חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[נכון מאוד]

מי היה בן אלישמע?

יהושע בן נון, כך כתוב בדברי הימים !

 

[חודו של כל]

אולי זה:
פסח מצרים מקחו מבעשור. וזה ארבעה ימים לפני שחיטת הקרבן.

לא.

 

[כל שם שתרצה]

אשה מבוגרת סבתא של משה ואהרן !!

בגלל לשון הכתוב 'כי אותה אתם מבקשים'?
והוא על פי הכתוב 'אשר ילדה אותה ללוי', שמתפרש באיזה מקום שנקראת 'אותה' והיא שילדה ללוי.
אבל כל זה כתבתי בלי מקור.

 

[נכון מאוד]

ברביעי היה הראשון בהיסטוריה

שקרבן פסח הראשון הקריבו ביום ד' !

 

[נכון מאוד]

בגלל לשון הכתוב 'כי אותה אתם מבקשים'?
והוא על פי הכתוב 'אשר ילדה אותה ללוי', שמתפרש באיזה מקום שנקראת 'אותה' והיא שילדה ללוי.
אבל כל זה כתבתי בלי מקור.

אם זה ניחוש, זה לא פחות ממדהים !!!

כפי שכתוב, שעמרם ויוכבד לא היו קרובים מאותו אשה, ושזה מותר.
ופרעה טען שאם אתם צריכים גם את אותה המבוגרת, סימן שאין אתם מתכוונים לחזור אחרי 3 ימים, רק לצאת בצמיתות.
מובא בפרדם יוסף בא יא, מצורף .

 

[חודו של כל]

שקרבן פסח הראשון הקריבו ביום ד' !

מעולה.

 

[חודו של כל]

גם אני הסתבכתי בשורה הזאת.
אם הכוונה לכך שבכל חבורה היו לפחות ששה, הנה מבואר בתלמוד (פסחים סד, ב) שאין לך כל פסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה.

@sl disign
אופס' עכשיו אני רואה את הטעות הקריטית בחידה
אחד מחמש לא משש

 

[sl disign]

ששה ידידים מהלכים
בשני מקומות ערוכים
הביטו להם בבקרים
השקיפו על הנשארים

באשמרת
וַֽיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר.
וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ.

סרו שלשה והנה מחנה
וקצה עם ראש חונה

האשמרת
ב' ועוד שלש שווה ה'
בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת.

והנה סרה אחרית
תחתיה באה ראשית
החליפו מרכבה
וכפלו להם זכירה
פעמיים במקרא
באותה ההזכרה
ובינתיים חונות
חטאות לשונות

אשמרה - הת' ירדה והגיעה ה' תחתיה
אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.

באו ארבעים
הסירו גלגלים
בחלומם מופיעים
בין עוז ומשגבים

עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי - המ' בחולם.

חזרה אמצעית
להבליה שבה
והנה שוט מבעית
אצל הראש הובא
אז פי ששה
ניצבו בפגישה
בטוב ודם הן באות
בפח ודקל מגיעות
ובתוך קריאת עדות
באחרונה עומדות

ואשמרה - המ' חזרה להיות שווא. נוספה ו'.
גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ - פס' יז = טוב
וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד - פסוק מד - דם
כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ - פסוק פח
פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ - פס' קלד.
קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ.
זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יי וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ.

נסעו מהם שבעה
והראשית נקמצה
את חברתה הניעה
והנה בששה נמצא
בשני ספרים
בשירים ויסורים
היו הם נזכרים
שם בסוף עברה
בשלש נפשות
ופה עם שפתים
עם רוח נפגשות
ובין שתי עיניים

שמרה - הו' והא' ירדו
הש' בקמץ המ' שווא נע - מופיע בתהלים
שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי.
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי.
שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ.
שִׁיתָה ד' שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי.
וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי.
וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן.

ראש בשבי נטמר
ועל זאת לצידו
בקמיצה באו מר
שן בהבל לבדו
אז לעד ונצח
הקיפו סביבו

שמרה - הש' שווא, גם המילה ועברתו מתחילה בשווא, אותיות מר קמוצות.
וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח.

 

[sl disign]

@sl disign
אופס' עכשיו אני רואה את הטעות הקריטית בחידה
אחד מחמש לא משש

ארבע חמישיות מתו במכת חושך.

 

[כל שם שתרצה]

אם זה ניחוש..

אחרי שכתבת שזו זקנתם של משה ואהרן, לא נשאר הרבה.
זכור לי מהמלבי"ם שמפרש ששמה 'אותה', וזכרתי שהיה לזה מקור קדום יותר, ייש"כ שהבאתו.

 

[נכון מאוד]

אופס' עכשיו אני רואה את הטעות הקריטית בחידה
אחד מחמש לא משש

וחמושים עלו, אחד מחמשה !!

 

[כל שם שתרצה]

באשמרת

כמעט מושלם!!

ראש בשבי נטמר
ועל זאת לצידו

כאן יש עוד פסוק.
וזה גם משליך על זה:

שמרה - הש' שווא, גם המילה ועברתו מתחילה בשווא, אותיות מר קמוצות.

לא התייחסתי בכלל למילה 'ועברתו'.

 

[sl disign]

כאן יש עוד פסוק.

