רחלים
חומרי הוראה מדהימים, לבית, לגן ולכיתה ttps://www.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
•
במטותא מכם, אבקש סליחה
מה שאספר, זו לא בדיחה,
אם מישהו כאן הוא קשה הבנה,
נראה שלא פגש, את מי שבתמונה.
אולי זה עניין קשוח של אופי,
לא יודע מדוע מצאו בי דופי,
מה שנעשה פה הוא בלי מידה,
נראה שיש כאן עניין של בגידה.
נולדתי למשפחה טובה, עוטפת,
צמחתי מתוך חממה מלטפת,
תמכו בי באהבה לכל אורך הדרך,
ולפתע נחטפתי כאילו אין בי ערך.
מבית חם, אבא, אמא ואחים,
הרגשתי שבכוח אותי מושכים,
נבהלתי, הובלתי אל הלא-נודע,
חושך מעליי, אפילו הדרך חידה.
קר לי, חששות, לוחץ ואפל,
מרגיש איך הפחד אליי נופל,
אפילו לא הספקתי להפרד,
והנה בדרכים אני נודד.
הדרך ארוכה, עולים, יורדים
גם בלב שלי רגשות נמדדים,
למטה, למעלה, ימין ושמאל.
לא היה לי אפילו את מי לשאול.
אחרי החושך, תמיד יש תקומה,
ראיתי פתאום את כל המשפחה,
דודים, דודות, סבא וסבתא,
מלפני, מצדדי וגם למטה.
עוד אני מחייך ושוב זה קרה,
הורמתי בכוח ונסגרתי בחזרה
אין כח לדבר, עצוב לי בעיניים,
מלוכלך, כחי אינו עוד במותניים.
מכונית, אוטובוס, לא יודע,
מה שבטוח שאני נוסע,
אנשהוא, קורא שלום באויר,
האם נראה לי שאני מחויר?
ואז אני מרגיש שוב על הגוף
כמו מעין תחושה של ליטוף
מרפה, משחרר, מנסה לבטוח,
הרגשה שאני כבר יכול לשמוח.
ואז עשית לי מקלחת נעימה,
והרגשתי כמה שאת אוהבת,
שמעתי אותך שרה נעימה,
וההרגשה שלי החלה מתרחבת,
מצאתי לי אמא חדשה,
יש פה קצת עניין של בושה,
אני כל כך צמא לאהבה
מחזיר לך חיוך של חיבה.
המשך יבוא.
מה שאספר, זו לא בדיחה,
אם מישהו כאן הוא קשה הבנה,
נראה שלא פגש, את מי שבתמונה.
אולי זה עניין קשוח של אופי,
לא יודע מדוע מצאו בי דופי,
מה שנעשה פה הוא בלי מידה,
נראה שיש כאן עניין של בגידה.
נולדתי למשפחה טובה, עוטפת,
צמחתי מתוך חממה מלטפת,
תמכו בי באהבה לכל אורך הדרך,
ולפתע נחטפתי כאילו אין בי ערך.
מבית חם, אבא, אמא ואחים,
הרגשתי שבכוח אותי מושכים,
נבהלתי, הובלתי אל הלא-נודע,
חושך מעליי, אפילו הדרך חידה.
קר לי, חששות, לוחץ ואפל,
מרגיש איך הפחד אליי נופל,
אפילו לא הספקתי להפרד,
והנה בדרכים אני נודד.
הדרך ארוכה, עולים, יורדים
גם בלב שלי רגשות נמדדים,
למטה, למעלה, ימין ושמאל.
לא היה לי אפילו את מי לשאול.
אחרי החושך, תמיד יש תקומה,
ראיתי פתאום את כל המשפחה,
דודים, דודות, סבא וסבתא,
מלפני, מצדדי וגם למטה.
עוד אני מחייך ושוב זה קרה,
הורמתי בכוח ונסגרתי בחזרה
אין כח לדבר, עצוב לי בעיניים,
מלוכלך, כחי אינו עוד במותניים.
מכונית, אוטובוס, לא יודע,
מה שבטוח שאני נוסע,
אנשהוא, קורא שלום באויר,
האם נראה לי שאני מחויר?
ואז אני מרגיש שוב על הגוף
כמו מעין תחושה של ליטוף
מרפה, משחרר, מנסה לבטוח,
הרגשה שאני כבר יכול לשמוח.
ואז עשית לי מקלחת נעימה,
והרגשתי כמה שאת אוהבת,
שמעתי אותך שרה נעימה,
וההרגשה שלי החלה מתרחבת,
מצאתי לי אמא חדשה,
יש פה קצת עניין של בושה,
אני כל כך צמא לאהבה
מחזיר לך חיוך של חיבה.
המשך יבוא.
נערך לאחרונה ב: