הנושאים החמים
הנושאים החמים
יצירתיות
ישבתי אתמול באוטובוס וניסתי לגרד משהו לכתוב, על מה אני אכתוב? איך ממציאים משהו?
קורה גם לכם?
נזכרתי שפעם הלכתי בכנפי נשרים וצד את עיני ספרון שלצערי שכחתי את שמו שעסק בעניני יצירתיות, פתחתי אותו ואיך שהוא מצאתי את עצמי קורא חצי ספר בנשימה.
המיתוס אותו הוא בא לנפץ היה 'החשיבה מחוץ לקופסא'. החשיבה מחוץ לקופסא, לדידו, מהווה יותר התיימרות מאשר מציאות, היא זורקת אותנו מחוץ לעולם המציאות בלי יכולת לחבר ענין לענין ומשכך פעמים רבות היא רק מוחקת את היצירתיות שלנו ולא מפרה אותה.
הלך המחשבה על פי אותו הספרון בנוי על תבניות, אנו חושבים ומסננים עם פרידגמות והנחות עבודה, ולכן באורח מפתיע כדאי להשתמש דווקא באותן תבניות ומתוכן ליצור ולהמציא על ידי שינויים קטנים.
הספר מדבר על יצירתיות במוצרים, והוא מונה כמה פעולות שהן פשוטות אך הן מפתח ליצירה.
א. הוספה. הוספת תכונה.
ב. גריעה. הורדת תכונה
ג. איחוד. חיבור שני מוצרים למוצר אחד.
ד. חלוקה. הפרדת מוצרים.
אחת הדוגמאות שמצאו חן בעיני היה סיפורו של המחבר על הרצאה באוניברסיטה על יצירתיות, כשהוא מגלה תעלול של הסטודנטים שהחליפו את הלורד של המרצה הקודם בלורד שאינו מחיק, עכשיו צריך לקרוא לשרת וחומרי ניקוי וששון ושמחה יהיו ליהודים
המרצה בחר שלא לגעור לא לקרוא לשרת אלא לקח את זה כבעיה כיתתית, איך אנחנו יכולים באמצעים שיש לנו בכיתה לטפל בבעיה.
המרצה הורה לכל הסטודנטים להוציא את כל אשר בכליהם, יצאו שם בירות, חמאת שיאה, שפתונים ודואדרנטים, וגם חבילת מלפפון חמוץ. בדקו את החומרים אחד לאחד וכו', עד שהגיעו לחפצים שהיו על שולחן המרצה.
הלורד המחיק ישב שם בנחת וחיכה.
ואופס, הנה רעיון המחץ. הלורד המחיק מכיל הרבה פולימרים שגורמים לכך שהוא לא מתקבע, כאשר עברו עם הלורד המחיק על הלורד הלא מחיק, נוצרה אפשרות למחוק את שניהם.
אך זה עדיין לא הכל
סטודנטית ביישנית הציעה, שאולי גם כמות הפולימרים הקטנה שיש בלורד הלא מחיק בכדי שיתאפשר לכתוב בו, היא עצמה תספיק בכדי למחוק את הכתיבה הקודמת.
ואכן, הלורד הלא מחיק הוא זה שפתר את הבעיה.
היצירתיות היא לא בחוץ, בשמים, המעין הוא בפנים. וזה היה השלב שבו המרצה ביקש לקרוא לשרת..
אז מה לעניננו?
חשבתי, שאולי הדרך הכי פשוטה (בשבילי, ואולי גם אחרים יתקדמו על ידי זה) היא לקחת אירוע פשוט שמופיע בעיתון, הכי בנאלי שיש, ולנסות לפתוח אותו, יש שביתה במפעל הצבעים, מה מרגיש מנהל העבודה, על מה הבעלים כועס, איך אשתו של יו"ר ההסתדרות מקבלת את בעלה שרותח מזעם, וכו' וכו'.
אז לקחתי את הנושא של חסימת המעברים מהרשות לישראל, וניסיתי לראות אותו מבעד למבט של אחד מהצדדים המעורבים בו.
אם ימצא חן בעיניכם, תוכלו להעלות גם כן צדדים נוספים לאותו הסיפור, או לפתוח את העיתון מחר ולהביא לנו באירוע הכי נדוש זוית חדשה ובלתי מוכרת.
