ה הידיעה

23 · 26/12/13

לפי הכללים במילה הַיְהודִים- לפי הכלל שב י' שוואית הדגש נשמט
אין דגש ב י'
אך ראיתי באיזה ספר שלכל אורך הספר היה במילה זו דגש בי'.
יש למשהו הסבר לענין?

חברה · 26/12/13

האקדמיה היום "מרשה" ומקלה בהרבה תחומים כגון אלו

23 · 26/12/13

השאלה שלי מה תקני והנכון
אני מלמדת זאת והתלמידות שואלות רגע שמים דגש או לא?

חברה · 26/12/13

את תלמדי את הכלל..
אבל תגידי להם שהיום האקדמיה מתירה זאת.

ראיתי שכתוב זאת במפורשות בספר דקדוק מסוים

23 · 26/12/13

איזה ספרים באמת יכולים לעזור לי?

נקודת זינוק · 26/12/13

לפי החלטת האקדמיה (אם יש להם זכות להחליט):
אות שוואית (שאיננה גרונית) אחרי ה' הידיעה מקבלת דגש תמיד! גם לפני מ' בשמות הנגזרים מפִעל ופֻעל. לכן אפשר: הַיְּהוּדִים, הַמְּשַׁלֵּם, הַמְּפֻרְסָם.

עפרה · 26/12/13

יהודים זו מילה יוצאת דופן לעניין הכלל הזה.
כך מופיע בתנ"ך.

אפכא מסתברא · 26/12/13

חפשי פה בפורום אשכול ישן בעניין זה בדיוק.

אברהם · 26/12/13

נכתב ע"י נקודת זינוק;1157905:
לפי החלטת האקדמיה (אם יש להם זכות להחליט):
אות שוואית (שאיננה גרונית) אחרי ה' הידיעה מקבלת דגש תמיד! גם לפני מ' בשמות הנגזרים מפִעל ופֻעל. לכן אפשר: הַיְּהוּדִים, הַמְּשַׁלֵּם, הַמְּפֻרְסָם.

הי' במילה היהודים דגושה גם בלי החלטת האקדמיה, זה אחד מן היוצאים מהכלל

נקודת זינוק · 27/12/13

נכון, מילת היהודים תמיד דגושה. מצאתי בהגהות של ספר הדקדוק לרמח"ל כלל: בי' שוואית אחר ה' הידיעה לא יבוא דגש, כגון: הַיְשׁוּעָה, חוץ ממתי שיבוא אחרי הי' אות ע' או ה', שאז הי' דגושה כגון: הַיְּהוּדִים הַיְּעֵפִים.
(אכן היהודים היו עייפים...)