זה לא חרוזים אבל זה שיר שכתבתי על התאווה.
"התאווה"
א. התאווה היא רצון ותשוקה.
פעמים לטובה ופעמים לרעה.
פעמים לעצם ופעמים לפעולה.
פעמים מיותרת ופעמים מוכרחה.
ב. האדם ביסוד עפרו מוטבעת תאוותו.
אך אסור שתוליכו בדרכו.
מסוגלת היא להוציאו מעולמו.
ולכן בהיגיון יווסת פעולתו.
ג. התאווה אינה נגמרת.
בכל גיל בעניין אחר מתגברת.
הרגשה רגעית שאינה נשארת.
להחריב ולהרוס היא מסוגלת.
ד. ינהג האדם ע"פ תבונתו.
ולא ילך ע"פ דחפיו.
במשורה ישתמש בה ורק לטובתו.
כי אין האדם מת וחצי תאוותו בידיו.
"התאווה"
א. התאווה היא רצון ותשוקה.
פעמים לטובה ופעמים לרעה.
פעמים לעצם ופעמים לפעולה.
פעמים מיותרת ופעמים מוכרחה.
ב. האדם ביסוד עפרו מוטבעת תאוותו.
אך אסור שתוליכו בדרכו.
מסוגלת היא להוציאו מעולמו.
ולכן בהיגיון יווסת פעולתו.
ג. התאווה אינה נגמרת.
בכל גיל בעניין אחר מתגברת.
הרגשה רגעית שאינה נשארת.
להחריב ולהרוס היא מסוגלת.
ד. ינהג האדם ע"פ תבונתו.
ולא ילך ע"פ דחפיו.
במשורה ישתמש בה ורק לטובתו.
כי אין האדם מת וחצי תאוותו בידיו.