הנושאים החמים
הנושאים החמים
קבוצת זוכים רמה ה'
משתמש פעיל
זנוויל קם לתיקון חצות. מי אם לא זנוויל יקום לתיקון חצות? ואם חשבנו שקימה לחצות זמנה בחצות הלילה הרי שזנווילנו מתחיל את חצות הלילה כבר אי שם בחצות היום.
וכך מצא אותו ראש הכולל הישיש רוכן על הסטנדר הפינתי שם מאחורי העמוד, בתנומה רעשנית, טובע בבליל חלומותיו על גשמי ברכה ושדות מוריקים. ואילו רק ראש הכולל מצא אותו בקלקלתו החרשנו, אך לא יכולנו לעשות זאת. כי גם יתר 23 חבריו שמעו את נחירותיו העזות, מה שאילץ את הראש כולל, מותיקי בעלי המוסר, להעיר יהודי לראשונה בחייו, אח, באיזה רכות הוא ליטף את קצה אצבעותיו, זנוויל פילבל בעיניו ומלמל קלות, כבוד הרב, אני קם הלילה בחצות, שתבין. כבוד הרב. וחזר לישון.
בצהריים, כשהיכל הכולל התרוקן לחלוטין ורק חזקי הגרוש הנצחי נשאר בו. קילף עגבנייה סמוקה, ככה מרגישים יותר את הטעם, הוא הסביר אי פעם. או אז התעורר זנוויל בבהלה. הוא הרים את שעון הקסיו השרוט מהרצפה ונבהל שנית.
עוד 43 דקות מתחיל כבר סדר שני ואין לו עדיין מגפיים חמות כדבעי, הוא הדף את הדלת היישר לעבר פרצופו התמה של ראש הכולל שכבר חזר מארוחת צהריים בביתו (פרוסת לחם עם מחצית גביע לבן, אם שאלתם. הבדיחה הקבועה אמרה שזמן האכילה המוקצב אצלו בטל בשישים מול אריכותו ברכת המזון, אבל זה כבר נושא אחר).
הנהן לו לשלום לא מחייב וקיפץ במדרגות שתיים שתיים שלא כדרכו היישר אל רוח הפרצים החורפית.
הגשם השוטף שירד בחוץ פגש במלוא עוזו את זנוויל כשהוא ללא מטרייה או כל אמצעי התגוננות קונבנציונלי אחר.
מילא, הרהר זנוויל, בחצות זה יראה אחרת. וכך פוגש אותו מומי מחנות הנעליים רטוב מסוליית נעליו עד מה שקרוי היה פעם כובע, את כל הגשם הבאת לפה, אה? קבע.
לזנוויל אין זמן היום לליהוגים האינסופיים של מומי, הוא קם חצות. אבל מומי חלש בלהבין רמזים.
מה נראה לך, שתמדוד לי פה נעליים עם הסמרטוטים הרטובים שעל הרגליים שלך? הוא שואל.
תן לי מגפיים עבות, חמות, גבוהות, משהו שמתאים לסיביר, יורה עליו זנוויל. מומי מחלץ בלוליניות מרשימה קופסה מתוך אחת הערימות וכמו תמיד הוא קולע למידה המדויקת של כפות רגלי זנווילנו שעסוק לחלץ מכיסו ניירות רטובים שמתבררים כשטרות כסף.
ראית? כך מומי תוך שהוא סופר את הכסף, אני מעולם לא טעיתי, לפני שבועיים היה אצלי רב כמוך ו... זנוויל כבר לא שם. הכנות רבות יש לו עוד עד הדד ליין, מתי שהשעון השוויצרי הישן (מתנת אישתו, לא שזה עזר לה לגרום לו לקום בבוקר, אבל, שיהיה...) יתחיל את יומו בפרק צרצורים מחריש אוזניים.
וכך פוגש אותו רב שלום, מוכר מעילי הגשם. חיוכו הנצחי והנעים בוקע ומאיר את האוויר סביבו. מה לידידי בביתי, ואתה נראה לי מידה, וזנוויל שלנו כבר ניגש בכוחות עצמו למדף ובוחר לו מעיל גשם יקר ורחב כתפיים.
תבדוק, ר' יהודי, תבדוק שהמעיל תואם את מידותיך, רוצה לומר רב שלום, ומגלה שהלקוח עזב אותו והשאיר צרור נאה על שולחנו.
הן לא יכול זנווילנו להתעכב על זוטות. עבודה מחכה לו. לקום לתיקון חצות.
