קורונה הצילו את חייו של מציל החיים! הרב הבר זצ"ל

ארבע · 24/4/20

נכתב ע"י מלכי RH:
אני מבינה שיכול להיות שפשוט לא קלטתי נכון את הכוונה של האנשים.

חלילה, אנשים לא גוערים בה', הם רק משיחים את כאבם ורצונם שלנוכח טרגדיות כה קשות שעמנו ידע, והאחרונות שהוסיפו עליהן, המשיח יבוא בקרוב ממש.

אברהם פורטל · 24/4/20

לווית הרה"ג אברהם ישעיהו הבר זצ"ל להורדה

העברת קבצים

דפניאל · 24/4/20

ציטוט שקיבלתי

נקודה למחשבה
למה פטירת הרב הבר זעזע את הלב של כל אחד מאיתנו
הרי יש בארה"ב למד מעל לאלף נפטרים בהם תלמידי חכמים ובעלי צדקה וחסד' מפורסמים
רק השבוע הלך מאיתנו הרב טורצין זצ"ל ת"ח ואיש עתיר מעשים ורב פעלים שהותיר אחריו משפחה עניפה והמון תלמידים שהיה להם לאב
ובכל זאת זה נגע ללב אבל לא זעזע הרגשנו שאפשר להמשיך בשיגרה

אצל הרב הבר הרגשנו אחרת הרגשנו שזה לא יכול להיות שהאיש הגדול הזה שעשה כ"כ הרבה טוב בחייו שגם אליו תגיע להט החרב המתהפכת
אולי בגלל שהתפללנו עבורו במשך שבוע מה שחיבר אותנו אליו רגשית
אולי בגלל אישיותו הגדולה והצלת כ"כ הרבה חיים (מעל 800) במסירות נפש
אולי בגלל קידוש ה' הגדול וקירוב הלבבות שעשה
ואולי כל הסיבות נכונות

אבל אולי דוקא בגלל זה רוצה ה' לזעזע אותנו שנבין שיש כאן מישהו שצועק אלינו
בואו נטה אוזן ונמשע את הצעקה ונפנים אותה כדי שלא נצטרך עוד כזו צעקה
ואולי זוהי הקריאה האחרונה רגע לפני הגאולה שובו אליי ואשובה אליכם
שבת שלום וחודש טוב

MAGNET · 25/4/20

נכתב ע"י hbecker:
ויש מקום לתת ביטוי גם לשאלות שעולות ולא לחנוק אותם כי אז הם רק מתעצמים. צריך להוציא אותם החוצה ולנקות את המקום הזה כדי שלא להשאר תקועים עם השאלות.
וכאשר מישהו כזה רואה תגובה כמו זו שכתבת לעיל אז הרגשה שהוא מקבל היא איומה. והסיכון באמירה כזו הוא גדול מאוד מאוד כי יתכן והכאב לא יצא החוצה. השאלה תישאר עמוק ותמשיך לנקר וליצור חור הרבה יותר גדול באמונה.
דווקא בגלל שהרשיתי לעצמי לשאול אתמול. להרהר בקול יצאתי בסופו של דבר מחוזקת.

דברים נכונים ואמיתיים, מודה שגם אני שאלתי בקול, למה? למה דווקא הוא?
ואז מיד אמרו לי שלפחות הוא עשה משהו בחיים שלו והשאיר אחריו המון אנשים שחיים בזכותו
הכל נכון ואמיתי אבל ברגעים האלה מותר גם להתאבל, לשאול שאלות כואבות ולענות לעצמנו בשקט תשובות מנחמות
להכניס לעצמנו חזק שאנחנו רואים רק חלק קטן בפאזל וזה בסדר שנכאב הכי חזק שיש, אנחנו בני אדם

אברהם · 25/4/20

נכתב ע"י מלכי RH:
לי זה צלצל כל הזמן סוג של גערה: "עד מתי?!" כמו חס וחלילה "אלוקים! די כבר! תפסיק עם זה! כמה אפשר?!"
עכשיו אני מבינה שאולי זה סוג של שאלה אינטלקטואלית: "עד מתי?" כמו "עד מתי אתם פתוחים היום?" כאילו שואלים את ה' כמה זמן עוד נשאר לנו להיות בגלות. טוב. נשמע כבר יותר סביר.

חס וחלילה שנשאל את ה' 'מתי תקום תרחם ציון' כמו ששואלים מה השעה או "עד מתי אתם פתוחים היום"

שואלים ללא התרסה, אך בהחלט בכאב ובזעקה!!!

