עברתי, אולי פיספסתי משהו,
אפשר הפניה לתגובה עם מקור תורני לחובת או צורך זכירת השואה?
אתה מחפס הלכה מה70 שנה האחרונות? שכחתם מתי הייתה השואה?
עברתי, אולי פיספסתי משהו,
אפשר הפניה לתגובה עם מקור תורני לחובת או צורך זכירת השואה?
יש עוד מישהו שחושב שצום עשרה בטבת זה לזכרון השואה? כי נראה לי שבגן למדנו שזה קשור למשהו עם בית המקדש.אז תספרי לגויה השיקצה שלך, שאצלנו יש יום זכרון בעשרה בטבת, ואנחנו לא עומדים דקה ומפלבלים בעיניים אלא צמים יום שלם, ויש לנו תפילות מיוחדות!!
האנשים האלו נעקדו ללא גל- עד ללא מצבה ולפעמים גם ללא שם...מתוך יומנה של דוניה רוזן 32.6.1.32
לבי סמוך ובטוח שלא אשאר בחיים לאחר מלחמה זו, אך אדיר חפצי שמילים אלה שאני מעלה על הנייר ביד רועדת מפחד יחיו אחרי. רצוני שיומן זה יישמר כעדות חיה לסבל וייסורים שהיו מנת חלקי. מאמינה אני שזיכרונות אלו ילמדו אתכם לאהוב את הידידים ולשנוא את האויבים, ילמדו אתכם לנקום ולהילחם באויבי האנושות, אויבי החופש, הצדק והמשפט... חסרה אני מילים, אבל מוכרחה אני לכתוב. מוכרחה – כי גם לאחר מותי רוצה אני לשוחח איתכם, רוצה אני שמילים אלו יקשרוני אליכם. רוצה אני לבקשכם שלא תשכחו את המתים. רוצה אני להתחנן לפניכם ולבקשכם בכל לשון של בקשה שתנקמו את נקמתנו, שתיקחו נקם באותם הפושעים שידם האכזרית הוציאה אותנו מן החיים. רוצה אני שתקימו יד לנו – מצבה שתגיע עד השמים, ציון שיראה אותו העולם כולו – פסל לא משיש ולא מאבן, אלא ממעשים טובים. )מתוך: דוניה רוזן, ידידי היער, יד ושם, ירושלים, 11.6 ,עמ' 3.2)
כל מילה!!שום כלום. יש להם דקה בשנה. לא יום ולא נעליים. עיני ראו. עבדתי בתוך מערכת החינוך שם מספיק שנים.
ובדקה הזו אין שום ענין או טעם. וגם לא זכרון.
למי מועילה הדקה הזו? לנרצחים? לנקמה? להקב"ה? אז למה היא נועדה?
ואנחנו? אנחנו שומעים על זה מגיל 0.
מכירים מינקות את המספר שישה מליון.
שרים על זה.
קוראים בשמותיהם של הנספים.
מספרים סיפורי גבורה יהודיים.
לא חושבת שעובר חודש בעיתון חרדי בלי איזה אזכור של הענין.
אנחנו מפנים זמן - ומקשיבים למה שלסבים שלנו יש לספר.
בוכים כל שנה עם סבא ב"והיא שעמדה".
חוקרים ומתרגשים מכל תגלית.
לא יודעת.
זוכרים כל הזמן.
במציאות אנחנו זוכרים.
זוכרים את אשר עשה לנו עמלק.
מה שבטוח יש אידיאל בשיקום העם היהודי.
כידוע זו הנקמה האמיתית.
אז בעצם זה שאנחנו כל יום שומרים על הגחלת אותה הנאצים רצו לכבות.
בעצם זה שאנחנו קוראים בכל יום "שמע"
בעצם זה אנחנו נותנים תשובה לשטן מהשואה.
רק אנחנו.
הציבור
החרדי.
רק הציבור החרדי.
יש עוד מישהו שחושב שצום עשרה בטבת זה לזכרון השואה? כי נראה לי שבגן למדנו שזה קשור למשהו עם בית המקדש.
מה שנכון!! תיכוניסט חילוני שנוסע לפולין לא יודע יותר מבחור חרדי שקרא ביוגרפיה על השואה לא משנה איזהדבר ראשון פותחת האשכול דברה על כך ש'בציבור שלנו' אין מודעות וכו', מה שבטוח הוא שיש מודעות הרבה יותר גדולה מאשר בציבור החילוני!!!
עשרה בטבת בהחלט קשור לבית המקדש, ובלי שום קשר למה שלמדנו בגן, הוא גם נקבע כיום הזכרון הכללי לזכר השואה.יש עוד מישהו שחושב שצום עשרה בטבת זה לזכרון השואה? כי נראה לי שבגן למדנו שזה קשור למשהו עם בית המקדש.
מקורות מוסמכים אומרים שרבי מנחם זמבה, מגדולי התורה שבוורשא, הסכים למרד.בכלל לא אגב,
חשוב מאוד!!!
מרד גטו וורשה זה היה המרד הגדול ע"י יהודים בשואה.
אנחנו לא יכולים להבין ולדון אותם. אבל הרבנים לא הסכימו למרד .
בסופו של דבר הנאצים ימ"ש ניצחו. ושרפו את כל הגטו, ומי שנישאר בחיים נישלח למחנות.
מעבר לזה שאנחנו לא מתאבלים , כי ימי אבל יקבעו לנו הסנהדרין.
בחודש ניסן אסור להתאבל.
אני חושבת שאם נוסעים עם המרצה הנכון זה כבר לא משנה עם מי תיסעו אם איזה חברהלדעתי לנסוע במסגרת לימודית הופך להיות סוג של חוויה חברתית פסולה....
יש עוד מישהו שחושב שצום עשרה בטבת זה לזכרון השואה? כי נראה לי שבגן למדנו שזה קשור למשהו עם בית המקדש.
(6 מליון אגב נראה לי המספר הגבוה ביותר שפגע בעמ"י לא בהרוגי החורבן ולא באינקווזיציה ולא בהרבה פוגרומים אחרים היו מספר כזה עצום גם לא ביציאת מצרים לפי שיטות של חמישית)
בספרייה של... נראה לי יש אני לא יודעת מה בדיוק אבל את עלים שעלו מן האפר אני כמעט בטוחה וגם של זיידמן אולי (אם את רוצה פרטים אז בואי לפרטי אה וזה בירושלים)קודם שיהיה נגיש ואז נקרא אותו. כמו הרבה ספרי שואה שאבדו בתהומות הנשיה (אני עדיין מחפשת אחריהם נואשות): קראתי ואין עונה-פוקס, יומן גטו וורשה-זיידמן, עלים שעלו מן האפר-ביינהורן וגולן.
המוצא הישר מתבקש למכור לי .
לא ברור שזה כפשוטו ואכמ"ל.לפי חשבוני זה 360,003,600,000כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אלו ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך דאמר רב יהודה אמר רב אסי ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים אלו הן כפר ביש כפר שיחליים כפר דכריא
שיר מדהים בהחלט!! אני אישית בפעם הראשונה ששמעתי אותו ממש בכיתי...לפני כשנתיים שמעתי את שירו של אייבי רוטנברג Memories, מהאלבום Journeys.
השיר המיוחד הזה ביטא באופן מדויק את הרגשה והפחד שלי ושל רבים מהמגיבים פה.
מה יהיה אם חלילה לא נזכה, ומשיח לא יבוא, יהיה יום שבו לא יהיה מי שיספר את שעבר עליו בשנות האימה, מול מספרם ההולך וגדל של מכחישי השואה.
הוא מספר על סב מבוגר, שכבר לא כ"כ זוכר את מה שאנשים סביבו מספרים לו, אך את זכרונות השואה אינו מסוגל לשכוח.
והוא מוטרד - מה יקרה עם כל הזכרונות? מה יהיה ביום שלא יהיה מי שיעמוד ויספר?
ורק מחשבה אחת מנחמת אותו -
אלוקים בשמים לא שוכח.
I'm a very tired, old and worn out man
And my eyes have long been blind
Most things that people say to me
Just seem to slip my mind
Oh but the suffering and painful times
That were in years long gone
Are still as clear upon my memory
As the numbers on my arm
What will become of all the memories
Are they to scatter with the dust in the breeze
And who will stand before the world
Knowing what to say
When the very last survivor--fades away
When I hold my grandson close to me
And his fingers trace the pattern of my tears
?He asks me "granpa, tell me why do you cry
?"What is it that you fear
And I tell him "There once was another child
Who smelled as sweet and felt as warm
But he was taken from before my eyes
"And only I remain to mourn
What will become of all the memories
Are they to scatter with the dust and the breeze
And who will stand before a world
That now wishes to deny
How will they believe in someone
Who never heard the cries
There is nothing I can say or do to make things change
Time has a way of passing by so fast
Like a fleeting shadow no one will recall
The faces of the past
What will become of all the memories
Are they to scatter with the dust and the breeze
Yet one thought gives me comfort
It's all that I have left
Oh I know that god in heaven
won't forget
נכון, ואף על פי כן ברור לי שה'כפשוטו' זה יותר מששה מליוןלא ברור שזה כפשוטו ואכמ"ל.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: