רק מוסיף שיש הבדל בין מוצרים מגדילי צריכה לבין כאלה שלא
דוגמא עוד שוקולד או מעדן יקר בבית שווה הגדלת צריכה
עוד אבקת כביסה לא מגדיל (בד"כ) צריכה
ם זה משהו שימושי למה לא לקנות כמות שיהיה בבית?
אני לא מדברת על חטיפים וכד' שנעלמים בכל מצב
לדוגמא - טחינה גולמית / עופות / דגים / שימורים / פסטות / שמן / קמח / סוכר וכד'
זה לא מוצרים שמשתמשים איתם סתם כי יש בבית.
זו נקודה אחרת מאשר קניה במבצעים.
הנקודה העיקרית בשיטת הרשימה הקשיחה היא לא לקנות באימפולסיביות משהו שלא תכננתם לקנות.
מה שהתייחסתם אליו פה יותר קשור להחזקת מלאי בבית.
להחזקת מלאי יש יתרון של יכולת לקנות בזול כשיש מבצע, או לעשות קניה מרוכזת בחנות שבה המוצר זול. החיסרון הוא שנוטים לצרוך יותר. באופן אולי מפתיע, זה נכון לא רק לשוקולד וחטיפים. אבקת כביסה כנראה לא משתמשים יותר אם יש הרבה, אבל מוצרי מזון באופן כללי כן. ההרגשה של שפע במזווה גורמת להכין יותר. כמויות גדולות יותר, מנות נוספות. יש המון טחינה גולמית, למה שלא נוסיף לארוחה גם טחינה.
נקודה נוספת בעייתית בהחזקת מלאי היא שלפעמים הוא לא מתוכנן נכון ואז דברים נזרקים. זה נכון במיוחד לדברים שיש להם תוקף מוגבל, או שאחרי הפתיחה נוטים להתקלקל. אבל גם בדברים שלא מתקלקלים, הכדאיות של הקניה יורדת ככל שהזמן שמחזיקים את המוצר בבית מתארך. תחשבו על זה במונחי תשואה על הכסף - מה שהוא תשואה משתלמת לשלושה חודשים, הוא לאו דווקא תשואה משתלמת לשלוש שנים. המחיר של ההנחה הוא הקדמת התשלום. [נכון, לא תשקיעו את ה-20 ש"ח שעולה מוצר. אבל זה כן מצטבר לסכומים גדולים שעדיף לדחות את התשלום שלהם. מי שקונה מלאי משלם היום את הצריכה העתידית. זה יכול להיות משתלם כשזה מסודר, ואז יש מעגל קבוע, אבל יש נטיה להגדיל את המלאים בטעות כל הזמן]
כשקונים במבצע בהחלטה של רגע, הסיכוי לנהל באופן שגוי את המלאי גדל. רוב האנשים לא מסתובבים עם רשימה מדויקת של כמות השמפו ואבקת הכביסה שיש להם בבית. לכן עדיף לחזור הביתה ולבדוק כמה שמפו כדאי לקנות במבצע, ולא לקנות באותו רגע.
וזה בהנחה שמצליחים להתחמק מהמלכודות הגרועות יותר, של קניית מוצר שלא הייתם קונים אם לא המבצע. זה עניין התנהגותי וכל אחד צריך להכיר את עצמו במה הוא מסוגל לעמוד. יש אנשים שמסוגלים לקנות במבצע רק את מה שהם תמיד קונים ממילא, ויש כאלו שחייבים כלל קשיח שלא חורגים מהרשימה וזהו. וזה גם כמובן עניין של כמה לחוץ לחסוך. מי שיכול להרשות לעצמו לבזבז קצת, יכול להרשות לעצמו משטר פחות קפדני בסופר.