שיתוף - לביקורת ותציליני היום מפגיעה

[חנש]

בס"ד
מִי הִתִּיר לְךָ לְהִיפָּגַע
הֵן זוֹ זְכוּת
שֶׁהִיא חוֹבָה
וְאִם אֵי מִי פָּשַׁע כְּלַפֶּיךָ
הֲרֵי שֶׁלּוֹ אֵינוֹ שֶׁלְּךָ
הַפְרֵד וּמְשֹׁל
הַפְרֵד וּמְחוֹל
בִּי אֵינְךָ נוֹגֵעַ
זוֹ זְכוּתִי בְּמָה לִבְחֹר
בָּחַרְתִּי לִי שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ
שְׁרִיר בְּנַפְשִׁי
לֹא יָנִיעַ
בָּחַרְתִּי לַעֲצֹם עַיִן
לָסֹב עַל צִירִי
בִּמְקוֹם לֶאֱכֹל אֶת הַלֵּב
לִמְצֹא לִי מָקוֹם שָׁלֵו.

 

[חני כהן :)]

אפשר הסבר למחוסרי דעת ובינה?

מִי הִתִּיר לְךָ לְהִיפָּגַע

תחושה זו תחושה
רגש הוא רגש
אי אפשר להילחם בו
ואני חושבת שלכל אחד יש את הזכות להיפגע

 

[חנש]

אפשר הסבר למחוסרי דעת ובינה?


תחושה זו תחושה
רגש הוא רגש
אי אפשר להילחם בו
ואני חושבת שלכל אחד יש את הזכות להיפגע

גם אני חשבתי ככה.
ואחר כך למדתי אחרת:
יש שני איסורים
יש איסור חמור לפגוע
ויש איסור נוסף להיפגע.
אדם ששומר על ה"פגיעה"
ולא סולח, גם הוא לפעמים טועה.
זה מורכב כי:
א. אם אדם נפגע אז הוא נפגע.
ב. לפעמים מישהו באמת הזיק לו באופן חמור
ג. אותו המישהו יכול להמשיך להזיק.
ולכן:
א. גם אם נפגעת ואתה צודק בכך שנפגעת, אינך חייב להמשיך להיפגע,
ולהמשיך לשמור על הפגיעה.
ב. צריך שיהיה ברור שמי שמזיק עשה טעות וזה היה אסור.
ג. אסור לתת לפגיעה להימשך וצריך לעצור אותה בכל דרך - עד התרחקות מוחלטת.
ואחרי שפירטתי את הנתונים עכשיו אסביר:
יש אנשים שפוגעים והם לא בסדר והם טועים, או שהם טועים בגלל חוסר הבנה או שהם טועים כי הם בחרו לטעות,
השאלה היא איך אנחנו מגיבים,
אם אנחנו שומרים על הפגיעה - על הכעס - וממשיכים להיות פגועים אז אנחנו:
1. לא סולחים
2. לא מאמינים באמונה שלמה שהפוגע היה רק שליח.
3. ממשיכים את המחלוקת.
והפתרון: לשבת עם עצמך ולהפנים:
1. האדם שפגע הוא בעצמו פגוע.
2. הנזק שנגרם זה מאת ה' כי ככה היה מגיע לנו.
3. להגדיר לעצמך - הפוגע לא נהג כשורה - הוא צריך לבקש סליחה - אם הוא לא מבין (לא רוצה להבין) - זה לא קשור אלי - אני מעבד עם עצמי את הפגיעה - אני בוחר להרגיש שלם עם עצמי - אני מאמין שזה מאת ה' ומקבל זאת באהבה - אני לא קשור בשום דרך למי שפגע - ביני ובין בורא עולם יש סליחה.
4. ואז שלב רביעי - אם האדם מבקש סליחה בהבנה שהוא טעה וגרם נזק/צער ממושך אז זה כבר תיקון שלו.

 

[חנש]

הפגיעה היא יוצרת חיבור לא בריא בין הפוגע לנפגע,
אתה כועס עליו, שונא אותו, נוטר לו, מקפיד עליו וכו'.
(ובעצם אתה מאפשר לפוגע להמשיך לפגוע וגורם לעצמך נזקים בהרגשה וגם עלול להחזיר)
כשאתה מפריד - אני לא קשור לזה שפגע בשום דרך -
זה בינך לבין בורא עולם,
כשאתה סולח מול בורא עולם - לא מול האדם שפגע אז אתה שלם.
בתפילת נעילה של יום כיפור אפשר לבקש מחילה אם פגענו באדם -
ועבירות בין אדם לחברו מתכפרות אז. (ככה קראתי בשם אחד הצדיקים לפי שיטה מסוימת)
אז כל מה שקרה בינכם - עובר לבינך לבין בורא עולם.
ואז ממילא אתה במצב של סליחה - וממילא האדם השני שפגע צריך לעשות את העבודה שלו -
וזה לא קשור אליך.
כשמבינים את זה אז הרבה יותר קל, כי יותר קל להיות במצב של חוסר טינה ובלי כעס בתוך הלב.
הפגיעה היא כאילו זכותך אבל היא יוצרת חובה כי כל הכעס שהיא גוררת זה כבר תוספת לפגיעה
שנפגעת, והמחיר לא שווה את זה.
מה אתה מרוויח מלהמשיך לכעוס - להקפיד - לנטור?
שאתה לא רגוע מבפנים.
(נכון שבזמן שמישהו יכול לפגוע בך ואינך יכול להגיב זה מוגזם לבקש לא להיפגע - אבל למצוא פתרונות כמו להתרחק,
או לקבוע כללים שמתאימים לשני הצדדים בהמשך)
סליחה - זה ליצור עולם של טוהר וקדושה.
את כל הכעס שיש לך על מי שפגע בך - תעביר לכוח של סליחה לכח של קדושה.
(אולי אני קצת משחקת משחק שעוזר לי לא לסלוח באמת כי זה רק ביני ובין ה' ואני מוציאה את הפוגע מהמשוואה,
אבל כן - אם ברור שהוא נהג שלא כדין - הוא חייב להתחרט ולהביע זאת.)
והנה ניסוח יותר מדויק:
מי התיר לך להיפגע
הן זו זכות רק לכאורה
אך באמת מתחייב אתה
בנפשך חובה.