מרגש מרגש!!!תרמתי באשראי 150.
כל הכבוד למארגנים שלא מוותרים ולא מתיאשים!
תזכו למצוות.
ברור שלא מוותרים...וזה לא קל...כולנו עמוסים..ומדי פעם נכנסת איזה מחשבה סוררת..אולי מספיק??.....אבל אז אני נזכרת בילדים החמודים שהייתי עדה לפני כמה שבועות שחצי שעה חיפשו וחיפשו כסף לערך צבור של הרב קו כדי לנסוע לחיידר והם ממש בכו שזה קורה הרבה הרבה....והם מסכנים מאחרים אוטובוסים ומקבלים נזיפות על אף הפתקים על האיחור..ואז כשאני נזכרת בסיפורים האלה
מגיע לי מיד הכוח להמשיך ביתר שאת.....
והאמת?גם אני צריכה זכויות!!
לילדים לנכדים לכל רגע בחיים שיבואו רק שעות טובות.