הצהרת ראש הממשלה
אזרחי ישראל היקרים
אני רוצה לפתוח בתמונה הכי מרגשת שראיתי ביממה האחרונה. אתמול לפנות ערב זרמו המוני ישראלים להפגנות בעד הרפורמה ונגד הרפורמה. בצד אחד של המדרגות הנעות, בתחנת הרכבת בירושלים, עמדו התומכים – ובכיוון ההפוך, המתנגדים. אלה עלו, ואלה ירדו. כולם החזיקו דגלים, כולם קראו קריאות, כולם היו שם מהלב.
ואז, למרות הבדלי הדעות, כשהם במרחק נגיעה, איש הושיט יד לחברו. קודם אחד, ואחר כך עוד אחד, ואחר כך עוד אחד. הם לחצו ידיים - לא כאויבים, לא כשונאים, אלא כאחים. זה עם ישראל. זאת הרוח שלנו. זה המקום שאליו אנחנו צריכים לשאוף תמיד, ובייחוד בימים אלה.
היום ביצענו מהלך דמוקרטי מתבקש, המהלך נועד להחזיר מידה של איזון בין הרשויות, מה שהיה פה במשך 50 שנה. העברנו את התיקון לעילת הסבירות, כדי שהממשלה הנבחרת תוכל להוביל את המדיניות בהתאם להחלטת רוב אזרחי המדינה.
מימוש רצון הבוחר הוא בשום פנים ואופן לא "קץ הדמוקרטיה" – הוא מהות הדמוקרטיה. בגלל חשיבות הנושא, הקואליציה פעלה בכל דרך להגיע להסכמות עם האופוזיציה. זה ממש לא מובן מאליו.
במקרים קודמים של מחלוקת ציבורית חריפה, הממשלות לא הושיטו יד למתנגדי המדיניות שלהן: לא באוסלו א', לא באוסלו ב', לא בגירוש גוש קטיף, ולא בהסכמי מסירת שטחי מדינה ומאגרי גז ללבנון ולמעשה לחיזבאללה.
אבל אנחנו נהגנו אחרת. אנחנו כן הסכמנו לעצור את החקיקה, עצרנו אותה לשלושה חודשים רצופים. אנחנו הסכמנו לשינויים משמעותיים במדיניות המקורית.
אני אומר בצער: שום הצעת פשרה שלנו לא התקבלה. אף לא אחת. אפילו היום במליאה, בעיצומה של ההצבעה, עד הרגע האחרון – ניסינו להגיע להסכמות, אבל הצד השני התמיד בסירובו. ואני מזכיר לכם שעד לאחרונה, בכירים באופוזיציה תמכו בשינוי עילת הסבירות. אחרים אפילו הסכימו לבטל אותה לחלוטין.
אבל גם אם לא מסכימים לתיקון המידתי שהובא, זה בטח לא מצדיק את שיבוש חייהם וגרימת סבל למיליוני אזרחים שלא מצליחים להגיע לעבודה או לבתי חולים או לשדה התעופה, בגלל חסימות כבישים, עיכוב אמבולנסים, הצתות, חסימת נתב"ג.
ולמרות הכל חבריי, אנחנו נמשיך לחתור להידברות ולהשגת הסכמות. אנחנו לא מוותרים על הסיכוי להשיג הסכמה רחבה - ואני אומר לכם שזה אפשרי.
כבר בימים הקרובים, הקואליציה תפנה לאופוזיציה במטרה לקיים שיח בינינו. אנחנו מוכנים לדון על הכל ומיד, ולעשות את זה בסבב השיחות בפגרה ולהגיע להסכם כולל על הכל ואם צריך אנחנו נוסיף עוד זמן, עד סוף נובמבר. זה די והותר זמן להגיע להסכם על הכל.
יש לנו הסכמות - כולנו מסכימים שישראל חייבת להישאר דמוקרטיה חזקה, שהיא תמשיך לשמור על זכויות הפרט לכולם, שהיא לא תהפוך למדינת הלכה, שבית המשפט ימשיך להיות עצמאי ושאף צד לא ישתלט עליו.
אני מבקש להדגיש את זה שוב - אסור שאף צד ישתלט על בית המשפט. זה לא יקרה במשמרת שלנו.
אזרחי ישראל,
כולנו צריכים להסכים על עוד דבר: צה"ל חייב להישאר מחוץ לכל מחלוקת פוליטית. כולנו יודעים שצה"ל נשען על משרתי מילואים מסורים ואוהבי המדינה. הקריאה לסרבנות פוגעת בביטחון של כל אזרחי המדינה. לשום ממשלה אין אפשרות להיכנע לתכתיבי סרבנות ואנחנו לא ניכנע לתכתיבים כאלה.
אני קורא לכם, אחינו ואחיותינו משרתי המילואים – השאירו את השירות בצה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי.
יש לנו מדינה אחת, בית אחד, עם אחד. ערב תשעה באב, נשמור עליהם יחד מכל משמר.
אני אומר לראשי האופוזיציה: אפשר להמשיך להתווכח, אפשר להמשיך להתנצח, אבל אפשר גם לעשות משהו אחר: אפשר להגיע להסכמות לגבי ההמשך.
בואו נגיע להסכמות. זאת הקריאה שלי אליכם, ואני מושיט את ידי לקריאה לשלום ולכבוד הדדי בתוכנו.
ומילה אחרונה לאויבינו: אני יודע שאתם לא יודעים מה זה דמוקרטיה. אל תבנו על הוויכוח בתוכנו. כמו תמיד, אנחנו נעמוד כתף אל כתף ונהדוף יחד כל איום על המדינה היקרה שלנו".