נכתב ע"י מאירה רפאלי
איך אפשר לעלות לבמה ולשמח השבוע ?" אני אשאל את דבורי.
לא פעם קרה לי שהייתי בדרך להופעה כשהדבר האחרון שהיה בא לי הוא לעלות על במה, לראות אנשים ולשמח אותם.
אבל השבוע, השבוע זה קשה לי במיוחד.
אתמול, בשעה 22:00 בלילה, עמדתי עם המוני נשים בוכיות ברחוב מינץ ברמות ד'. עמדתי שם בשביל חברה שלי. בשביל דבורי.
כשביילי חברתי התקשרה אלי לפני כניסת השבת (אחרי התלבטויות) כדי להודיע לי איזה משפחה מדובר, כדי שנתפלל עליהם, לא הפסקתי לבכות.
מכניסה עוגה לתנור - ובוכה.
עוברת על האמבטיות - ובוכה.
מקפלת כביסות אחרונות - ובוכה.
עד שהגיעו האורחים והשבת נכנסה.
במוצ"ש חזר הבכי בכפל כפליים.
ומי מנחם אותי ? אייך לא ? דבורי.
מי שמכיר את דבורי שלי, חברתי האהובה, לא יתפלא לשמוע אייך הגיבה כשזיהתה את בנה בשמגר. אילו לא הייתי יודעת מה אמרה, הייתי יכולה לנחש. "קרבן לד' " אמרה על בנה והודתה על השנים שנתן לה לגדל אותו.
חחח... חשבתי לעצמי.
כמה זה דבורי.
לא הייתי יכולה לכתוב לה טקסט אחר.
אבל לדבורי זה לא רק טקסט.
אולי הרבה מאיתנו, נשים יהודיות מאמינות, היו מגיבות כך.
אבל כמה היו מקבלות עליהן את הדין באמת ?
את חברתי דבורי פאלי הכרתי לפני כ 16 שנה. עבדנו יחד בארגון "איילת השחר" . היא הקסימה אותי ביום הראשון שראיתי אותה. היא לא יודעת, אבל עד היום היא מהווה בשבילי דוגמא, סמל , מופת לאייך אישה יהודיה צריכה להיות.
מדבורי למדתי למה עלי לשאוף כבעלת תשובה. ואף על פי שידעתי שאין לי סיכוי, שמחתי שיש לי חברה מוחשית לקחת ממנה דוגמא.
היא גם הייתה המעודדת הראשית של ביילי דויטש ושלי בתחילת הדרך בהצגות שלנו. כשעוד אף אחד לא הכיר. היא קראה, צחקה, הזמינה את כל המשפחה לראות ולעודד ואמרה לנו להכניס מסר מחזק בתוך כל הצחוקים.
שלא תבינו, דבורי דומה לי בשמחת החיים אבל חוץ מזה היא כל מה ששונה ממני. היא בת למשפחה מיוחסת. דורות של תורה ויראת שמיים. עדינה, צנועה , פשוטה בחכמתה הראויה להערצה. דבורי תמיד עם פנים מחייכות. אשכנזיה עדינת נפש עם חיבוקים ונשיקות של מרוקאית. אוהבת ישראל אמיתית.
בונה בית של תורה - אבל תורה במלוא מובן המילה. תורה נטו ! עם הפשטות, עם האהבה, עם האמונה, עם כל הגרסא דינקותא. עם מסירות הנפש והנקיות.
דבורי, מייצגת עבורי את כל מה שאני צריכה להיות ולא יכולה.
אבל הבית של דבורי, הוא הבית אותו אני מאחלת לילדי.
פלא תגידו שגב' פאלי הגיבה כך על שני בניה ?
האם הקב"ה לא בוחר בצורה מדוייקת ומופתית את מי לקחת ולמי ?
מי יוכל להכיל ולעמוד בניסיון שכזה ? לא רק אל מול אורות הזרקורים אלה גם אחרי שהכל יגמר וכולם ימשיכו. דבורי תעמוד בזה. בגבורה. באמונה יוצאת דופן.
2 בנים טהורים וקדושים. ממש כמו בני אהרן. אבל אביהם הצדיק מאושפז בבית החולים אז דבורי היא זו שהיתה צריכה לידום. כמו אהרון.
הרי למה הוא נדם אהרון ? מה היה כל כך קשה אם הוא היה בוכה ? צועק ?
זה הבנים שלו! מותר לו!
אבל הוא נדם. הוא נדם משתי סיבות. הוא נדם כי הוא ידע שהוא כרגע חייב לתת דוגמא אישית בכוחה של אמונה. בקבלת הדין באהבה. המכה היא לא שלו. היא של כלל ישראל. והיא לא מכה. היא הכרח להמשך קיומנו.
הוא גם נדם כי אומרים המפרשים שידע אהרון כמה קשה הדבר לקב"ה. והוא לא רצה לצער אותו. את הקב"ה! אתן מבינות ?
כזאת היא דבורי. כזאת היא.
עוד לא דיברתי איתה. אבל אני יודעת על מה היא חושבת. "ריבונו של עולם. שרק יהי'ה קידוש שם שמיים על ידם".
כזאת היא דבורי.
כשאגיע לנחם השבוע את דבורי פאלי, אני אבכה. יותר ממנה. והיא תנחם אותי. אני יודעת.
אולי אשאל אותה "אייך אפשר לעלות לבמה ולשמח השבוע ? אייך ? " ואולי לא אשאל. כי אני יודעת מה היא תענה לי. היא תגיד לי "דווקא עכשיו".
"דווקא עכשיו, תעלי, תחזקי , תשמחי. תתני כח". ואני אקשיב לה. אני מקשיבה לרבותיי.
אם חשבתן לעצמכן מי היא האמא היכולה לשרוד ניסיון כזה, אולי הצלחתי קצת לשפוך אור עליה. על דבורי שלי.
ולמה זה היה לי חשוב ? כדי לחזק את כולנו. לומר לכן קוראות יקרות שכל מה שאת עוברת, זה סיפור כתוב ומתוכנן מראש והיטב מן השמיים. והקב"ה נתן לך סל של כלים שאיתם את יכולה לשאת את ניסיונך. זו עבודת האמונה האמיתית. זו עבודת השמחה האמיתית. זו אישה יהודיה אמיתית. כזאת היא דבורי שלי.
דבורי יקרה שלי, אהובה שלי, ה' יתן לך כח. ירפא רפואה שלימה את בעלך הרב אברהם נח פאלי בן יהודית ויחזיר אותו הביתה בריא ושלם (אנא תאמרו פרק תהילים לרפואתו),
ישלח לך ולכל ילדיך רפואת הנפש. יסיר מעליכם כל כאב.
תתקשרי אלי כשיגיע המשיח ויבנה בית המקדש.
כשנלך לשם, אני רוצה לתת לך יד.
אולי יהיו לי פרוטקציות.
מאירה רפאלי