התייעצות: ספר טוב, להשקיע בגרפיקה, או שרק התוכן קובע?

מצב
הנושא נעול.

א. נוסבוים

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ספר טוב צריך גרפיקה?
כמובן שהתשובה אינה חד משמעית.
אציג את הצדדים, וכמובן שקצת אקצין ואקליל (מלשון הקצנה ומלשון קליל...) להעברת המסר. ואבקש מראש מהכבדים שבחבורה (כמה שאני מתגבר לא לתייג פה כמה שמות....) להתייחס לגוף הנידון, ולא להתווכח על הדוגמאות.
ובכן:
ספר לילדים תלוי רק בגרפיקה, עזוב את התוכן... ככה הדור הצעיר, חפיף.
ספר לתלמידי חכמים מבוגרים מופלגים, כמה שהכתב קשה יותר, והעימוד מסובך יותר, יותר גישמאק להם, לכן הם שונאים את עוז והדר...
ספר אמצע, לציבור הישיבתי, או לבעלי בתים חשובים, וכן ספרי מוסר וחסידות וכדומה, כמובן שאם העימוד גרוע מאוד הוא מרחיק לקוחות, וכן ודאי שאין צורך לשפוך מליונים על גרפיקה מטורפת.
אז מה השאלה? כך....
האם בכלל להשתמש במקצוע הגרפיקאית לצורך הספר, או במעמד מקצועי (גם כאן אני מתגבר לא לתייג פה כמה שמות), או שעימוד עדין קליל ויפה בוורד עם טיפ טיפה ישור בתג, מספיק, והתוכן האיכותי הוא זה שיקבע.

אשמח לחוות דעת שלכם.
 
נערך לאחרונה ב:

תלמוד

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
א. שומר לעצמי הזכות לחלוק מכל וכל על הקביעה שתלמידי חכמים מעוניינים דוקא בספר צפוף ומייגע, הדבר לא קשור כלל לתלמידי חכמים אלא נטו לגיל המעיין.
והסיבה שהמבוגרים לא אוהבית אם עוז והדר זה כי הם התרגלו למשהו אחר.
ומאותה סיבה אנחנו לא נאהב את הרמב"ם המנוקד של עוז והדר, ואילו בנינו ונכדינו יעיינו בו - ואולי אפילו רק בו.

ב. דעתי היא ללא ספק כי העימוד והגרפיקה חשובים מאוד, וספר מעומד טוב ונעים לעין נקרא הרבה יותר. נחטף הרבה יותר.
משתי סיבות - ראשית כי יותר נח לקרוא כך, שנית כי עימוד מוצלח מוכיח על השקעה מצד המו"ל, וממילא מסיק המעיין מסקנא מתבקשת שאם השקיע בספרו בתחום הזה מן הסתם השקיע גם בתוכן.

בכל אופן -
אסור בשום אופן לוותר על השלב הזה! חבל על כל האבק שיצטבר על התוכן המרתק שכתוב בפנים!
 

תא חזי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
מה היתרון שאתה מקצין?
שאל דברים כהוויתן - וקבל תשובה לא מוקצנת.

לספר "אמצע" - לענ"ד מספיק עימוד טוב בתג וזהו. כמובן שזה תלוי באופי הספר, וכל מקרה לגופו.
("עימוד" בוורד זו תמיד דרך ארוכה וקצרה, ששכרה יוצא בהפסדה).
 

תלמוד

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לזה הייתה כוונתי, לגיל, ולכן ערכתי את הודעתי, עי"ש היטב,
ותודה על דעתך

קראתי שוב, דקדקתי בלשונך כמעט כאחד הראשונים, ומצאתי מיותר את תיבות 'תלמידי חכמים מופלגים', ותו לא.
ובדעתי שכחתי להדגיש את העיקר, כי בספרים חדשים שאין בהם הרגל כל שהוא, גם המבוגרים יבכרו את הספרים המעומדים ומעוצבים על פני ספרים צפופים ומייגעים.

ובנוגע לדעתו של הרב תא חזי, הדבר ברור כי ככל שהעימוד יותר מקצועי - הוא נקרא יותר, אלא שלא בהכרח התוצאה שווה את ההשקעה, ויתכן בהחלט להעדיף עימוד אצל מעמד מתחיל בתג ולא להוריק את הארנק אצל מעמד מקצועי ותיק.
וזה בספרים שאינם מיועדים להיות מסחריים, אלא מעין קובץ פנימי או ספר שביכו"כ סיכויי מכירתו אינם מהגבוהים. ודו"ק.
 

חשמל

אמנות העימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
ספר שמעומד באופן לא מקצועי, הקריאה בו מעייפת, והקורא מניח את הספר מידיו אחרי כמה שורות או מקטעים, תלוי כמה גרוע העימוד.
העימוד לא קשור רק ל"יישור בתג" ובכלל לא קשור לתוכנה, גם אם עושים את זה בוורד, זה צריך להעשות מקצועי. עימוד כולל: פונט מתאים, גודל אות נכון, רווח נכון בין שורות, ההחלטה אם מתאים טור אחד או שנים, הרווח בין הטורים, הרווח בין הפסקאות, שולי העמוד, צורת הגדשת תחילת הפיסקה, אופן סיום הפיסקה, וכו' וכו'.
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית

גרפיקנער

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אין ספק שספר צריך עימוד מקצועי, נקודה.

