פגיעה בלתי חוקית בבני הישיבות / הרב מאיר גולדמינץ
וכי גנב, מזיק, משתמט חילוני או מי שנסע באור אדום, כאשר הוא לומד באוניברסיטה, נשללות מהאוניברסיטה תקציבים עבורו? ברור שלא! מאי שנא בין אוניברסיטאות ומשתמטים חילונים, לבין ישיבות? / הרב מאיר גולדמינץ; דעה
www.jdn.co.il
פגיעה בלתי חוקית בבני הישיבות / הרב מאיר גולדמינץ
וכי גנב, מזיק, משתמט חילוני או מי שנסע באור אדום, כאשר הוא לומד באוניברסיטה, נשללות מהאוניברסיטה תקציבים עבורו? ברור שלא! מאי שנא בין אוניברסיטאות ומשתמטים חילונים, לבין ישיבות? / הרב מאיר גולדמינץ; דעה
www.jdn.co.il
פגיעה בלתי חוקית בבני הישיבות / הרב מאיר גולדמינץ
וכי גנב, מזיק, משתמט חילוני או מי שנסע באור אדום, כאשר הוא לומד באוניברסיטה, נשללות מהאוניברסיטה תקציבים עבורו? ברור שלא! מאי שנא בין אוניברסיטאות ומשתמטים חילונים, לבין ישיבות? / הרב מאיר גולדמינץ; דעהבג”ץ החליט לבטל את מעמדם של בני הישיבות, ולגייסם לצבא. רבים דשו בהחלטה פוליטית זו, הסבירו שזכותו של הציבור להעריך את חשיבות לימוד התורה ולפטור את לומדיה משירות צבאי, וממילא זו החלטה שנתונה בידי נבחרי הציבור ולא בידי בג”ץ. ולא נאריך כעת בזה.
הנושא הפעם, הוא ה”קנסות” שהמערכת המשפטית מטילה על בני הישיבות.
החליט בג”ץ, שמאחר והסדר דחיית השירות הצבאי הוא “בלתי חוקי”. ממילא כל בני הישיבות עוברים על ה”חוק”. לכן, אין תקציבים לישיבות. הוסיפה הרועצת המשפטית לממשלה, שאברכים ה”חייבים בגיוס”, גם לא יקבלו הנחה בארנונה, ולא השתתפות בעלות המעון לילדיהם.
וכאן אטען, שגם ל”שיטתכם”, שבני הישיבות חייבים בגיוס, כל ה”קנסות” הללו אינם חוקיים.
נתחיל מהשאלה הבסיסית: לשיטתכם, שבני הישיבות חייבים בגיוס, ואי גיוסם הוא עבירה על ה”חוק”. מי עובר על החוק?
הרי נכון לעכשיו, משרד הביטחון לא הוציא צווי גיוס לבני הישיבות. כך שאם מישהו עובר על החוק, זה משרד הביטחון. אך האברכים עצמם – אלו שלשיטתכם אמורים להתגייס – אינם עוברים על שום חוק, כל עוד לא קבלו לידם צו גיוס.
אמנם יש לציין, כי טיעון זה הוא זמני, כי להערכתי צווי הגיוס יצאו תוך זמן מה. עם זאת, עצירת התקציבים כבר כעת, ביטול הארנונה והנחות במעונות, מעידה כי לא מדובר במשהו “חוקי”, אלא בהתנכלות לשמה.
אך ניגע במשהו מהותי יותר:
גם לאחר שיצאו הצווים, וגם “לשיטתכם” שאברכים חייבים בגיוס, והם עוברים על ה”חוק” בזה שאינם מתגייסים, על סמך מה “מענישים” אותם בעונשים אלו?
הרי על כל עבירה “פלילית” מוגדר בחוק מה העונש שלה. הפרקליטות מוזמנת להגיש כתבי אישום נגד “משתמטי הגיוס”, ובית המשפט ידון כל אחד מהם, ישמע את טענות שני הצדדים, ויפסוק את עונשו של כל אחד מהם, על פי הקבוע בחוק מה עונשו המקסימלי של “משתמט גיוס”.
אך להעניש את “כולם” בלי משפט, היכן נשמע דבר כזה?
דרך אגב, גם אדם שעבר עבירה, כל עוד הוא לא נשפט עליה, הוא נחשב זכאי. רק אחרי דיון בבית המשפט, שמיעת טענותיו, והחלטת שופט, אפשר להגדיר אותו כעובר על החוק. קודם לכן, “כל אדם בחזקת זכאי, כל עוד לא הוכח אחרת”.
והדברים פשוטים, שהרי מבין אלו ש”תורתם אומנותם”, יש כמה, שגם אילו היו רוצים להתגייס, בכל מקרה היו מקבלים פטור על רקע רפואי או אישי. כך שגם בבית משפט “שלהם”, יתכן שהיו יוצאים זכאים. הענשת “כולם” ושלילת זכויותיהם של כל האברכים, משמעותה “כל בני הישיבות בחזקת אשמים בדין, כל עוד לא הוכח אחרת”.
יתירה מזאת, האם כל מי שעבר עבירה חוקית, נשללות ממנו הזכויות המוארות לעיל?
וכי גנב, מזיק, משתמט חילוני או מי שנסע באור אדום, כאשר הוא לומד באוניברסיטה, נשללות מהאוניברסיטה תקציבים עבורו?
ברור שלא! אף אחד לא בודק מה מעמדו הפלילי של כל סטודנט. גם מי שבאמתחתו עבירות על החוק, יקבל את עונשו על עבירותיו, והאוניברסיטה תקבל עבורו תקציב כמו כל סטודנט.
מאי שנא בין אוניברסיטאות ומשתמטים חילונים, לבין ישיבות? כל עוד ישיבה היא מוסד שעל פי ה”חוק” יש לה זכות קיום וקבלת תקציבים עבור אלו שאינם “חייבי גיוס” (כגון צעירים, מבוגרים, בוגרי צבא, בעלי פטור על רקע אחר, ודומיהם), לא מדקדקים בציציותיו של כל תלמיד.
כך גם בנוגע להנחה בארנונה או השתתפות תמ”ת בעלות המעונות.
מלבד זה שההשתתפות בעלויות המעון “שייכת” לאמא, שעליה לא נאמר שהיא חייבת גיוס, אך גם ההנחה בארנונה לא קשורה בשאלת הגיוס. וכי כל מי שעובר על החוק לא זכאי להנחה בארנונה?
אלא שהנושא כאן אינו גיוס. הנושא הוא התנכלות, וכך צריך להתייחס אליו.
מה הפיתרון?
מותר לומר לא יודע. גם אם אין פיתרון זמין כעת, צריך לשים דגש על הבעיה, כדי שנדע מה עומד לפנינו.
אמנם, אני לכשעצמי סובר, שהפיתרון היחיד הוא בסגנון ה”רפורמה המשפטית”. להעמיד שופטים ויועצים משפטיים שייצגו את עמדותיהם של כלל האוכלוסייה, ולא כאלו המשתמשים במעמדם כדי לקדם את עמדותיהם, ואף משתמשים בכוחם כדי להתנכל למי שלא כטעמם.
הם דוחקים את כולנו לפינה. ולכן, כל נפגעי בג”ץ והיועמ”ש, חייבים להתאחד ולתבוע שינוי מהותי במערכת המשפט.