שיר הראני

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְהַבְּרָקִים
אִם לֹא תָּמִיד
אָז לִפְרָקִים
וְאִישׁוֹנָם רָחָב כַּיָּם
כְּרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל יָם

וְרַק אֲנִי חוֹפֵשׂ דַּרְכִּי בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל
אֵשׁוּת סוּמָא
בֵּיתִי אָפֵל
עוֹמֵץ לְבָבָתִי חִנָּם
לִמְקוֹם שָׁרוּ בּוֹנַנְתִּי וְאֵינָם


כֻּלָּם שׁוֹמְעִים דִּבְּרוֹת מִתּוֹךְ הָאֵשׁ
וְלִבָּם
הוֹמֶה גּוֹעֵשׁ
טַל תְּחִיָּה לַשְּׁחוּחִים
הֶמְיַת שִׁירַת הַמַּלְאָכִים

וּבְאָזְנַי דְּמָמָה דַּקָּה זוּלָתִי קוֹל קוֹרֵא
אַל תַּעֲלֶה בָּהָר
כִּי יָרָה תִּיָּרֶה
הַס דּוּמָם אַף מִלְּחִישָׁה
לֹא עֲנוֹת גְּבוּרָה אוֹ חֲלוּשָׁה


אַחִים הָיוּ לִי אֶבְיוֹנִים בַּעֲלֵי מוּמִים
חוֹבְשֵׁי כְּתָרִים עַתָּה
גּוּפָם תָּמִים
אֲשֶׁר הָיוּ דַּלֵּי דַּלִּים
בִּלְבוּשׁ לָבָן מְחוֹלְלִים

עוֹדִי נוֹקֵשׁ עַל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן
מַמְתִּין לִמְחִילָה
וְהָיָה לִי עֵדֶן
עוֹד נוֹפֶפֶתּ לָהּ תִּקְוַת שָּׁנִי
אוּלַי יָחוּס עַם... אָנִי
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
מדהים.
כל כך כנה ובגובה העיניים.
אהבתי את המתכונת של הם - אני - הם - אני, מבנה יפהפה.
ובעיקר אהבתי את חוסר ההתיימרות, האמיתיות שבשיר. מילים גבוהות אבל מובנות ואמיתיות, גורמות להתחבר.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וואו, עבר כ"כ הרבה זמן מאז שהעליתי פה שיר עם פירושיר.
Enjoy! dyon



לפעמים אדם נמצא במוחין דקטנות, ימים בהם הוא לא חווה חוויות רוחניות.
ובלבו בוערת כמיהה להרגיש מעט, לחוות, כמו פעם.
בית ראשון - מתאר מזוית של 'ראיה' את חוויתו של נשוא השיר לעומת כל מי שסביבו.
בית שני - כנ"ל, אך מזוית של שמיעה. כשבסוף הבית נוספת לו גם תחושת דחייה בבחינת 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה'' (שמואל א כו יט).
בית שלישי - מתאר את אלו שהיו באותו מצב כמוהו, אך כבר התקדמו הלאה ורק הוא נשאר נטול חיות. ומאידך, זה עצמו נוטע תקווה שהמצב עוד ישתנה.
אמן.

חריזה: א-ג, ד-ה.
שדה סמנטי: מתן תורה.




וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְהַבְּרָקִים - ע"פ שמות כ יד.
אִם לֹא תָּמִיד
אָז לִפְרָקִים
- גם אם לא כל הזמן - לפחות בחלקו הם חווים את החוויה הרוחנית הזו.
וְאִישׁוֹנָם רָחָב כַּיָּם
כְּרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל יָם
- ע"פ 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי', שזכו אפילו השפחות לגילוי שכינה במדרגה מאד גבוהה.

