חוות דעת

[אסתיג]

האם יש קשר בין שורשי המילים:
חוות דעת
מחווה של רצון טוב
מחווה בידו
כאשר המילה חוויה = חיים, חיות

 

[ערך רב]

"אחוי" היא מילה ארמית שפירושה: הראה.
ומכאן: חוות דעת - הראה (הביע) את דעתו.
מחווה של רצון טוב - צעד המראה רצון טוב.
החווה בידו - הראה בידו (על ידי הצבעה וכדומה).
ואינני חושב שיש קשר ביניהם לחוויה ששורשה חיים או חיות כפי שציינת.

 

[מלבב]

כל שלושת המילים האלו ('חוות' דעת, 'מחווה' של רצון טוב, 'מחווה' בידו) שורש כוונת עניינם הוא נתינה, הבעה; לתת או להביע משהו.

וממילא יוצא כך:
חוות דעת = נתינת / הבעת דעה.
מחווה של רצון טוב = הבעת (הענקת) רצון טוב (מגלה שיש לו רצון טוב וממילא הוא מעוניין להעניקו = מחווה).
מחווה בידו = מגלה בידו (=סוג של 'הענקה' לזולת; הגלוי).


בשונה לגבי חוויה שזו משהו פנמי לא כלפי חוץ כמו 'חיווה' לו דעתו (=חוות דעתו) שפירושו; אמר / נתן / גילה לו את דעתו.

וממילא יוצא כך:
חוויה [בחיים] = הרגשה /רגש/ התנסות (=סוג של תחושה ורגש) בחיים. באופן פנימי ולא כלפי חוץ כמו במילים לעיל.



התרגום הוא רק לצורך הבנת משמעות העמוקה במילים, לא תרגומם המדוייק. אלא תרגום והבנת העניין בכללותו.

 

[מלבב]

המשמעות בתנ"ך:

איוב פרק לב:
(י) לָכֵ֣ן אָ֭מַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי:


איוב פרק לב:
(טז) וְ֭הוֹחַלְתִּי כִּי־לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ כִּ֥י עָ֝מְד֗וּ לֹא־עָ֥נוּ עֽוֹד:
(יז) אַעֲנֶ֣ה אַף־אֲנִ֣י חֶלְקִ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי:
(יח) כִּ֭י מָלֵ֣תִי מִלִּ֑ים הֱ֝צִיקַ֗תְנִי ר֣וּחַ בִּטְנִֽי:

כאן רואים שחווי (=מחווה) הוא מלשון אמירה והבעה. וגם 'מראה' לזולתו.

.

 

[אסתיג]

תודה
ולפי הנ"ל אין מן הנכון להתבטאות כפי שמצוי בשפת העם לדוגמה:"כמחווה, אני מעניק לך את..."
אלא רצוי להמשיך לאחר מילת "מחווה" :
כמחווה של רצון טוב,
או כמחווה של הזדהות עמך... אני מעניק...
כי מחווה אינו עומד בפני עצמו, אלא בצירוף תיאור שמתאר מחווה של מה, הבעה של מה, ביטוי של מה,

 

[עדיאל]

יש מקום לומר שגם "חוויה" אינה עומדת בפני עצמה, בניגוד לנוהג הנהוג.
חוויה רוחנית, חוויה מסעירה, חוויה קשה. החוויה עצמה אינה מאומה.

ויש מקום גם לומר שאני טועה...