות התחילו אצל הערב רב כבר ממתן תורה אלא שהפסיק חטא העגל ואח"כ המשכן וכו' ואח"כ היה זה המעשה]:

בכל אופן לכל הדעות לכאורה זה לא היה בשעת מתן תורה ממש.

ספוילר: רמז

בראש לבשמים ולמעמדות אני כתובה, מעוללי הטורף.

 

[נכון מאוד]

מעשה שהיה, איש אחד איבד חפץ יקר במקום כלשהו, ואח"ז בא איש אחר התיישב שם ולקח את החפץ הנ"ל, וכשבא איש שלישי להתיישב שם חזר הראשון לחפש ארנקו, ומשלא החזירו הרגו.
מי ראה זאת, ומי הסביר לו מה פשר הנ"ל, ומה ההסבר ?? (לא מה שמובא מהמגיד והבעש"ט על גלגולים)

 

[שרלוט]

המזוזה.
וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה.

והמזוזה - נוספה ו'.
וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ.

מזוזת - שתי הה' והו' ירדו., נוספה ת' בסוף המילה.
וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא עַל מְזוּזַת.
הַהֵיכָל מְזוּזַת רְבֻעָה. - פסוק נוסף.
וְנָתַן אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.
אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר.
לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. - ניקוד אחר.

מזוזתי - נוספה י'
אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם.

מושלם ומיוחד!

והחידות - נפלאות!! בנויות לתלפיות!!

תודה רבה!

 

[sl disign]

מעשה שהיה, איש אחד איבד חפץ יקר במקום כלשהו, ואח"ז בא איש אחר התיישב שם ולקח את החפץ הנ"ל, וכשבא איש שלישי להתיישב שם חזר הראשון לחפש ארנקו, ומשלא החזירו הרגו.
מי ראה זאת, ומי הסביר לו מה פשר הנ"ל, ומה ההסבר ?? (לא מה שמובא מהמגיד והבעש"ט על גלגולים)

1) על מה התפלא משה רבינו בעוברו ליד המעיין?

וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ.
בספר מושב זקנים עמ' קפ"ד: מעשה אירע למשה רבינו ע"ה, בשעה שאמר לקב"ה "הודיעני נא את דרכיך", אמר לו הקב"ה עלה אלי ההרה, כשהיה עולה, ראה בן אדם שבא לשתות במעיין, ונפל ממנו ארנקי דדינר והלך לו, בא אדם אחר ומצא הארנקי והלך לו. הראשון חזר לבקש הארנקי שלו ומצא אדם אחד על המעיין, אמר לו "אתה לקחת הארנקי!" אמר לו: "לא לקחתי כלום", עמד עליו והרגו. ראה משה רבנו ע"ה כך, תמה ואמר לפני הקב"ה, "רבונו של עולם הודיעני נא את דרכיך, כי כך וכך ראיתי ותמהתי" [שהאדם השני לכאורה מת לחינם]. אמר לו הקב"ה "כל מה שראית אמת, בעל הארנקי אינו בעליו אלא הוא גנבה מאותו שמצאה, ולכן איבדה ושוב בא בעל האבידה ומצא אבידתו, ואותו שנהרג, הרג לאביו של ההורג, ואנכי אניתיו לידו, שיהרוג את מי שהרג את אביו". לכך אמר משה "והאלהים אנה לידו".

 

[שרלוט]

ששה נערים חמדמדים
מהלכים ליד הדמים
פעם אחת הופיעו
ויותר לא נתראו
ראשם נחלש, הופיעו הם ליד נפשות
ויותר לא באו, מה אפשר לעשות?

בית נלקח יחד עם מת
מופיע הוא אצל הנביא בפרק חת
גם אצל בי הוא מופיע
וכמה זה אכן מפתיע
שבשני הפסוקים, ישנם מאורעות
ראה בן אדם שלושה קירות

ראש נקמץ, ידידו נפתח, הראש בסוף דומם
ולצדו מי נמצא? המילה יומם.

וי יסובבום אצל בי בי תמצאהם
ופעם נוספת משם אורידם.

