הי
יכולה לענות על שיקום באופן כללי,
אם כי לא התנסתי בשיקום אורתופדי,
אבל יש נקודות משיקות.
* לכו לשיקום במקום מעולה, לא פחות.
תל השומר, רעות, בית לוינשטיין (לעד"נ דעתי בסדר הזה)
תנחלמו על שיקום רגיל ולא גריטארי.
* בד"כ בשיקום נמנעים מלתת תאריכים וצפי מדויק
(אם כי באורתופדי יותר)
גן אם אנשים פה יענו לה מהנסיון שלהם - תדע שזה אישי ומשנה.
זה תלוי מהרבה גורמים - גיל, חומרת הפגיעה, טיפולים, מוטיבציה ותרגול, תמיכה משפחתית (!)
אחד האתגרים המרכזים זה להתמודד עם אי הוודאות, ואי אפשר לדלג על זה.
יש עזרה רגשית וסוציאלית בשיקום וזה עוזר מאוד להפנים את זה.
* לכו לשיקום ישר מבית החולים, אם לוקחים הביתה ההמתנה ארוכה יותר.
*אחרי השיקום לרוב הולכים לאשפוז יום - באים לטיפולים וחוזרים הביתה באותו יום.
מומלץ מאוד, לשיקום בחיים עצמם ולא בתנאי מעבדה.
* תתפללו על שליחים טובים - יש מרפאים פרא רפואיים מדהימים, אדיבים סבלניים ומקצועיים.
* בבית החולים עצמו בשיקום האשפוזי מתרגלים הליכה עם פרוטזות, חושבת שגם מזמינים ומרכיבים שם, לא בטוחה.
הכי רק לברר את זה - לכל שאר השאלות-
תשאלו את הפיזיותרפסטים בשיקום. הם יתנו לך את המידע הכי אמין ומדויק. (חוץ מצפי מדויק קדימה)
* לכם כמשפחה יש תפקיד חשוב מאוד מאוד מאוד...
במחקרים מוכח שהתמיכה משפיע על התוצאות הפיזיות..
חוץ מהקלה על הבדידות באשפוז, ועזרה בתלות הפיזית, ובעיקר לתת הרגשה טובה כי התלות שמה במקום קשה מוראלית. להזהר מאוד מאוד לא להתייחס כבנאדם פחות בוגר, לתת שליטה על כל ההחלטות הכי קטנות גם ובעיקר מה שאתם עושים בפועל, כי היא באשפוז או לא עצמאית
*לכל שאלה aphasia.tbi ב-gmail
בהצלחה,
הרבה כוחות ורצון, ושליחים טובים.
שיקום של מלחמה כל יום מחדש.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