וְרַק אֲנִי חוֹפֵשׂ דַּרְכִּי בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל - השאלה מ'ומשה ניגש אל הערפל' (שמות כ יז)
אֵשׁוּת סוּמָא - 'אשות' הוא חולד עיוור (מועד קטן ו: ) שלא רואה לעולם את אורה של השמש. כך מרגיש נשוא השיר לעומת כולם שעיניהם פקוחות ונהנים מאור החמה.
בֵּיתִי אָפֵל - 'והאי דניידי עינייהו משום דדיירו בבית אפל' [-והסיבה שעיניהם נדות ונעות משום שגרים בבית נטול חלונות] (ברכות נט: ).
עוֹמֵץ לְבָבָתִי חִנָּם - 'עומץ' במשמעות של צמצום העינים על מנת לראות טוב יותר. 'לבבתי' - את בבת העין. כלומר - מצמצם את עיני בנסיון לראות טוב יותר, אך לחינם.
לִמְקוֹם שָׁרוּ בּוֹנַנְתִּי וְאֵינָם - 'שרו' במשמעות של ראיה כמו 'מגבעות אשורנו' (במדבר כג ט). 'בוננתי' כמו התבוננתי. כלומר, התבוננתי גם אני למקום אליו כולם הסתכלו, אך 'ואינם' - לא ראיתי דבר. השאלה מ'והתבוננת על מקומו ואיננו' (תהלים לז י)


כֻּלָּם שׁוֹמְעִים דִּבְּרוֹת מִתּוֹךְ הָאֵשׁ - ע"פ 'ודבריו שמעת מתוך האש' (דברים ד לו)
וְלִבָּם
הוֹמֶה גּוֹעֵשׁ
טַל תְּחִיָּה לַשְּׁחוּחִים
- הדיבורים הנשמעים באזניהם מחיים אותם.
הֶמְיַת שִׁירַת הַמַּלְאָכִים

וּבְאָזְנַי דְּמָמָה דַּקָּה זוּלָתִי קוֹל קוֹרֵא
- השאלה ממלכים (א יט יב) ודברים (ד יב)
אַל תַּעֲלֶה בָּהָר
כִּי יָרָה תִּיָּרֶה
- ע"פ 'השמרו לכם עלות בהר וגו' או ירה יירה' (שמות יט יב-יג)
הַס דּוּמָם אַף מִלְּחִישָׁה
לֹא עֲנוֹת גְּבוּרָה אוֹ חֲלוּשָׁה
- השאלה מ'אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושה' (שמות לב יח)


גם מי שבעבר היו כמוני ולא חשו בדבר, כיום הם כבר זכו לכך ורק אני נותרתי בודד באפלה.
אַחִים הָיוּ לִי אֶבְיוֹנִים בַּעֲלֵי מוּמִים - השאלה מהירפאות החולים במתן תורה.
חוֹבְשֵׁי כְּתָרִים עַתָּה - כהמשך למשל, שאחרי מתן תורה זכו ישראל לכתרים.
גּוּפָם תָּמִים - גופם שלם ונטול מום.
אֲשֶׁר הָיוּ דַּלֵּי דַּלִּים - אלו שהיו עניים בדעת בדרגה הכי נמוכה המכונה 'דלי דלות' (כריתות י: ).
בִּלְבוּשׁ לָבָן מְחוֹלְלִים - זכו עתה לבגדי לבן המסמלים את השלמות והזכות הרוחנית. השאלה מ'ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים' (תענית כו: )

ואילו אני -
עוֹדִי נוֹקֵשׁ עַל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן - עודני ממתין מחוץ לשערי גן העדן.
תרגום של Knockin' on Heaven's Door, (שיר של ב.ד.)
מַמְתִּין לִמְחִילָה - דו משמעי - א. סליחה, כלומר ממתין לסליחת הקב"ה ושיבה אליו. ב. חתירה באדמה, כלומר דרך לעקוף את השערים הנעולים בפני.
השאלה מבקשת המחילה של היינריך הרביעי מול שעריה הסגורים של טירת קנוסה.
וְהָיָה לִי עֵדֶן
עוֹד נוֹפֶפֶתּ לָהּ תִּקְוַת שָּׁנִי
- התקוה קיימת. השאלה מ'את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון' (יהושע ב יח).
אוּלַי יָחוּס עַם... אָנִי - השאלה מ'אולי יחוס עם עני ואביון' (מתוך פיוט 'מלאכי רחמים')
 
נערך לאחרונה ב:

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
@דיונון תוכל רק להסביר לי את המבנה בבקשה?!
שורה א' ארוכה, ב' וג' קצרות, וא' מתחרז עם ג'.
מה בעצם מונע ממני לאחד את שורות ב' וג', שאיני רואה סיבה תחבירית לחלקם (בניגוד לשאר החיתוכים)?
והאם זה לא נכון יותר בשביל המקצב של החרוז.

