❤️אוהבת את אלוקים❤️
משתמש צעיר
אני רוצה לעלות נושא כאוב,
שמציק לי שכבר לא כ"כ מדברים עליו ואין לדור שלנו מודעות אליו כמו שהיה פעם
-----
יום שישי
קו 149 במסלול ביתר-ב"ב
אוטובוס עמוס עד אפס מקום...
הפגאז' עומד להתפקע
ובכל זאת עולה אישה אחת לאוטובוס עם שלושה ילדים.
היא בהריון, וכל בר דעת שזוג עיניים מותקנות לו מתחת למצח רואה זאת.
ביד אחת מחזיקה פעוט כבן שנה, ביד השניה נותנת יד לילדה קטנה בת 3, ולידה עומד בן ה5 מחזיק את התיק של העגלה
[נסו רגע לדמיין את הפוזה...]
היא מותשת. אחרי התארגנות עם 3 קטנטנים וריצה לאוטובוס האחרון, וגם אם אף אחד לא יכול לדעת את קורות היום שלה לא צריך הרבה שכל כדי לראות את העייפות על הפנים.
באוטובוס ישבים 56 אנשים, נשים וטף
ומסתכלים בעניין על האישה שעלתה למרות שהאוטובוס מפוצץ
חלק מביטים בה בהשתתפות... נו... בכל זאת עמ"י
אבל אף אחד לא מעלה על קצה דעתו שהיא רוצה לשבת... אין לי הסבר אחר לכך שאפילו אחד מתוך כל הנוסעים לא מציע לה לשבת
ולא, זה לא היה אוטובוס מלא בקשישים ואימהות,
היו שם בחורות [נכון, שעייפות מכל המבחנים האיומים]
ובחורים [חצי ישנים... מה אני בכלל דורשת מהם]
ואברכים [שאפי' לא ראו... 'שמירת עיניים' ושות']
ומלא בני עשרה [שכמו שאמרנו, פשוט לא היו מקוריים מספיק כדי לחשוב על הרעיון]
היא עמדה שם מותשת, מחכה שמישהו בכל זאת יציע כיסא אחד, שתוכל להתיישב עם התינוק [את השאר מיקמה על המדרגות]
אבל אף אחד לא קם.
בסופו של דבר, כשהבינה שמהמתנה לא תבוא הישועה, עזרה אומץ ופנתה לאישה אחת נחמדה שילדיה היו פרוסים על מחצית ממושבי האוטובוס, שאלה אותה בנימוס אם הבן שלה [נראה כבן 12] יוכל לפנות לה מקום...
ותקשיבו... מעודי לא שמעתי תשובה כזאת גאונית: אם הוא רוצה אין לי בעיה שיפנה, תשאלי אותו
שמעתם?? אין לה בעיה.. אבל רק אם הוד מעלתו רוצה כמובן...
נו... מה יכלה לעשות??
נגשה למיועד, ביקשה.
והוא- סוקר אותה. מסתכל על התינוק. מחליט כנראה שהיא תוכל לשרוד שעה וחצי בעמידה. ועונה "לא". נחרץ. קצר. החלטי.
אני יודעת שהסיפור נשמע מוגזם, אבל הוא אמיתי לחלוטין על כל פרטיו
ונכון, אין הרבה מקרים קיצוניים כאלה... כי לעמ"י יש לב יהודי חם
ובכל זאת, אני נוסעת הרבה באוטובוסים וקשה לי לראות נערות צעירות שיושבות ומסתכלות בעיני עגל על נשים מבוגרות ועייפות שרגליהן משוועות למנוחה...
אני לא באה בטענות... יודעת שזה רוב הפעמים נטו בעיה של מודעות
הורים!!
דברו על זה עם הילדים,
תסבירו להם את חשיבות העניין
ואני בטוחה שהמצב יהפוך להיות הרבה יותר טוב...
תודה אם הייתם איתי עד עכשיו...
שמציק לי שכבר לא כ"כ מדברים עליו ואין לדור שלנו מודעות אליו כמו שהיה פעם
-----
יום שישי
קו 149 במסלול ביתר-ב"ב
אוטובוס עמוס עד אפס מקום...
הפגאז' עומד להתפקע
ובכל זאת עולה אישה אחת לאוטובוס עם שלושה ילדים.
היא בהריון, וכל בר דעת שזוג עיניים מותקנות לו מתחת למצח רואה זאת.
ביד אחת מחזיקה פעוט כבן שנה, ביד השניה נותנת יד לילדה קטנה בת 3, ולידה עומד בן ה5 מחזיק את התיק של העגלה
[נסו רגע לדמיין את הפוזה...]
היא מותשת. אחרי התארגנות עם 3 קטנטנים וריצה לאוטובוס האחרון, וגם אם אף אחד לא יכול לדעת את קורות היום שלה לא צריך הרבה שכל כדי לראות את העייפות על הפנים.
באוטובוס ישבים 56 אנשים, נשים וטף
ומסתכלים בעניין על האישה שעלתה למרות שהאוטובוס מפוצץ
חלק מביטים בה בהשתתפות... נו... בכל זאת עמ"י
אבל אף אחד לא מעלה על קצה דעתו שהיא רוצה לשבת... אין לי הסבר אחר לכך שאפילו אחד מתוך כל הנוסעים לא מציע לה לשבת
ולא, זה לא היה אוטובוס מלא בקשישים ואימהות,
היו שם בחורות [נכון, שעייפות מכל המבחנים האיומים]
ובחורים [חצי ישנים... מה אני בכלל דורשת מהם]
ואברכים [שאפי' לא ראו... 'שמירת עיניים' ושות']
ומלא בני עשרה [שכמו שאמרנו, פשוט לא היו מקוריים מספיק כדי לחשוב על הרעיון]
היא עמדה שם מותשת, מחכה שמישהו בכל זאת יציע כיסא אחד, שתוכל להתיישב עם התינוק [את השאר מיקמה על המדרגות]
אבל אף אחד לא קם.
בסופו של דבר, כשהבינה שמהמתנה לא תבוא הישועה, עזרה אומץ ופנתה לאישה אחת נחמדה שילדיה היו פרוסים על מחצית ממושבי האוטובוס, שאלה אותה בנימוס אם הבן שלה [נראה כבן 12] יוכל לפנות לה מקום...
ותקשיבו... מעודי לא שמעתי תשובה כזאת גאונית: אם הוא רוצה אין לי בעיה שיפנה, תשאלי אותו
שמעתם?? אין לה בעיה.. אבל רק אם הוד מעלתו רוצה כמובן...
נו... מה יכלה לעשות??
נגשה למיועד, ביקשה.
והוא- סוקר אותה. מסתכל על התינוק. מחליט כנראה שהיא תוכל לשרוד שעה וחצי בעמידה. ועונה "לא". נחרץ. קצר. החלטי.
אני יודעת שהסיפור נשמע מוגזם, אבל הוא אמיתי לחלוטין על כל פרטיו
ונכון, אין הרבה מקרים קיצוניים כאלה... כי לעמ"י יש לב יהודי חם
ובכל זאת, אני נוסעת הרבה באוטובוסים וקשה לי לראות נערות צעירות שיושבות ומסתכלות בעיני עגל על נשים מבוגרות ועייפות שרגליהן משוועות למנוחה...
אני לא באה בטענות... יודעת שזה רוב הפעמים נטו בעיה של מודעות
הורים!!
דברו על זה עם הילדים,
תסבירו להם את חשיבות העניין
ואני בטוחה שהמצב יהפוך להיות הרבה יותר טוב...
תודה אם הייתם איתי עד עכשיו...