ה. בקר · 25/4/20

נכתב ע"י דיגיטל הפקות:
דברים נכונים ואמיתיים, מודה שגם אני שאלתי בקול, למה? למה דווקא הוא?
ואז מיד אמרו לי שלפחות הוא עשה משהו בחיים שלו והשאיר אחריו המון אנשים שחיים בזכותו
הכל נכון ואמיתי אבל ברגעים האלה מותר גם להתאבל, לשאול שאלות כואבות ולענות לעצמנו בשקט תשובות מנחמות
להכניס לעצמנו חזק שאנחנו רואים רק חלק קטן בפאזל וזה בסדר שנכאב הכי חזק שיש, אנחנו בני אדם

קשה להסביר לאנשים שלא באמת מבינים בחולי הכליות מה הותיר הרב הבר ז"ל אחריו.

אנשים חושבים שהוא הותיר 800 חיים שהתקבלו המתנה בתרומת כליה דרך ארגון מתנת חיים.
אבל זה הרבה מעבר לזה.

וארחיב ואכתוב על כך בפוסט נפרד באשכול שהוקדש לע"נ.

זהו שמי! · 26/4/20

זהו שמי! · 27/4/20

הצד הפחות מוכר של הרב הבר זצ"ל:
כליות יועצות
לזכרו של מורנו ורבנו הגאון ר' אברהם ישעיה הבר זצ"ל
המחזה מוכר: בסביבות השעה תשע ורבע בערב נעצרת המונית בשער הישיבה, ומתוכה יוצא ר' ישעיה. בעלייתו לכיוון הפתח הקדמי של בית המדרש הוא בדרך כלל יפגוש מישהו, יספר לו איזה מעשה קטן שעבר עליו היום, או סתם דבר חכמה מזדמן. נתקלתי בו פעם בהזדמנות כזו, והוא שח לי כבדרך אגב כי השבוע היו השתלות, וכי הוא חוזר כעת מיום סיורים שלם ברחבי הארץ, הכולל ביקורים אצל כעשרה אנשים – מושתלים או תורמים. מיד עם כניסתו לבית מדרש הוא תופס את מקומו, ומתחיל בשגרת העבודה הקבועה: שיחות עם בחורים, על שידוכים, על פגישות, ייעוץ לנישואין, ייעוץ לחיים. לפעמים הוא יזמן אליו לשיחה בחורים נוספים וישמיע להם מנכוחות דבריו, כמובן עם הומור מרגיע, עם חיוך, עם תחושת ביטחון. במקרים רבים העבודה אינה מסתיימת בשיחה קצרה, היא דורשת ליווי ממושך – מפגישה לפגישה, מעוד ניסיון לשידוך, או אחרי שידוך שירד והשאיר תחושה גרועה. אם קיבלת עצה אחת מר' ישעיה, מן הסתם תרוץ לקבל גם את השניה. הכח הממגנט שלו שאב אליו בחייו עשרות אם לא מאות בחורים שנשבו אחריו. מורנו הרב ר' ישעיה מקפל בתוכו שתי דמויות, משני תחומים. לכאורה. במשך היום, ואולי היממה, הוא עסוק ראשו ורובו בין תורמי כליה לחולי דיאליזה, בין בתי חולים ומנהלי מחלקות, בתיאום, בהכוונה, עידוד ודרבון, הרצאות ותקשורת. מפעל חיים אדיר, שכל כולו הטבה וחסד, העמדת משפחות ואישים במסלול החיים – חיים במתנה, כפשוטו. הייעוץ הישיבתי הוא החלק הפחות מוכר באישיותו. הוא עוד פעילות בסדר יומו העמוס. לא הרי ר' ישעיה של הישיבה כר' ישעיה מהכליות. אבל אנחנו, בני הישיבה, יודעים שהוא הוא. ר' ישעיה, שכל יומו עסוק בעבודת הקודש, מעלה בקודש ומגיע בשעות הערב אל קודש הקדשים. ר' ישעיה שמעניק מרוחו ונשמתו ונותן חיים למאות אנשים, נותן גם חיים רוחניים למאות צורבים צעירים. ר' ישעיה התלמיד חכם, המבין, ששימש תלמידי חכמים, מגיע אחרי יומו הארוך, ועם כל יומו הארוך, אל תוככי בית המדרש לתת מתנת חינם אל חבורת המקשיבים. הוא הוא ר' ישעיה. כמה הרפתקי עברו עליו, בכל חייו, ובמשך כל יום במשך חייו, מהם ובאמצעותם יכול היה גם לתת לאחרים, דעת עצה ותבונה. כל מי שהקשיב לדבריו ולעצותיו, הבחין כי מקורם בעומק נפשו של ר' ישעיה, לא מתוך חשבונות וניתוחים הגיוניים ושכליים גרידא, אלא מן המקום שהוא שורש התבונה האנושית, היכולה גם לתת מעצמה לאחרים. הבנינים הרוחניים רבי הקומות שבנה הוא במשך חייו הזדקרו והתעלו מן היסודות שיצק אל יתר הבנינים שבנה למאות ואלפים. לך נאה, ר' ישעיה, להליץ את דברי חז"ל, כליות יועצות. חבל על דאבדין, לנו, בני ישיבת נתיבות חכמה.

