ריח של התחלה, שנה חדשה.
ב' אלול הצעירים כבר בפנים הוא מגיע יום יומיים באיחור, בינינו, אין לו מה לעשות בבית, והוא מתגעגע לסטנדר. יום איחור זה סביר למעמדו.
יעקב חוצה את הכביש מהתחנה לחצר הישיבה, בודק מה השתנה, את התשובה הוא יודע בלי לראות, כבר שנה רביעית והכל אותו דבר, אבל תמיד הוא מרגיש כאילו זה מקום חדש, אסוציאציות של חדש מתקשרות במוחו, מוזיקה של התחלה.
הוא עולה לחדר בפנימיה הצפונית מניח את התיק על המיטה, שולף כמה חולצות מגוהצות ותולה בארון.
אפילו חדר חדש כבר אין, הוא מהרהר, הכל כרגיל. חברותות הוא ממשיך חברי חדר נשארו כולם, אפילו הריח של השמפו מהמקלחת נותר של הוואי עם תערובת של פינוק כחול.
הוא יורד ללובי המוביל לבית המדרש, בצד טורים טורים של כובעים וחליפות תלויים בסדר מופתי, רואים שבית המדרש עוד לא מפוצץ, הוא חושב, לא הגעתי אחרון, אחרת גם מעקה המדרגות היה מקום ראוי לחליפה, וכל פינה שיש בה מסמר או זווית בולטת.
מה אתה אומר, מה אנחנו עושים איתם? שואל אותו מוישי מקצה המסדרון. חייבים לסיים עם זה אחת ולתמיד, להילחם בכל הכוח.
מה הפעם? הוא חושב, מה פספסתי ולא סיפרו לי.
את המעדנים והקורנפלקס קיצצו מזמן מהתפריט של הבוקר, המזגנים בחדרים כבר שנתיים לא עובדים בלילה, ההנהלה לא נכנעה אז כשהם נלחמו, בסוף הכסף מנצח הרהר בעוגמה. אבל מה עוד אפשר לקצץ להם?
הוא מתלבט אם למשוך זמן או לחשוף את בורותו בנייעס החמים של הישיבה, הוא זורק בלון ניסוי.
אני עוד לא החלטתי, הוא אומר, נראה איך זה יתפתח.
אתה נורמלי? תוקף מוישי, ככה זה מתחיל, אחר כך אי אפשר לעצור את זה, היום הם מסתובבים בין הרגליים ומחר נכנסים לך לקישקעס' ואחר כך כל מקום נעשה להם היתר, אני אומר לך אנחנו חייבים לחתוך עם זה מיד, לא לוותר על אחד.
תקשיב, אני לא מוכן כל פעם שלא מסתדר לכם משהו להרים את כולם ולהתחיל מלחמת עולם, בסוף עוד משפילים אותנו עד עפר. אני חושב עדיין, מתלבט כמו שאמרתי לך. אבל נראה לי שהפעם אני הולך להגיד למנהל ולראש ישיבה שיש להם גיבוי מהבחורים, ואדרבה אם הם רוצים אנחנו אפילו נצעיד את זה קדימה. יעקב נוטה לעברו כמו לוחש לו בסוד, ופעם הבאה הם עוד יתעצו איתנו לפני, אתה תראה.
מוישי מסתכל עליו בעיניים עגולות ולא מצליח לעצור את עצמו, מתלבט אולי יש איזה נייעס שהוא לא מכיר.
אני לא יודע על מה אתה מדבר, ואם יש איזה שינויים בישיבה אדרבה כמו שאתה יודע אני תמיד אתך, אבל את החור של הנמלים בחדר צריך לרסס עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מידי, ישך' כמה שקלים לK300?
ב' אלול הצעירים כבר בפנים הוא מגיע יום יומיים באיחור, בינינו, אין לו מה לעשות בבית, והוא מתגעגע לסטנדר. יום איחור זה סביר למעמדו.
יעקב חוצה את הכביש מהתחנה לחצר הישיבה, בודק מה השתנה, את התשובה הוא יודע בלי לראות, כבר שנה רביעית והכל אותו דבר, אבל תמיד הוא מרגיש כאילו זה מקום חדש, אסוציאציות של חדש מתקשרות במוחו, מוזיקה של התחלה.
הוא עולה לחדר בפנימיה הצפונית מניח את התיק על המיטה, שולף כמה חולצות מגוהצות ותולה בארון.
אפילו חדר חדש כבר אין, הוא מהרהר, הכל כרגיל. חברותות הוא ממשיך חברי חדר נשארו כולם, אפילו הריח של השמפו מהמקלחת נותר של הוואי עם תערובת של פינוק כחול.
הוא יורד ללובי המוביל לבית המדרש, בצד טורים טורים של כובעים וחליפות תלויים בסדר מופתי, רואים שבית המדרש עוד לא מפוצץ, הוא חושב, לא הגעתי אחרון, אחרת גם מעקה המדרגות היה מקום ראוי לחליפה, וכל פינה שיש בה מסמר או זווית בולטת.
מה אתה אומר, מה אנחנו עושים איתם? שואל אותו מוישי מקצה המסדרון. חייבים לסיים עם זה אחת ולתמיד, להילחם בכל הכוח.
מה הפעם? הוא חושב, מה פספסתי ולא סיפרו לי.
את המעדנים והקורנפלקס קיצצו מזמן מהתפריט של הבוקר, המזגנים בחדרים כבר שנתיים לא עובדים בלילה, ההנהלה לא נכנעה אז כשהם נלחמו, בסוף הכסף מנצח הרהר בעוגמה. אבל מה עוד אפשר לקצץ להם?
הוא מתלבט אם למשוך זמן או לחשוף את בורותו בנייעס החמים של הישיבה, הוא זורק בלון ניסוי.
אני עוד לא החלטתי, הוא אומר, נראה איך זה יתפתח.
אתה נורמלי? תוקף מוישי, ככה זה מתחיל, אחר כך אי אפשר לעצור את זה, היום הם מסתובבים בין הרגליים ומחר נכנסים לך לקישקעס' ואחר כך כל מקום נעשה להם היתר, אני אומר לך אנחנו חייבים לחתוך עם זה מיד, לא לוותר על אחד.
תקשיב, אני לא מוכן כל פעם שלא מסתדר לכם משהו להרים את כולם ולהתחיל מלחמת עולם, בסוף עוד משפילים אותנו עד עפר. אני חושב עדיין, מתלבט כמו שאמרתי לך. אבל נראה לי שהפעם אני הולך להגיד למנהל ולראש ישיבה שיש להם גיבוי מהבחורים, ואדרבה אם הם רוצים אנחנו אפילו נצעיד את זה קדימה. יעקב נוטה לעברו כמו לוחש לו בסוד, ופעם הבאה הם עוד יתעצו איתנו לפני, אתה תראה.
מוישי מסתכל עליו בעיניים עגולות ולא מצליח לעצור את עצמו, מתלבט אולי יש איזה נייעס שהוא לא מכיר.
אני לא יודע על מה אתה מדבר, ואם יש איזה שינויים בישיבה אדרבה כמו שאתה יודע אני תמיד אתך, אבל את החור של הנמלים בחדר צריך לרסס עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מידי, ישך' כמה שקלים לK300?
נערך לאחרונה ב: