וכפי שאמר החתם סופר לתלמידיו: אני מתיר לכם לומר דברים משלי בשם עצמכם, אך אל נא תאמרו את דברי [=הבלי] עצמכם בשמי...@הגיבן הרבה תודה והערכה על עבודתך המושקעת והחשובה. נותן המון!
רציתי לחדד כמה הבחנות.
כתבת כאן על גניבת רעיונות. ציינת, שגם אם משנים את הניסוח, אך הרעיון נשאר, יש לציין מקור.
לכאורה, ודאי שכך. אלא שיש כאן בעיה לגמרי לא פשוטה. כתיבה טובה מורכבת לא רק מרעיונות, אלא גם והרבה מצורת הבאתם, דהיינו הניסוח.
אני בתור כותבת לא הייתי רוצה, שמישהו *יקלקל* את הניסוח שלי, ויכתוב אותו על שמי, גם אם השאיר את הרעיון! זה לא הוגן כלפי היוצר.
נתאר לעצמנו, שאדם ייקח רעיון של קומיקס כלשהו שמישהו ייצר, ישרבט את שרבוטיו שלו כדי להביע את הרעיון, ויכתוב על הציורים שלו *האחרים/המקולקלים* את שם יוצר הקומיקס המקורי!
איך ירגיש היוצר המקורי של הקומיקס?
דוגמא מתוך מה שהבאת:
"כסיל מחשיב עצמו כחכם, אך החכם מכיר את עצמו ככסיל".
כתבת במקום זה: "אדם טיפש חושב שהוא יודע הכל, אך משכיל יודע שהוא עדיין טיפש".
עם כל הדימיון ברעיון - זה שונה מאוד מצד הביטוי. זה לא מה ששייקספיר כתב, ולא הוגן כלפיו להביא את זה בשמו!
זו דוגמא למשפט אחד בלבד. לפעמים ספרים שלמים (עיוניים בעיקר, להבדיל מסיפוריים) בנויים על רעיונות של ספר אחר. הכותב פיתח את הרעיונות והתובנות לכיוון האישי שלו, עם דוגמאות משלו. אולי הוא אפילו חושב בתום לב, שהוא ממש צועד בעקבות ההוגה. ולכן נותן לו את הקרדיט ומרגיש הוגן והגון לגמרי.
אבל ההוגה והכותב המקורי לגמרי לא מסכים עם צורת ההבאה של התכנים! יש מצב, שההוגה והכותב המקורי מרגיש שקלקלו את הרעיונות שלו; לא הבינו אותם נכון; הדגישו את הטפל ודלגו על העיקר, הגישו בצורה שלא נראית לו!
הדבר שהכי לא חסר לו במקרה כזה, שיכתבו את שמו בתור מקור!
בתור קוראת של חומרים עיוניים, לפעמים זה מקפיץ. מכירה רעיונות ותובנות חשובות ממקורות כאלה ואחרים, וקוראת פתאום איך 'הלבישו' על זה בשטחיות דברים אחרים. כשלא כותבים את 'המקור' - זה מצב עדיף בהרבה במקרה כזה. לפעמים כשכן כותבים, אוי לאותה בושה.
עוד נקודה מאוד חשובה להבחין בין חומר סיפורי לחומר לימודי. והאם זה חומר לימודי שכבר ידוע בגדול, או מחקר או רעיון חדש. על זה לא ארחיב כרגע. אולי בהזדמנות אחרת.
שוב תודה, הגיבן. הדברים שלך חשובים ביותר!
לא פעם אני עושה חסד לאיזה עיפרון קהה, וכשהוא מביע רצון להחזיר לי, אני מבקש ממנו שבתמורה לעזרתי לא יזכיר את שמי על הבליו, ואף לא בתודות בפתיחת החיבור [כמובן בצורה מכובדת, אני לא רשע כזה גדול].