ה' הידיעה לפני י'

אהרן2 · 11/12/11

לשים דגש ב-י' או לא?
מתי כן ומתי לא?

eden7115 · 11/12/11

בכל אות שמגיעה אחרי ה' הידיעה צריך לבוא דגש חזק (למעט אותיות "האח רע").

מה שכן, מסתבר שיש יוצאים מן הכלל:
כשה' הידיעה באה לפני מ' שוואית במשקל מפעל או מפֻעל, לא יופיע דגש. הַמְדַבֵּר, הַמְבַקְשִׁים, הַמְצֻפִּים.
כשה' הידיעה באה לפני י' שוואית, לא יופי דגש. הַיְלָדִים, הַיְמָנִית וכו'. יוצאים מן הכלל הם הַיְּהוּדִים והַיְּוָנִים.

אפכא מסתברא · 11/12/11

נכתב ע"י eden7115;680626:
בכל אות שמגיעה אחרי ה' הידיעה צריך לבוא דגש חזק (למעט אותיות "האח רע").

מה שכן, מסתבר שיש יוצאים מן הכלל:
כשה' הידיעה באה לפני מ' שוואית במשקל מפעל או מפֻעל, לא יופיע דגש. הַמְדַבֵּר, הַמְבַקְשִׁים, הַמְצֻפִּים.
כשה' הידיעה באה לפני י' שוואית, לא יופי דגש. הַיְלָדִים, הַיְמָנִית וכו'. יוצאים מן הכלל הם הַיְּהוּדִים והַיְּוָנִים.

וכן היעלים והיערים. (הי' דגושה)

אהרן2 · 12/12/11

ומה לגבי מ' שואית? כמו הַמְצִיאוּת

עפרה · 12/12/11

מ' שוואית מודגשת תמיד פרט למ' שוואית שבמשקלים הנ"ל.

אפכא מסתברא · 12/12/11

בתנ"ך יש גם יוצאים מן הכלל, כגון "הַמְזִמָּתָה" (ירמיה יא, טו) לעומת "הַמְּדִינָה" (יש בדניאל ובעזרא).

געוואלדיג · 12/12/11

בסידור ר' שבתי המחבר קובע יתידות, שמ' כמו המלכים (מ' בשמות שאחרי ה' הידיעה) דגוש, מ' מְפַעל אחרי ה' רפה, ומ' מפועל דגוש ("המצורע").
י' אחרי ה' הידיעה לפעמים דגוש, כמו היהודים במגלת אסתר.

אברהם · 12/12/11

ומה לגבי ל'
למשל הלויים?
או צ' - הצפרדעים?

משולש · 12/12/11

היום לפי החלטות האקדמיה יש לשים דגש גם ב-י' וב-מ' שוואית, תמיד.

אברהם · 12/12/11

נכתב ע"י משולש;681165:
היום לפי החלטות האקדמיה יש לשים דגש גם ב-י' וב-מ' שוואית, תמיד.

מי שואל אותם בכלל?
מי נתן להם את הסמכות לשנות את הכללים של השפה?
מילא להמציא מילים חדשות, אבל לא יותר מזה

משולש · 12/12/11

נכתב ע"י אברהם;681171:
מי שואל אותם בכלל?
מי נתן להם את הסמכות לשנות את הכללים של השפה?
מילא להמציא מילים חדשות, אבל לא יותר מזה

אם מדברים על לשון הקודש באמת אין שאלות.
אם דוברים עברית הגישה היום היא שכל מה שקשה - מורידים. אז גם כאן הנימוק: למען אחידות הכלל.
כמובן, ניתן לכתוב גם אחרת אבל מי שמחפש "חיים קלים" כדאי שישמע את עידכוני האקדמיה...

אפכא מסתברא · 12/12/11

נכתב ע"י אברהם;680936:
ומה לגבי ל'
למשל הלויים?
או צ' - הצפרדעים?

לגבי ל' - השאלה אינה גדולה כל כך שכן ל' במקרא משמטת דגש בהזדמנויות רבות (הללו, הללי, קללני ועוד הרבה) אבל מעניין אם נמצאת במקום כלשהו התייחסות לגבי הצ' הרפה ב'הצפרדעים'.

געוואלדיג · 13/12/11

בנוגע לשאלה הריטורית "מי שואל אותם"? - אכן, הדוגמה המובאת בדף הקודם מוכיחה עד כמה אין להתייחס לקביעותיהם, אם כי תמיד ניתן ואף רצוי להיעזר בחכמי האקדמיה כל עוד הם מדברים לענין ומבהירים עניינים סבוכים ולוטים בערפל.

איפכא, ל' של הלויים שונה מהדוגמאות האחרות שהצגת, ל' של הלוים הוא כלל מסורה, ואין בו הגיון פנימי ידוע. בשונה מהללי וקללני שניתן להסביר את ההשמטה בכפילות.

אפכא מסתברא · 14/12/11

בהמשך לדבריך, געוואלדיג, הנה ציטוט מתוך הודעתה של עפרה בעניין 'למעלה' ו'למטה':
ואולם בניקוד המקרא מוצאים שבאותיות מי"ן קו"ל (מ"ם, יו"ד וכו') המנוקדות בשווא לעתים נשמט הדגש החזק אף על פי שהיה אמור להיות (ואף לכלל הזה לא נמצא עד עתה הסבר מניח את הדעת).