ישבתי אתמול באוטובוס וניסתי לגרד משהו לכתוב, על מה אני אכתוב? איך ממציאים משהו?
קורה גם לכם?
נזכרתי שפעם הלכתי בכנפי נשרים וצד את עיני ספרון שלצערי שכחתי את שמו שעסק בעניני יצירתיות, פתחתי אותו ואיך שהוא מצאתי את עצמי קורא חצי ספר בנשימה.
המיתוס אותו הוא בא לנפץ היה 'החשיבה מחוץ לקופסא'. החשיבה מחוץ לקופסא, לדידו, מהווה יותר התיימרות מאשר מציאות, היא זורקת אותנו מחוץ לעולם המציאות בלי יכולת לחבר ענין לענין ומשכך פעמים רבות היא רק מוחקת את היצירתיות שלנו ולא מפרה אותה.
הלך המחשבה על פי אותו הספרון בנוי על תבניות, אנו חושבים ומסננים עם פרידגמות והנחות עבודה, ולכן באורח מפתיע כדאי להשתמש דווקא באותן תבניות ומתוכן ליצור ולהמציא על ידי שינויים קטנים.
הספר מדבר על יצירתיות במוצרים, והוא מונה כמה פעולות שהן פשוטות אך הן מפתח ליצירה.
א. הוספה. הוספת תכונה.
ב. גריעה. הורדת תכונה
ג. איחוד. חיבור שני מוצרים למוצר אחד.
ד. חלוקה. הפרדת מוצרים.
אחת הדוגמאות שמצאו חן בעיני היה סיפורו של המחבר על הרצאה באוניברסיטה על יצירתיות, כשהוא מגלה תעלול של הסטודנטים שהחליפו את הלורד של המרצה הקודם בלורד שאינו מחיק, עכשיו צריך לקרוא לשרת וחומרי ניקוי וששון ושמחה יהיו ליהודים
המרצה בחר שלא לגעור לא לקרוא לשרת אלא לקח את זה כבעיה כיתתית, איך אנחנו יכולים באמצעים שיש לנו בכיתה לטפל בבעיה.
המרצה הורה לכל הסטודנטים להוציא את כל אשר בכליהם, יצאו שם בירות, חמאת שיאה, שפתונים ודואדרנטים, וגם חבילת מלפפון חמוץ. בדקו את החומרים אחד לאחד וכו', עד שהגיעו לחפצים שהיו על שולחן המרצה.
הלורד המחיק ישב שם בנחת וחיכה.
ואופס, הנה רעיון המחץ. הלורד המחיק מכיל הרבה פולימרים שגורמים לכך שהוא לא מתקבע, כאשר עברו עם הלורד המחיק על הלורד הלא מחיק, נוצרה אפשרות למחוק את שניהם.
אך זה עדיין לא הכל
סטודנטית ביישנית הציעה, שאולי גם כמות הפולימרים הקטנה שיש בלורד הלא מחיק בכדי שיתאפשר לכתוב בו, היא עצמה תספיק בכדי למחוק את הכתיבה הקודמת.
ואכן, הלורד הלא מחיק הוא זה שפתר את הבעיה.
היצירתיות היא לא בחוץ, בשמים, המעין הוא בפנים. וזה היה השלב שבו המרצה ביקש לקרוא לשרת..
אז מה לעניננו?
חשבתי, שאולי הדרך הכי פשוטה (בשבילי, ואולי גם אחרים יתקדמו על ידי זה) היא לקחת אירוע פשוט שמופיע בעיתון, הכי בנאלי שיש, ולנסות לפתוח אותו, יש שביתה במפעל הצבעים, מה מרגיש מנהל העבודה, על מה הבעלים כועס, איך אשתו של יו"ר ההסתדרות מקבלת את בעלה שרותח מזעם, וכו' וכו'.
אז לקחתי את הנושא של חסימת המעברים מהרשות לישראל, וניסיתי לראות אותו מבעד למבט של אחד מהצדדים המעורבים בו.
אם ימצא חן בעיניכם, תוכלו להעלות גם כן צדדים נוספים לאותו הסיפור, או לפתוח את העיתון מחר ולהביא לנו באירוע הכי נדוש זוית חדשה ובלתי מוכרת.
