הרגע הזה שמבזיקה בך הבנה

[חכמת המונים]

מדהים כמה טקסט יכול להיות קיצוני.
מצד אחד, יתכן ויהיה צירוף נבוב של אותיות עם מרווחים, ריקן, חסר תוחלת.
לא מוסיף לחייך שמצון קטנטן.
סתם שורות ומילים.
היה מתאים להוסיף פה דוגמה. לא נורא.
מצד שלישי, טקסט יכול להעיף אותך לקצה העולם, למשות ממוחך מחשבות עמומות, להביאך לבכי וצחוק, לתהיה.
לדוגמה, כשכתבתי "מצד שלישי" - האם באמת היו קודם שני צדדים? אולי יש שם רובד שלא נראה בקריאה ראשונית? אולי טעות בעלמא?
הנה המילים מכוונות אותך לחשוב.

נפנה לטקסט המתיימר להדגים זאת:
בתוך תוכך שוכן לו אגם נשמתך. מראהו חלק ושקוף כמראה, עומקו נובע מאינסוף, סביבו שפה.
שפת האגם מוצקה, ברורה ופחות מסתורית.
ללא שפת האגם אין לאגם קיום, וללא אגם איה משמעותו של כל השאר?
הא בהא תליא. הא בלא הא לא סגי.
ידוע לך מה זה "סגי"?

והלוא השורה האחרונה מקלקלת את הפילוסופיה כולה. כמעט היתה פה דוגמה יפיפיה לטקסט עם השראה, ובאבחת קולמוס טפשית אחת נזרקת לך אל עולם התוכן הלשוני.
ופה אשאל- וכי פחות מרגש הוא עולם זה? הרי ללא שפה אין היתכנות לאגם.
אם אין קמח אין תורה.
סוף טקסט.
הוסיף לך שמץ?

 

[חגי פאהן]

וואו. פוסט שלם על כלום.

 

[חכמת המונים]

וואו. פוסט שלם על כלום.

מממ... חבל שפיספסת. דווקא בפרוג, שהוא מחוז המחזיק בתוכו אותיות ומילים לרוב, אמורים להבין רעיונות שכאלו.