אכן, יש פעמים שמי ש'יש לו את זה', יכול לעשות לבד עימוד נחמד בוורד. אם כי בד"כ לא תהיה תוצאה יפה ומקצועית כמו מעמד מקצועי.

השאלה תמיד היא הפרופורציה מול ההשקעה הכוללת בספר.
אם מדובר בספר של 150 עמודים, שאמור להיות מודפס ב-100 עותקים בדפוס דיגיטלי, ויחולק בין בני המשפחה, אז ההוצאה על העימוד לא עומדת בפרופורציה לשאר הוצאות הדפוס, ויתכן לשקול חלופות למעמד מקצועי.

אבל אם האדם מתכוון להדפיס ספר של 500 עמודים על נייר קרם 90 (יקר יותר) ולעשות כריכה של שלוש גלופות מפוארת, וכל זה ב-1000 עותקים, אז זה טיפשי ממש לא לקחת עימוד מקצועי. אתה כבר ממילא מוציא 20-30 אלף שקל, תוציא עוד כמה שקלים על מה שבאמת עושה לך את הספר - העימוד.

לכן כל לקוח שמתקשר אלי, תמיד אני שואל אותו דבר ראשון כמה עמודים יש בספר, וכמה עותקים הוא מתכוון להדפיס, כדי לקבל תמונת מצב נכונה, ולתת לו יעוץ מתאים.


לפי
הידע שיש לי בוורד ובתג, אין כזה מושג.

גם אני מצטרף להנ"ל.
ולשומע יונעם וכו'.
 

אות באות

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה תורנית
דבר ראשון תודה לפותח הנושא על התובנות המחכימות.

ולנושא, ספר טוב שנמכר, חייב להיות טוב מיסודו.
הטקסט חייב לעבר השוואה מדוקדקת מול דפו"ר, עריכה מקצועית וביקורת עמוקה, וכמובן הגהה יסודית ומדוקדקת.
כי אין קיצורי דרך...

לעניין העימוד, היום אין כזה דבר ספר שיוצא לשוק ללא עימוד מקצועי ומאיר עיניים!!!
בזמנינו, ספר שלא יעבור עימוד מקצועי, ימצא את עצמו מהר מאוד בגניזה, וסליחה על הביטוי.

גרפיקה תמיד ניתן לשלב פה ושם, כמו עיטורים מעניינים וכד' שאותם עושים אצל גרפיקאי/ת ומביאים למעמד שישלב בעימוד, אבל לא חושב שיש צורך לעמד את כל הספר אצל גרפיקאית.
 

תא חזי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
השאלה תמיד היא הפרופורציה מול ההשקעה הכוללת בספר.
אם מדובר בספר של 150 עמודים, שאמור להיות מודפס ב-100 עותקים בדפוס דיגיטלי, ויחולק בין בני המשפחה, אז ההוצאה על העימוד לא עומדת בפרופורציה לשאר הוצאות הדפוס, ויתכן לשקול חלופות למעמד מקצועי.
אתמול מישהו הביא לחבר שלי לעמד חוברת עם 30 עמודים:eek:

ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?

ימצא את עצמו מהר מאוד בגניזה, וסליחה על הביטוי.
עימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?

אבל לא חושב שיש צורך לעמד את כל הספר אצל גרפיקאית.
גם לא ממש כדאי דווקא אצל גרפיקאי/ת - כי ממה שאני רואה בפורום מעמדים הם/הן באים לשאול בנוסח כזה: "מלא שנים לא עימדתי, איך עושים (דבר בסיסי מאוד כלשהו)?".
 

א. נוסבוים

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אתמול מישהו הביא לחבר שלי לעמד חוברת עם 30 עמודים:eek:


ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?


עימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?


גם לא ממש כדאי דווקא אצל גרפיקאי/ת - כי ממה שאני רואה בפורום מעמדים הם/הן באים לשאול בנוסח כזה: "מלא שנים לא עימדתי, איך עושים (דבר בסיסי מאוד כלשהו)?".
תודה לכל המגיבים, ובמיוחד ל @תא חזי על ההודעות האחרונות, עם הקלילות ומעט ההקצנה הנדרשת, כדי להעביר טוב את המסר, כגון זה -
ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?
או זה -
לימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?
שאפו ענק!