 

[הרקליטוס]

ואשא עיני וארא והנה שלשה רוסיות:
ואני הרקליטוס ראיתי במראה והנה גְּוִיֹתֵיהֶנָה כמראה הדג:
ולהנה הרוסיות שנים כנפיים לאחת להן יכסו את גְּוִיֹתֵיהֶנָה:
ויוגד לי במחזה לאמר אשר נשאום כנפיהם מארץ מרחקים:
ואומר אל הקול הדובר בי מאיפה יאתיון: ויעף אלי אחד מהשרפים
ויאמר אלי מאסיה: ואומר אהה מה אעשה לאלה היום כי חיפשו עלי
עלילות דברים: אתה יושב בסתר עליון צדיק ואלוף אתה לא יהיה לך רעה:
ומה אעשה לאלה אשר במשפטים ובדין יבואו ולא נמצאו עוד:
כי לא נמצא בכל העם אשה כשופטים האלה
לגבורה בכל הארץ אשר יבאו ביד לשפוט:
אשר יאכלו ראש הפרי ויקיאו סופו:
והלא אמר החכם פן תשבענו והקא תו:

 

[sl disign]

ששה נערים חמדמדים
מהלכים ליד הדמים
פעם אחת הופיעו
ויותר לא נתראו

במחתרת
אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב.

ראשם נחלש, הופיעו הם ליד נפשות
ויותר לא באו, מה אפשר לעשות?

אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹא בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים.

בית נלקח יחד עם מת
מופיע הוא אצל הנביא בפרק חת
גם אצל בי הוא מופיע
וכמה זה אכן מפתיע
שבשני הפסוקים, ישנם מאורעות
ראה בן אדם שלושה קירות

חתר - אותיות במת ירדו
וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם חֲתָר נָא בַקִּיר וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר. - פרק ח'.
לְעֵינֵיהֶם חֲתָר לְךָ בַקִּיר וְהוֹצֵאתָ בּוֹ. - פרק יב.

ראש נקמץ, ידידו נפתח, הראש בסוף דומם
ולצדו מי נמצא? המילה יומם.

חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם.

וי יסובבום אצל בי בי תמצאהם
ופעם נוספת משם אורידם.

יחתרו - נוספו אותיות וי.
וְיֵצֵא בַּקִּיר יַחְתְּרוּ לְהוֹצִיא - יחזקאל יב, יב
אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם וְאִם יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אוֹרִידֵם.

 

[מתגעגע]

1) על מה התפלא משה רבינו בעוברו ליד המעיין?

וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ.

בספר מושב זקנים עמ' קפ"ד: מעשה אירע למשה רבינו ע"ה, בשעה שאמר לקב"ה "הודיעני נא את דרכיך", אמר לו הקב"ה עלה אלי ההרה, כשהיה עולה, ראה בן אדם שבא לשתות במעיין, ונפל ממנו ארנקי דדינר והלך לו, בא אדם אחר ומצא הארנקי והלך לו. הראשון חזר לבקש הארנקי שלו ומצא אדם אחד על המעיין, אמר לו "אתה לקחת הארנקי!" אמר לו: "לא לקחתי כלום", עמד עליו והרגו. ראה משה רבנו ע"ה כך, תמה ואמר לפני הקב"ה, "רבונו של עולם הודיעני נא את דרכיך, כי כך וכך ראיתי ותמהתי" [שהאדם השני לכאורה מת לחינם]. אמר לו הקב"ה "כל מה שראית אמת, בעל הארנקי אינו בעליו אלא הוא גנבה מאותו שמצאה, ולכן איבדה ושוב בא בעל האבידה ומצא אבידתו, ואותו שנהרג, הרג לאביו של ההורג, ואנכי אניתיו לידו, שיהרוג את מי שהרג את אביו". לכך אמר משה "והאלקים אנה לידו".​

תשובה נכונה!!!

2) איזה כלי אומנות כתובה בפרשתינו?

וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ.

כלי אומנות אחר - פחות מוכר

3) היכן נרמז הסיפור על החסיד שמסכת חגיגה ספדה לו בשעת פטירתו?

אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו.