אֲבֹתֵינוּ שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם.
אם זה לא זה, אין עוד פסוק עם שווא בש'.

 

[כל שם שתרצה]

אֲבֹתֵינוּ שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם.
אם זה לא זה, אין עוד פסוק עם שווא בש'.

זה זה.
וזו הכוונה:

ראש בשבי נטמר
ועל זאת לצידו

הראש לא 'הלך' בשבי. הוא רק 'נטמר' והתחבא. כלומר השאיר את המרכבה הקודמת שהיתה לו (קמץ) והתחבא אצל השווא. ואז נהיה 'חטף קמץ'.
וההמשך הוא:

בקמיצה באו מר
שן בהבל לבדו
אז לעד ונצח
הקיפו סביבו

כעת ה'שן' (אות ש) נמצאת 'בהבל לבדו'. בשווא לבד.

 

[כל שם שתרצה]

ארבעה נערים
בשני מקומות
היו נזכרים
על יד מדברות
מרכבת אחרית
ניתנת לראשית
נסגלה האחרית
דממה הראשית
והנה עד עתה
ראו לצידם
בלא מנוחתם
כי באו לבדם
נתחזק ביתם
כפלו הופעתם
מדוע ומאין
היו על ידם
ארצות שתים
ניצבו לצידם
באמורי נפגשים
ובשנאת מגרשים
גוים שם סביבם
גם ייחדו לבבם
מטה אז הונף
אל ראש מסונף
בית בחולשה
בספרים חמשה
הרבו ההגעה
במקומות תשעה
בראשונה טף ונשים
באחרונה פנים לשים
נפתחו ששה
נוספו חמשה
אל הבית באה צרה
ובשמונה היתה זכירה
אצל קצירה בראשונה
ומנחה באחרונה

 

[sl disign]

ארבעה נערים
בשני מקומות
היו נזכרים
על יד מדברות

באתם
וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּֽחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּֽר.
וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּֽחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּֽר.

מרכבת אחרית
ניתנת לראשית
נסגלה האחרית
דממה הראשית
והנה עד עתה
ראו לצידם
בלא מנוחתם
כי באו לבדם

כִּי לֹֽא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה - הקמץ בת' עבר לב', הת' סגול א' דוממת.

נתחזק ביתם
כפלו הופעתם
מדוע ומאין
היו על ידם
ארצות שתים
ניצבו לצידם
באמורי נפגשים
ובשנאת מגרשים
גוים שם סביבם
גם ייחדו לבבם

באתם - דגש בב'
מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם.
לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶֽם.
כִּֽי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאֽוֹת.
וָֽאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד הַר הָֽאֱמֹרִי.
הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי.
אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם.
וַיֹּאמֶר לָהֶם אִם לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי יִהְיֶה לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד.

מטה אז הונף
אל ראש מסונף
בית בחולשה
בספרים חמשה
הרבו ההגעה
במקומות תשעה
בראשונה טף ונשים
באחרונה פנים לשים

ובאתם - נוספה ו', הב' רפויה מופיע בחמש ספרים תשע פעמים.
לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶֽם.
שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם וּבָאתֶם לָגוּר שָׁם.

נפתחו ששה
נוספו חמשה
אל הבית באה צרה
ובשמונה היתה זכירה
אצל קצירה בראשונה
ומנחה באחרונה

והבאתם - הו' בפתח, נוספה ה', ב' צירה, מופיע שמונה פעמים.
וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַֽהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר.
וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה.

 

[כל שם שתרצה]

באתם

בין אביון ובין אחים, עמדו ארבעה
סר אחד מראש אחד, עקבותיו בהופעה
הבלים לפני שריקה ומרכבה ישנה מגיעה

 

[מתגעגע]

כפי שכתוב, שעמרם ויוכבד לא היו קרובים מאותו אשה, ושזה מותר

היכן כתוב?

 

[חגי פאהן]

ידוע שבלשון הקודש יש שני סוגי הטעמה, או מלרע (רוב גדול של המילים) - שההטעמה בהברה האחרונה של המילה, או מלעיל - שההטעמה בהברה האחת לפני אחרונה. אולם יש שתי מילים בתנ"ך שבהן הטעם מופיע על ההברה השניה לפני האחרונה (מלעיל דמלעיל) ואחת מהן בפרשתנו בשלח.

 

[כל שם שתרצה]

שש צלעות
יחד מופיעות
באחת נזכרים
בין שני מצרים
הלכו אז חמישים
לפני השרביט
אשר תוך לבבו
מעליו הביט
מרכבת אחרית
היתה מיותרת
הנה עמדו גרים
ואלמנה מיותמת
עמדו והתרבו
ולנוכח פניהן
והנה הכהן
ניצב אחריהם
במקום אחר ראו
כסף וזהבים
לשמאלן הגיעו
מחמדים טובים
הוסיפו משענת
הניחה תלמודן
כי היתה שורקת
בראשית מעמדן
אז במקומות ששה
היתה להן הגשה
באסון ודמים
ותמרים וענבים
שלשה חרמים
וכלי זהב שבים
ואם תבוא תתהה
על ראשונות תבהה
בראש תחזה
תהפוך מחזה
בקן ישיתוהו
ולו יעטרוהו