נשמע כאן באופו חד משמעי, בעיקר ע"י מעמדים... אבל בהחלט לא רק, שגם ספר תורני מובהק שאינו רב טקסט [לא שאני מבין הרבה בזה...], נדרש עימוד.
אני באופן אישי זכיתי בס"ד להוציא כמה דברים בחיי, חלקם קטנים, חידו"ת שלי [אין להשיג בחנויות, אזל!!!...] או חוברות עם חידו"ת לרגל אירועים משפחתיים, כך התחלתי.... ולאחרונה אף ספר גדול שערכתי למען אחרים, ועליו השקיעו הון רב בעימוד וגרפיקה, ואכן יש הבדל גדול בתוצאה.
אמנם, מנסיוני אחרי שימוש רב בכל אפשרויות העימוד בוורד, ויש שם הרבה, ניתן להגיע לתוצאות לא רעות בכלל, נעימות לעין, ישרות, ולא בטוח שאדם מן השורה יראה הבדל בין זה לעימוד מקצועי.
מי שירצה אוכל לשלוח לו באישי דוגמאות, אך בודאי שבאופן כללי עדיף מעמד מקצועי שיעשה את זה טוב יותר, ומהר יותר.
 

אות באות

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה תורנית
ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?
כתבתי "טקסט", כך רגילים לקרוא אצלנו לחומר הבסיס (תנ"ך / משנה / גמרא, וכו') שעליו מביאים את הביאור המשולב בן זמננו המבוסס כולו על ראשונים ואחרונים.
אותו הטקסט יש להשוות לדפו"ר או לכת"י, אבל לא לפני שעושים עבודת מחקר יסודית על הדפו"ר / כת"י מה מדויק ביותר.
"חידושי עצמו" לא דיברתי ע"ז, אלו בדר"כ משווקים לאנשים שלהם המאמינים בדבריהם, ואכמ"ל...
עימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?
דווקא הדגשתי במפורש שאין קיצורי דרך והתוכן חייב להיות איכותי ומזוקק.
להיפך, אחר שהתוכן מושלם, חייבים להשקיע גם בעימוד משובב עין.
גם לא ממש כדאי דווקא אצל גרפיקאי/ת - כי ממה שאני רואה בפורום מעמדים הם/הן באים לשאול בנוסח כזה: "מלא שנים לא עימדתי, איך עושים (דבר בסיסי מאוד כלשהו)?".
חזק ביותר!
באמת המלצתי על שילוב גרפיקה שאותו יעשה המעמד.
קח למשל "משניות תלמידים" שאני עובד עליו עכשיו (בין היתר...), יש עיטור מעניין על המילה הראשונה בכל תחילת מסכת. רצ"ב דוגמא.
עיטור כזה יכול להוסיף הרבה, אותו עושים אצל גרפיקאי מומחה ומוסיף אותו המעמד המקצועי.

אכן:
 

קבצים מצורפים

  • עמוד ראשון ממשניות תלמידים מסכת שבועות.pdf
    KB 1,015.7 · צפיות: 31

תא חזי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אלו בדר"כ משווקים לאנשים שלהם המאמינים בדבריהם, ואכמ"ל...
לא כל עולם התורה סובב סביב הנישה של "ביאורים משולבים".
אולי רק ממלכת התורה...


אגב - העימוד של המשניות יפה מאוד. רק הארה קטנה - הכותרת-צד של המשנה הראשונה, כדאי להוריד אותה שתהיה נגד גוף המשנה, כשהיא כנגד העיטור - זה קצת לא ברור לאן היא שייכת.
(אם כי הכי טוב היה, לדעתי - להעביר את כותרות הצד צמוד למשניות, ולא בשולי העמוד כשהברטנורא מפסיק בין המשניות לכותרות, אבל אני מבין שזה בלתי אפשרי).
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
חזק ביותר!
באמת המלצתי על שילוב גרפיקה שאותו יעשה המעמד.
קח למשל "משניות תלמידים" שאני עובד עליו עכשיו (בין היתר...), יש עיטור מעניין על המילה הראשונה בכל תחילת מסכת. רצ"ב דוגמא.
עיטור כזה יכול להוסיף הרבה, אותו עושים אצל גרפיקאי מומחה ומוסיף אותו המעמד המקצועי.
יש לא מעט מעמדים (ואני הקטן נמנה ביניהם) שהם עושים בעצמם עיטורים יפים, שערים וכריכות.
לא תמיד צריך לפזר את העבודה בין כמה אנשים.
 

תא חזי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
הוא התכוון שאהב את הודעתך, ולא אהב את עבודת הממלכה....
אני דווקא מאוד מאוד אוהב, מכמה סיבות.
אבל לומר כאילו שאלה הספרים היחידים שיוצאים בעולם וזה הקנה-מידה להכל, וספרים שהם חידושים עצמיים הם זניחים, וכמשתמע מלשונו הטהור/הזהב/הקדוש של ידידנו ומכובדנו (מחק את המיותר):

כתבתי "טקסט", כך רגילים לקרוא אצלנו לחומר הבסיס (תנ"ך / משנה / גמרא, וכו') שעליו מביאים את הביאור המשולב בן זמננו המבוסס כולו על ראשונים ואחרונים.
...
"חידושי עצמו" לא דיברתי ע"ז, אלו בדר"כ משווקים לאנשים שלהם המאמינים בדבריהם, ואכמ"ל...
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  3  פעמים

לוח מודעות

למעלה