ישבתי במטבחי הקטון בידי כוס סוכר עם תה, תפסתי מחשבות ושחררתי אותם בערבות נמוכה. בשביל מי נועד החופש הגדול מדי? למה אין אפשרות לפנות עם הילדות ללשכת התעסוקה, שידאגו להם לדמי אבטלה לפחות? מדוע ילדים לא יודעים פשוט לנוח, לאגור כוחות לעוד יום של חופש? האם יש למישהו פיתרונות מיסגור לכנופיה חסרת מסגרת?