לגבי הלוואות- בעבר(כשהייתה לי אפשרות- היום לצערי אין לי) הלוויתי לאח אחד סכומים קטנים כל פעם כמה אלפים, ובמצטבר הלוויתי לו כ40 אלף ש"ח. בשלב מסוים, הבנתי שאני כנראה לא אזכה לראות כבר את הכסף ממנו, והחלטתי בליבי לוותר לו, לא להציק ולא להזכיר. לאחר כמה שנים, כשהייתי במצב דחוק ביותר, הוא התקשר אלי פתאום, ביקש את פרטי החשבון שלי והכניס לי בבת אחת את כל הסכום! (התברר שנמאס לו המחובות שלו והוא מכר את הדירה שלו כדי לכסות אותן, בין היתר הוא לא שכח אותי, ואל תדאגו, היום הוא כבר גר בדירה משלו- טובה יותר מהראשונה- ה' עזר לו) ראיתי בחוש איך ה' עוזר ולאחר תקופה הלוויתי לאחותי 8000 ש"ח, אולם אז הייתי יותר דחוקה ונתתי לה תאריך שבו אזדקק חזרה לכסף. היא לא החזירה ודי שיגעתי אותה עם זה תקופה ארוכה(הייתי דחוקה, תבינו!) עד שההורים שלי הודיעו לי שהם יעזרו לי בנושא שלשמו הייתי צריכה באותה תקופה את הכסף ובתנאי שאני אפסיק לרדוף אחריה. ההורים שלי עזרו לי תקופה כל חודש בסכום קטן עד שהוא הצטבר לסכום שהיא הייתה חייבת לי, ואני הפסקתי לרדוף אחריה. עד היום 7 שנים אחרי זה היא לא החזירה את הכסף(אם הייתה מחזירה זה כמובן היה חוזר להורים שלי שגם הם לא משופעים בכסף...) אבל אני, בסייעתא דשמייא גדולה, לא ניזוקתי מכך שהלוויתי לאנשים. היום אני לפעמים בצד השני שנוטל הלוואה, וזה באמת לא נעים.... ואני כ"כ מעריכה את האנשים שמלווים ברוחב לב ונותנים גם ארכה להחזיר! לגבי ערבויות, לבעלי יש הסכמה שבשתיקה עם החברים שלו שהוא חותם להם ערבויות כשהם צריכים והם חותמים לו כשהוא צריך. ברוך ה' אף פעם לא יצא מזה תקלה. שנזכה תמיד להיות מהנותנים!