שלום,
אני מגיהה עכשיו ספר, הסופר טוען שהספר עבר כבר עריכה לשונית ולכן לתקן בעיקר שגיאות כתיב, פיסוק וכו'
עכשיו, יש לו קטע שחוזר על עצמו, כשהוא כותב על אדם מסוים, בכל תחילת משפט הוא יכתוב זאת שוב.
לדוגמא:
הקב"ה נתן לאדם הראשון כח לשלוט בכל יצורי הבריאה,
האדם הראשון לא אהב את הכח הזה. הוא הבין שזהו שקר. שהרי האדם הוא יצור מוגבל. מוגבל במקום, בזמן ובתבונה. האדם הראשון מודע לעובדה שהוא סופי. הוא הרי לא יחיה לנצח, הוא לא יכול לשלוט ולמלוך כמו הבורא יתברך שהוא הרי הכח האינסופי והבלתי מוגבל.
לכן האדם הראשון מעמיד את כול היצורים על טעותם. ומשום כך הוא מכריז: "בואו ונשתחווה ונכרעה לפני ה׳ עושינו".
אני לא נכנסת פה לסגנון הכתיבה שיש לי מה להגיד עליו, הרי כל אחד וסגנונו הוא.
השאלה היא אם על דבר כזה אני צריכה כן לנסות להסביר, או שזה יהיה בסדר...
אני מגיהה עכשיו ספר, הסופר טוען שהספר עבר כבר עריכה לשונית ולכן לתקן בעיקר שגיאות כתיב, פיסוק וכו'
עכשיו, יש לו קטע שחוזר על עצמו, כשהוא כותב על אדם מסוים, בכל תחילת משפט הוא יכתוב זאת שוב.
לדוגמא:
הקב"ה נתן לאדם הראשון כח לשלוט בכל יצורי הבריאה,
האדם הראשון לא אהב את הכח הזה. הוא הבין שזהו שקר. שהרי האדם הוא יצור מוגבל. מוגבל במקום, בזמן ובתבונה. האדם הראשון מודע לעובדה שהוא סופי. הוא הרי לא יחיה לנצח, הוא לא יכול לשלוט ולמלוך כמו הבורא יתברך שהוא הרי הכח האינסופי והבלתי מוגבל.
לכן האדם הראשון מעמיד את כול היצורים על טעותם. ומשום כך הוא מכריז: "בואו ונשתחווה ונכרעה לפני ה׳ עושינו".
אני לא נכנסת פה לסגנון הכתיבה שיש לי מה להגיד עליו, הרי כל אחד וסגנונו הוא.
השאלה היא אם על דבר כזה אני צריכה כן לנסות להסביר, או שזה יהיה בסדר...
נערך לאחרונה ב: