ראשית, נא לא להכניס לי לפה מיליםאבל כיוון שקודמי כתב בכזה ביטחון שזה דין פשוט להיתר, וזה ממש גמרא מפורשת, שממש פלא איך הרבנים לא יודעים אותה וכו'
לא כתבתי בשום צורה או כיוון משהו על כך שפלא שהרבנים לא יודעים את הגמרא הזו, וחלילה לי מלדבר על ת"ח וכש"כ על גדולי ישראל,
דבר נוסף, לא אני המצאתי את מה שכתבתי, הפניתי לעיין בספר עין משפט ושם הוא מביא את כל השיטות של האוסרים והמתירים ויוצא עם מסקנות,
מה לא ברור במה שכתבתי, גם בית של בן אדם זה הבית שלו ורכושו הממוניכמפורש בשו"ת המהרש"ם, שכמו שנגר שיצר שולחן הוא בעלים עליו, כך אמן שחיבר מנגינה , או ספר, או כל רעיון שהוא שאפשר לפי המציאות העכשווית למוכרו בדמים, ["פטנט"], הרי הוא בעליו, ומי ש"משתמש" ברעיון שלו לעצמו, הרי הוא גזלן, אמנם לא של משהו מוחשי, אלא של מציאות מופשטת, רעיון בעלמא, אבל איסור גזל נאמר גם על רעיונות.
והבעלות שלו על הבית הרבה יותר ברורה ופשוטה מבעלות רעיונית וכו'
ועדיים הגמרא כותבת שזה נהנה וזה לא חסר,
למה אין פה גזל??????
אשמח לקבל תשובה על השאלה...