צודקת. בדיקות דם ותספורת ועוד הרבה דברים נוספים הם מהסוג שמביאים הביתה במקרה של קבוצות סיכון.מביאים הביתה.
אמנם גם מי שבא הביתה הוא בן אדם שבא מבחוץ. הוא בא אחרי שהייה עם ציבור מגוון, ששומר יותר או פחות. שיש בו נשאים רבים או מעטים.
ואם מדובר בסביבה עם תחלואה מאוד גבוהה, הסיכוי של כל אחד כזה להיות נשא - הוא הרבה יותר גבוה, ולכן הסיכון להידבקות הרבה יותר גבוה, גם אם נזהרים היטב ומזמינים הביתה.
ויש דברים שאין אפשרות בבית. כגון צילום רנטגן ,אולטרסאונד, אקו לב ובדיקות של רופאים מקצועיים. שלא לדבר על דיאליזות או הקרנות או אשפוז במחלקות רגילות.
וכל נסיעה גם במונית או עם מתנדב לפי הכללים - היא מהווה סיכון. וכל שהייה במכונים, קופות חולים או בית חולים - מהווה סיכון, ואני שוב מדגישה - בפרט במקום של תחלואה גבוהה!
בסביבה עם תחלואה נמוכה - הסיכון פוחת בהרבה!
אני אנצל את הפוסט הזה להסביר את עצמי בעניין שמירה על קבוצות הסיכון מול הגבלות כאלה ואחרות של כלל הציבור.
לא אומרת מה צריך לעשות - כן סגר, לא סגר. כן לימודים, לא לימודים. אני לא יודעת.
וכמו ש @Ruty Kepler כתבה שצריך לאזן בין דברים, ואני לגמרי מסכימה איתה!
אין ספק שצריך לקחת בחשבון את כלל הצרכים של כל הציבור, ולמצוא איזון מתאים, שזו משימה ממש לא פשוטה.
אלא שכדי למצוא איזון מתאים, הוא צריך להיות בנוי על הבנת המצב האמיתית של כל הנוגעים בדבר, ושל כל הקבוצות השונות. ולא טוב שתהיינה הנחות מוטעות.
כי כל איזון שייבנה על סמך הנחות מוטעות - הוא יהיה איזון לא נכון!
אי אפשר למשל לבנות איזון על סמך הנחה מוטעית שרוב ההורים יכולים לעבוד אפילו שמשאירים את הילדים בבית. כי זה לא נכון!
באותה מידה, אי אפשר לבנות איזון מתאים על סמך ההנחה המוטעת, שאפשר לגונן היטב על קבוצות סיכון -
כמיליון איש -
במשך חודשים ארוכים -
בסביבה של רמת תחלואה גבוהה.
זו הסיבה שאני מדגישה את העניין.