תשובה נכונה!!! מובא בש"ך על התורה

 

[מתגעגע]

אמר הרקליטוס זה הדבר לא יתכן וכי לא ידעו מהאיסור קרובים כל מ' שנה

אכן טעיתי, כנראה הבכייה היתה בשנה השנייה, וכבר העירו המפרשים את הערתך מדוע לא בכו מיד כשנאסר עליהם עסקי עריות, וביארו שרק לאחר שהיו כל אחד שוכן לשבטיו ולדגליו היה ניכר מי קרוב של מי, או משהו בסגנון, לא זוכר בדיוק, בכל אופן זה לא הפתרון לחידה​

בכל אופן לכל הדעות לכאורה זה לא היה בשעת מתן תורה ממש.

 

[מתגעגע]

איזה עוד מתנות קיבלו הכלבים בשכרם (בנוסף לטריפה)?

הכלבים זכו לעבד סת"ם בצואתם

לומר שירה

בספר המנהיג מבואר שגם הכתיבה עצמה נעשית על ידי הכלבים

יישר כח גדול על המידע
יש עוד מתנה!!!

וגם בכתיבתן נהגו כל ישראל לתת בדיו החרי"ת והוא קנקנתום דתנן חרתא דאושכפי הנקרא איירמנט שנעשה מצואת הכלבים ומחומץ שלהם אף על פי שהוא סתם יינן דקא אזיל לאיבוד ומזה הטעם התירו בני צרפת בדיו שלהן שעושין הגויים מקליפת עץ היזמי והיגי ומבשלין אותו בחומץ שלהם ובמים דמותר דאזיל לאבוד והשתא הכתיבה עצמה התירו כל ישראל מענין צואת כלבים עבוד העור לא כל שכן.​

עוד בענין זה:

נפלינו אני ועמי החברים פליאה על החכמים, איך שכחו ההלכה הפשוטה בתלמוד דאמרו אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, שבשכר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו זכו כלבים לעבד מצואתם עורות לכתוב בהם ס"ת תפילין ומזוזות, ומדקאמר זכו הא למדת שהעיבוד ההוא טוב מאד מכל שאר העיבודים, דאי לא תימא הכי, מאי האי דקאמר זכו, ומי יודע שבאותו עבוד מעבדין כלל, והקב"ה אינו מקפח את שכר הכלבים, והם באין ומקפחים את שכרם לפסול את הספר המעובד בצואתם, לא יפה הם עושים, ולא יתכן כלל ליראי שמים. (תשובה שכתב הראב"ן-המנהיג, לחכמי אראגון)

מותר לעבד עורות ספר תורה בצואת כלבים, דהוי פירשא בעלמא, ואין כאן איסור מן המותר בפיך. וכתב בספר המנהיג שמעתי שבארץ ישראל פסלו ספר תורה המעובד בצואת כלבים, וזו שגגה וכו', עוד טעו בהלכה פשוטה בתלמוד אין הבורא ב"ה מקפח שכר בריה, שבשכר לא יחרץ זכו הכלבים לעבד מצואתן עורות. ומה שכתב בתלמוד, איני יודע מקומו בש"ס. (גדולי הקדש הלכות ס"ת יו"ד סי' רע"א אות ט').​

 

[דבי מ.]

ואשא עיני וארא והנה שלשה רוסיות:
ואני הרקליטוס ראיתי במראה והנה גְּוִיֹתֵיהֶנָה כמראה הדג:
ולהנה הרוסיות שנים כנפיים לאחת להן יכסו את גְּוִיֹתֵיהֶנָה:
ויוגד לי במחזה לאמר אשר נשאום כנפיהם מארץ מרחקים:
ואומר אל הקול הדובר בי מאיפה יאתיון: ויעף אלי אחד מהשרפים
ויאמר אלי מאסיה: ואומר אהה מה אעשה לאלה היום כי חיפשו עלי
עלילות דברים: אתה יושב בסתר עליון צדיק ואלוף אתה לא יהיה לך רעה:
ומה אעשה לאלה אשר במשפטים ובדין יבואו ולא נמצאו עוד:
כי לא נמצא בכל העם אשה כשופטים האלה
לגבורה בכל הארץ אשר יבאו ביד לשפוט:
אשר יאכלו ראש הפרי ויקיאו סופו:
והלא אמר החכם פן תשבענו והקא תו:

מילה מהפרשה?

 

[נכון מאוד]

יישר כח גדול על המידע
יש עוד מתנה!!!

שמעבר לשכר שהם קיבלו את הטרפה, קיבלו שכר שהרחיקו אותם מהנבלה, כי נבלה נהרג ע"י השטן, והכלב מפחדים מהשטן וצועקים כשהם בעיר, ולכן הרחיקו אותם מנבלה ? (הש"ך שם)

אגב, חוץ מזה שהכלבים לא חרצו את לשונם, יש עוד שתי טעמים למה קיבלו את הטרפות ?

 

[מתגעגע]

ספוילר: רמז

בראש לבשמים ולמעמדות אני כתובה, מעוללי הטורף.

אפשר עוד רמז?

שמעבר לשכר שהם קיבלו את הטרפה, קיבלו שכר שהרחיקו אותם מהנבלה, כי נבלה נהרג ע"י השטן, והכלב מפחדים מהשטן וצועקים כשהם בעיר, ולכן הרחיקו אותם מנבלה (הש"ך שם)​

יישר כח גדול על המידע
יש עוד שכר!!!

 

[sl disign]

אגב, חוץ מזה שהכלבים לא חרצו את לשונם, יש עוד שתי טעמים למה קיבלו את הטרפות ?

ובשר בשדה טרפה וגו'. מאחר שהכלב מסר נפשו על הטרפה כשבא הזאב לטורפה לא תהיה כפוי טובה כנגדו שכשיהיה לך טרפה שתשליכהו אליו בשכר ששמרה עד עתה שלא נטרפה וגם שומר עוד האחרות כי כן דרך העולם להעמיד כלבים לשמור הצאן מן הזאבים.

 

[נכון מאוד]

אפשר עוד רמז?

ספוילר: רמז

עקב פרידה

 

[נכון מאוד]

ובשר בשדה טרפה וגו'. מאחר שהכלב מסר נפשו על הטרפה כשבא הזאב לטורפה לא תהיה כפוי טובה כנגדו שכשיהיה לך טרפה שתשליכהו אליו בשכר ששמרה עד עתה שלא נטרפה וגם שומר עוד האחרות כי כן דרך העולם להעמיד כלבים לשמור הצאן מן הזאבים.

נכון מאוד.
אך אני מתכוון, שהתנהגו במצרים פעמיים טוב, חוץ מזה שלא חרצן לשונם.

 

[sl disign]

נכון מאוד.
אך אני מתכוון, שהתנהגו במצרים פעמיים טוב, חוץ מזה שלא חרצן לשונם.

מדרש רבה - חומש שמות
וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּתוֹךְ הַפַּלְטֵרִין הָיָה קָבוּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְלָכִים קְבוּרִים, וְעָשׂוּ מִצְרִים כְּלָבִים שֶׁל זָהָב בִּכְשָׁפִים שֶׁאִם יָבוֹא אָדָם לְשָׁם יִהְיוּ נוֹבְחִים וְקוֹלָן הוֹלֵךְ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְשִׁתְּקָן משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות יא, ז): וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ. הִתְחִיל משֶׁה צוֹוֵחַ יוֹסֵף יוֹסֵף הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ (בראשית נ, כה): פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקים אֶתְכֶם, מִיָּד נִתְנַדְנֵד הָאָרוֹן וּנְטָלוֹ משֶׁה.

פרי חנן על התורה - שמות
וכן כותב המדרש (ש''ר פר' לא) על הפסוק וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ למה לכלב? אלא אמר הקב''ה חייבים אתם לכלבים, שבשעה שהרגתי בכורי מצרים והיו המצריים יושבים כל הלילה וקוברים מתיהם והכלבים נובחים להם ולישראל אינם נובחים שנאמר (שמות יא) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו לפיכך אתם חייבים לכלבים, ע''כ.

 

[כל שם שתרצה]

חמדמדים

ויותר לא באו, מה אפשר לעשות?

זה היה שווה ציטוט. גם המצאת מילים חדשות וגם הוספת צבע לחידה.. ומאשר לאבינו עשה את לפנינו!