הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בחנות, משום מה, העוגיות עשו עליי רושם מאוד טוב. כעכים קטנים, בצקיים, אפויים... מייאם!
רכשתי, נתתי כמתבקש חצי לאשה ורבע לקופאי החיוור, אכלתי בתיאבון את השאר.
איזו אכזבה!
אין שומשום.
יצאתי בזריזות לקנות את המוצר הנחשק, כולי מתאווה ללעוס את הגרגרים הקטנים בטעם פלאי.
ניסיתי במכולת של סבתא,
זול פה,
אל"ף,
שופר-סל,
קניון רפאלו,
מחסני עשוק,
ברכת לאה,
חסדי שמשון,
בר קול,
הצרכנייה של מושקה,
הפיצוציה של המדינה,
ו... כלום. אין שומשום.
ניסיתי להתנחם.
האשה התריעה שמדובר בצעדים לא חכמים, אך אני בשלי: קניתי אבטיח, מלון, אגס, עשרה שישיות מים (היה מבצע), משחת נעליים, סבון כלים, סבון רצפה, סבון נגד קשקשים, סבון נגד התקרחות, סבון נגד כינים, מרכך כביסה, ביסלי, כיפלי, תן צ'אפ, תן כאפה, קח כאפה, חַלֶק כאפה, דוריעוף, דוריטוס, גלידה פרווה בטעם של מרגרינה, גלידה חלבית בטעם של גלידה פרווה, מרגרינה בטעם של מיגרנה, אבקה נגד מיגרנה, פומפיה כשרה לפסח, פומפה לשחרור סתימות, ושום דבר לא ניחם אותי.
התחננתי לכל מכריי:
אם אתם במקרה מוצאים שומשום, קנו לי, אנא.
וביקשתי שוב,
ושוב,
ושוב.
ועוד פעם אחת ליתר בטחון.
נשארתי בלי שומשום ובלי חברים.
לכבוד שבת אפתה עקרת הבית חלות נהדרות עם ריח שעולה עד בית השכנים - עובדה שהשכנה נזכרה לבוא לבקר ברגע שהן יצאו מהתנור, וכמובן מחופות בשומשום.
- איפה מצאת שומשום?
גברים לא יודעים לחפש. היה פה על המדף כל הזמן.
- אבל חיפשתי בכל המכולות בעיר! ואני טוב בזה!
גברים יודעים לחפש דברים במכולות. לא למצוא אותם.
-אפשר לטעום מהחלות לפני שבת?
לא!
אז חיכיתי בקוצר רוח לסעודת ליל שבת, התקשיתי להתרכז בתפילה, ניחוח החלות מפמפם בנחיריי, מהדהד במוחי הלוך ושוב, מסתובב בי ומוציא אותי מריכוז. אחרי התפילה הלכתי הכי מהר שאני יכול, קידשתי מהר, בצעתי את החלה כמעט בלי נשימה, טבלתי במלח, נתתי ביס ענק ולא הרגשתי שום טעם מיוחד בשומשום.
ברגע שגרמתי לבלוע את הכזית המשודרגת שלי, הסברתי לנוות ביתי: אין לשומשום טעם.
היא, שתחי', נאנחה: הזהרתי אותך היום בבוקר. היית עסוק ולא משעת. אחרי שאוכלים גלידה פרווה לא מרגישים טעם בשום דבר למשך יומיים.
אללי לי!
רכשתי, נתתי כמתבקש חצי לאשה ורבע לקופאי החיוור, אכלתי בתיאבון את השאר.
איזו אכזבה!
אין שומשום.
יצאתי בזריזות לקנות את המוצר הנחשק, כולי מתאווה ללעוס את הגרגרים הקטנים בטעם פלאי.
ניסיתי במכולת של סבתא,
זול פה,
אל"ף,
שופר-סל,
קניון רפאלו,
מחסני עשוק,
ברכת לאה,
חסדי שמשון,
בר קול,
הצרכנייה של מושקה,
הפיצוציה של המדינה,
ו... כלום. אין שומשום.
ניסיתי להתנחם.
האשה התריעה שמדובר בצעדים לא חכמים, אך אני בשלי: קניתי אבטיח, מלון, אגס, עשרה שישיות מים (היה מבצע), משחת נעליים, סבון כלים, סבון רצפה, סבון נגד קשקשים, סבון נגד התקרחות, סבון נגד כינים, מרכך כביסה, ביסלי, כיפלי, תן צ'אפ, תן כאפה, קח כאפה, חַלֶק כאפה, דוריעוף, דוריטוס, גלידה פרווה בטעם של מרגרינה, גלידה חלבית בטעם של גלידה פרווה, מרגרינה בטעם של מיגרנה, אבקה נגד מיגרנה, פומפיה כשרה לפסח, פומפה לשחרור סתימות, ושום דבר לא ניחם אותי.
התחננתי לכל מכריי:
אם אתם במקרה מוצאים שומשום, קנו לי, אנא.
וביקשתי שוב,
ושוב,
ושוב.
ועוד פעם אחת ליתר בטחון.
נשארתי בלי שומשום ובלי חברים.
לכבוד שבת אפתה עקרת הבית חלות נהדרות עם ריח שעולה עד בית השכנים - עובדה שהשכנה נזכרה לבוא לבקר ברגע שהן יצאו מהתנור, וכמובן מחופות בשומשום.
- איפה מצאת שומשום?
גברים לא יודעים לחפש. היה פה על המדף כל הזמן.
- אבל חיפשתי בכל המכולות בעיר! ואני טוב בזה!
גברים יודעים לחפש דברים במכולות. לא למצוא אותם.
-אפשר לטעום מהחלות לפני שבת?
לא!
אז חיכיתי בקוצר רוח לסעודת ליל שבת, התקשיתי להתרכז בתפילה, ניחוח החלות מפמפם בנחיריי, מהדהד במוחי הלוך ושוב, מסתובב בי ומוציא אותי מריכוז. אחרי התפילה הלכתי הכי מהר שאני יכול, קידשתי מהר, בצעתי את החלה כמעט בלי נשימה, טבלתי במלח, נתתי ביס ענק ולא הרגשתי שום טעם מיוחד בשומשום.
ברגע שגרמתי לבלוע את הכזית המשודרגת שלי, הסברתי לנוות ביתי: אין לשומשום טעם.
היא, שתחי', נאנחה: הזהרתי אותך היום בבוקר. היית עסוק ולא משעת. אחרי שאוכלים גלידה פרווה לא מרגישים טעם בשום דבר למשך יומיים.
אללי לי!
