זה יום אפרורי וגם הפרק... קצת.. אולי

[מ"ם]

כמו שכתבתי, הבעיה היא לא בקצב הסיפור. הוא מעולה ומדויק.
(ובהחלט ניכרת כל האמנות המתוארת בהרחבה לעיל).
הבעיה (הקטנטונת, אם ישנה אולי אולי כנ"ל) היא בקצב הפרסום שלו.

אז פשוט -
להפעיל לחץ על משפחה לפרסם בכל שבוע, פרק של 4 עמודים, ואז זה יהיה מושלם המושלמים.

העצומה לעורכי משפחה, באשכול נפרד (3849).

 

[מרים יעל]

להפעיל לחץ על משפחה לפרסם בכל שבוע, פרק של 4 עמודים, ואז זה יהיה מושלם המושלמים.

מבחינתי חוברת...
אצטרך רק צוות של אינדונזיות שיעזרו לי עם הצביעה, ואנחנו מסודרים.
תודה על התגובות! תראו איזה מגילה יצאה ממני בזכותן...

 

[תמר21]

דרך שאני לקחתי על עצמי (די בחוצפה האמת) 'ללמד' את הקהל איך לקרוא אותו, וקיוויתי (ועדיין) שזה יעבוד.

ב"ה הצליח לך
נהניתי מהקוביות האלו. מדויקות, מספרות היטב אבל לא מאכילות אותך בעצימת עינים. תראי - תביני. לא הסתכלת או לא מספיק התבוננת? זהו הפסד שלך.
את עושה משהו מאד יחודי ויפה. החיסרון היחיד בעיני הוא שהוא לקוח ממחוזות יפנים מדי ולא הכי י'הודים (לא מתכוונת באופן סיפור הקומיקס, אלא בצורת ההגשה)
אני בעד החשיבות הזו להצגת כל דבר בקובי'ה משלו, אבל הדמויות לא נראו לי מתאימות. וזה הדבר היחיד שחבל לי עליו
בין השאר כי כשאחין שלי המסוקרן מגיע אלינו, הוא רואה דמויות שהוא לא מכיר בכלל
מקווה שהובנתי, מפחדת שלא הובנתי בכלל
אבל אהבתי את החדשנות שלך, כל מה שסיפרת פה - טוב, אי אפשר לחשוב שאמא של נעמי היא לא רגישה ושברירית לדוגמא, כן? יש דברים שהם ברורים מעצמם. זה שהיא מתנדבת במתנ"ס וכד' דווקא לא הבנתי עד עכשיו
וזה שהיא טובת לב וגם פזיזה הבנתי מצוין
בקיצור, את אמנית וטוב שאת מגישה את זה. טוב שכך.
וחבל (כלומר - איזה נס, מזל) שאין לך אינדונזיות שתעשינה את העבודה
בהצלחה!
תצליחי ותעלי מעלה מעלה

 

[הגיגית]

קראתי הכל- אפילו שאני לא מכירה את הקומיקס מעבר לפרסומים פה|קוף שמכסה עיניים|

תקשיבי, זה מדהים.
אני חסידה של השיטה הזאת בכתיבה, שגם שם, יש לספר לך כמה הגיבור הוא כזה וכזה ויש לאפיין אותו על ידי מעשים רגשות וכו שלו. היכרות בלתי אמצעית מה שנקרא. קיצור.
תומכת בכל מילה.
עלי והצליחי וכולי