האמת היא, שבמצב הנוכחי לא מפריעה לי אריכות השורה הראשונה, משום מה. בעוד שבאיחוד השורות, יהיו שתי הראשונות למעמסה.

החכימני.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
מה בעצם מונע ממני לאחד את שורות ב' וג', שאיני רואה סיבה תחבירית לחלקם (בניגוד לשאר החיתוכים)?
א. אה"נ. ב. לא בכולם זה נכון תחבירית כמו למשל כאן -
וְרַק אֲנִי חוֹפֵשׂ דַּרְכִּי בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל
אֵשׁוּת סוּמָא
בֵּיתִי אָפֵל

עוֹמֵץ לְבָבָתִי חִנָּם
לִמְקוֹם שָׁרוּ בּוֹנַנְתִּי וְאֵינָם

והאם זה לא נכון יותר בשביל המקצב של החרוז.
כאן נגעת בנקודה.
נסה לקרוא ולהטעים את המילים עם ובלי חלוקה לשתי שורות.
כמו כן לגבי אריכות השורה הראשונה, לטעמי האורך הזה עושה טוב לצליל של השיר.
אם אנסה להצביע על המבנה ופרשנותו אנסח זאת כך:
התחלה ארוכה שדוחפת הרבה מלל, ואחריה שתי אתנחתות קצרות.
ואז באה השורה הרביעית וכביכול נותנת משפט סיכום, ומיד אחריה 'נדחפת' השורה החמישית ומביעה גם היא את דעתה (חוץ משני הבתים האחרונים ששתי השורות האחרונות קשורות זו בזו).

לא תכננתי את המבנה הזה כך, אלא כך בערך יצאו הבתים הראשונים, אז המשכתי באותו קו.
(למה בערך? - כי תמיד יש 'שיפוצים' ושיופים ;)).

אני מאמין שאין 'מבנה טוב' - יש מבנה ש'טוב לו'.
כלומר, שלכל רעיון ומסר יש המנגינה והקצב שמתאימים לו.
טועמים, מוספים מלח, מדללים, זורקים חצי לפח, וכו'. אין מתכון מדויק.
בהצלחה.
 

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
א. אה"נ. ב. לא בכולם זה נכון תחבירית כמו למשל כאן -



כאן נגעת בנקודה.
נסה לקרוא ולהטעים את המילים עם ובלי חלוקה לשתי שורות.
כמו כן לגבי אריכות השורה הראשונה, לטעמי האורך הזה עושה טוב לצליל של השיר.
אם אנסה להצביע על המבנה ופרשנותו אנסח זאת כך:
התחלה ארוכה שדוחפת הרבה מלל, ואחריה שתי אתנחתות קצרות.
ואז באה השורה הרביעית וכביכול נותנת משפט סיכום, ומיד אחריה 'נדחפת' השורה החמישית ומביעה גם היא את דעתה (חוץ משני הבתים האחרונים ששתי השורות האחרונות קשורות זו בזו).

לא תכננתי את המבנה הזה כך, אלא כך בערך יצאו הבתים הראשונים, אז המשכתי באותו קו.
(למה בערך? - כי תמיד יש 'שיפוצים' ושיופים ;)).

אני מאמין שאין 'מבנה טוב' - יש מבנה ש'טוב לו'.
כלומר, שלכל רעיון ומסר יש המנגינה והקצב שמתאימים לו.
טועמים, מוספים מלח, מדללים, זורקים חצי לפח, וכו'. אין מתכון מדויק.
בהצלחה.
אתיישב בדבר.
נהניתי מאד, כתמיד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמט

א הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים:ב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:ג יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ:ד כִּי רוֹצֶה יְהוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה:ה יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:ו רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:ז לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים:ח לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:ט לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ:
נקרא  4  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה