מעניין -
קלוריות לא מספרות את כל הסיפור
נכתב ע''י ד''ר אביטל פאטו בן-ארי, דיאטנית קלינית מוסמכת.
כל מי שניסה לרדת במשקל על ידי ספירת קלוריות יודע שאחת הבעיות העיקריות (המובילות להפסקת הדיאטה וחזרה להרגלים הישנים) היא תחושת הרעב שמלווה לעיתים דיאטות כאלה.
אם ניסיתם לספור קלוריות תוך כדי אכילה של התזונה המערבית הקונבנציונאלית, זה לא מפליא. אורח החיים המערבי כולל הרבה פחמימות ממקורות שונים, חלקם בריאים יותר וחלקם- פחות. ככל שהפחמימה פשוטה יותר, כך היא מתעכלת ונספגת מהר יותר, מה שגורם לעלייה דרמטית ברמת הגלוקוז בדם, המוביל לתגובת שרשרת בכל הגוף, ביניהן לרעב ורצון עז להמשיך לאכול.
בואו ננסה להסביר בקצרה מה מתרחש בגוף שלנו לאחר אכילת מזונות עתירי פחמימות (כמו למשל סוכר, מאפים, חטיפים, שתיה ממותקת):
לאחר שכל הפחמימות הניתנות לעיכול מתפרקות במערכת העיכול לסוכרים, הסוכרים האלה נכנסים לזרם הדם, והעלייה בסוכר בדם מאותתת ללבלב לשחרר אינסולין כדי לפנות את הסוכר מהדם: בחלק מהסוכר הגוף משתמש לאנרגיה מיידית (במידת הצורך), והשאר מאוחסן כשומן.
בנוסף לאינסולין, הורמונים נוספים נכנסים לפעולה. למשל, לאחר אכילת פחמימות פשוטות, הגרלין (הורמון הרעב) עולה במידה ניכרת לאחר שעתיים בלבד. והתוצאה: אתם כנראה אפילו יותר רעבים ממה שהייתם קודם.
האם לחלבונים יש אותה השפעה על הרעב?
למרות שחלבון גורם לעלייה באינסולין, עליית האינסולין שאחרי אכילת חלבון איטית ומתמשכת יותר מהעלייה שבעקבות אכילת פחמימות (גם פחמימות מורכבות כמו חיטה מלאה או אורז מלא למשל). חלבון גם שומר על גרלין (הורמון הרעב) נמוך יותר מאשר פחמימות. ויש לזכור כי בניגוד לפחמימות, כאשר חלבון מתעכל, הוא לא מספק רק אנרגיה או אחסון שומן. תפקידו העיקרי הוא לתקן ולבנות תאים.
ומה לגבי שומן?
כאשר אוכלים שומן טהור (שמן זית למשל או חמאה), האינסולין כמעט ולא מושפע. וגם הגרלין (הורמון הרעב) נשאר נמוך במשך כארבע שעות לאחר אכילת השומן ורק אז מתחיל טיפוס הדרגתי יותר שלו, מה שגורם לתחושת שובע לאורך זמן.
במילים אחרות, חטיפים וארוחות עתירות פחמימות מובילים לרעב הרבה יותר מאשר כמות קלוריות זהה של שומן ו/או חלבון.
כלומר- כדי לרדת במשקל אתם לא צריכים להיות רעבים, אתם רק צריכים לאכול חכם
האם ניסיתם לספור קלוריות כדי לרדת במשקל? שתפו מהניסיון שלכם אחרים בקבוצה.