הוא היה אומר · 27/4/20

למישהו יש את הראיון שהוא נתן להידברות בקובץ?

yael arc · 27/4/20

נכתב ע"י הוא היה אומר:
למישהו יש את הראיון שהוא נתן להידברות בקובץ?

אולי אפשר להוריד מפה??

הראיון האחרון: מציל החיים ר' ישעיהו הבר זצ"ל בראיון נרחב ומרגש • צפו | JDN - חדשות

יו"ר ומייסד ארגון 'מתנת חיים' הרב ישעיהו הבר זצ"ל שהציל את חייהם של כ-800 איש בישראל התראיין לפני פחות משנה לדודו כהן בערוץ הידברות לשיחה מרתקת על ההחלטה הנועזת להקמת ארגון שמטרתו לעודד מודעות לתרומות כליה • ראיון מרגש והיסטורי

www.jdn.co.il

זהו שמי! · 27/4/20

חלק מהראיון

progitm · 27/4/20

אני רואה שרבים העלו את התחושה למה דווקא הוא זעזע את נימי נשמתנו,
למה דווקא פטירתו גרמה להרגשת אבל לאנשים רבים שמעולם לא הכירו אותו כאדם ואף ב"ה לא את נושא הרפואי של הכליות .
אז למה?,

כשהרב עובדיה יוסף זצ"ל נפטר,
העולם עצר מלכת הלוויה של כמעט מליון איש מכל שכבות האוכולוסיה ,
חסידים ליטאים וכמובן ספרדים אבל לא רק,
מסרותים ושאינם ואפילו יהודים חילונים רחוקים מכל סממן דת ואף עדתית לא משתיכים לציבור הספרדי,
אז מה היה שם, ממקום מסוים הנשמה של האדם היהודי מרגישה שמשהו גדול קורה,
שמשהו מבכי קורה,
כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, הרב עובדיה אהב בנימי נשמתו כל יהודי וחמל עליו בצורה שרק גדול הדור יכול להקרין ולכן פטירתו הקרינה לכל כך הרבה נשמות אף רחוקות ביותר שמשהו גדול נלקח,

כך גם ליבי מרגיש על הרב הבר זצ"ל, קדוש כל כך ממש, גדול הדור בחסד,
ואף תלמיד חכם,
הנשמות שלנו זועקות מרגישות את החסר של כח החסד, אהבה , ונתינה הזו בעולם,
עמוד החסד נלקח,
אהבה גדולה ששרתה בעולם מכוח נתינה וחסד אמיתים כלפי כל יהודי
לא הכרתי אותו , לא ראיתי אותו מעולם....
אבל מהרגע ששמעתי שנפטר כבר כמה פעמים מצאתי את עצמי דומעת , יותר מדויק בוכה,
וזה למה .
משהו פנימי עמוק , במיוחד שראיתי שהרגשה זו לא רק שלי ,
אלא הנשמות של כל כך הרבה אנשים מסביב מבינות שנלקח מאיתנו אדם גדול סנגור גדול.

והנשמות האלו בוכות....
על עמוד החסד!

ארבע · 27/4/20

חברה מושתלת כליה שיתפה ונתנה אישור לפרסם:

לפני כאחד עשרה שנה התגוררנו בברכפלד. לפרנסתי, עבדתי בשמרטוף במשמרות. אחה"צ היו מגיעות 3 אחיות מתוקות שאמן עבדה כפרילנסרית בהוראה פרטית

ערב אחד, בעת ארגון הבית זו האחרונה צלצלה על מנת לסכם את תכנית הימים הבאים. פטפטנו על דא ועל הא ולפתע היא החלה לנאום לי בפאתוס:

את יודעת, חנהלה?! ראיתי מודעה בעיתון ובו מבקשים תרומת כליה לבחור צעיר...

ו....?

אני לא מבינה! באיזו רשות ובאיזו חוצפה מבק-שים ממני או מאנשים אחרים לתרום את כלייתם?!?!?!

ומה דעתך שהוא יעשה? התבלבלתי לרגע

שיע-שה דיאליזה!

!!! !! ?! ?! ?! ?! ?! ! ! ! ! ! !

(חבל שאינני יכולה להקליט במקלדת את המנגינה היפה והלמדנית שלה..ח.ב.)

הזעקה שלי ניתרה אותי לאחור:

א-ת נורמ-לית?????!

את בטוחה במה שאת אומרת?????!

יש לי כעת 3 אפשרויות לחשוב עליך:

או שאת טיפשה, מפגרת, מטורפת

או את אכזרית חסרת לב ורשעית

והאפשרות השלישית היא, שאינך יודעת מה זה
- - - - - - -

היא היא התנצלה במבוכה שהיא באמת לא יודעת מה זה, לתומה חשבה שאפשר לחיות עם הדיאליזה 60 שנה אולי קצת סובלים. לא מעבר...

סיכמתי לה במשפט שהשתמשתי בו לאחר מכן אחרי ההשתלה השלישית שלי (אופס, חשפתי סוד צבאי חברות

) כאשר רינואל, העמותה המקבילה למתנת חיים בארצות הברית התכוננה לדינר וביקשה ראיון מצולם עימי לקראתו. אך בל נקדים את המאוחר:

דיאליזה פירושו: למות 3 עד 5 פעמים בשבוע ולקום לתחיה כשהיא נגמרת

את מכירה את המשפט יש חיים לאחר המוות? המשכתי, כך בדיוק היא הדיאליזה וככל שתקראי יותר ותחשבי שתביני וככל שאצבעות תקלדנה, ודיו ישפך ויערות של עצים יכרתו, אף אחד עדיין לא הצליח להסביר במדיוק את הסבל הכרוך בטיפולי הדיאליזה..

שיתפתי אותה שבטיפול הראשון וגם לאחר מכן נאלצו לקצר עבורי את התכנית יען כוחותי לא עמדו בטיפול המפרך.... יצא לי גם בתקופה ההיא, לחפש מפעם לפעם שכנים לכורסא ונאמר לי שהם עלו לעולם שבו אין התכווצויות איומות שנוקעים את הגפיים, אין גלי חום מצמררים ואין קול שמצטרד בכל פעם לאחר ששאבו ממנו את הדם בין 3 ל5 שעות את הדם...

עזבתי את הטלפון.

◇◇◇◇◇

אני בטוחה, שאם היא זוכרת את השיחה האומללה ההיא הלב שלה נוקף. במהלך השנים התחוללה מהפכה אדירה במודעות הקהל לסבלם של מטופלי הדיאליזה

באופן אישי, לקח לי שנים רבות להשתחרר מהטראומה של אותה תקופה איומה. שמתי לב שהעיסוק בנושא גורם לי לשקוע שוב ושוב באותם יסורי שאול של הדיאליזה. וכאשר חברותי לעט ביקשו ממני עזרה בנושא, כמעט ולא שיתפתי איתן פעולה למרות העזרה שחפצתי להגיש
העדפתי לקבור את הזכרונות, את הכאבים הנפשיים והפיזים ויצאתי לחיים חדשים

למהפכה התודעתית והמעשית בתרומות כליה אלטרואיסטיות אחראי אדם שהלך לעולמו בשבוע שעבר

הוא הצליח לעשות את מה שרבים וטובים שניסו לעזור לחולים לא הצליחו ואולי אפילו לא חלמו שיש אפשרויות אחרות

העזרה המקסימלית שאינני מזלזלת בה ח"ו הייתה, העזרה הכספית שעסקנים כלשהם הצליחו לגייס כדי להטיס את הזקוקים להשתלה לחו"ל או לשכנע משפחה לתרום וגם אז, העלויות הרקיעו והסבל התמשך זמן רב

רק כדי לשבר את האוזן אגלה לכן שעלות הכליה אותה קיבלתי כשנתיים לפני נישואי והדירה אותה קניתי בזמנים ההם היו זהים....

את הרב הבר לא זכיתי להכיר לדאבוני באופן אישי ומאז התקבלה הבשורה על לכתו חשתי שאני טועמת שוב את אותו טעם מר של תקופת הדיאליזה. יותר מכל פועליו של הרב הבר מפעימה אותי הנכונות של אדם, שהסכים לכאורה להתבוסס ולקפץ בביצת היסורים, ומשם, להושיט עזרה לאנשים אחרים ולהציל את חייהם.
ללוות אותם לאורך כל הדרך בסבלנות ולטעת בהם תקווה שיש סוף למערה החשוכה
ובמקביל להיכנס לסיכון של לכאורה האשמות עקב סחר באיברים (החוקים בכל מדינה נוקשים מאוד בעניין) .

בימים האחרונים, מתקשרת אלי מכרה שבעלה מטופל בדיאליזה. הם שניהם אובדי עצות ומייללים. שניהם חוו ילדות קשה כל אחד בדרכו. הוא חלה בכליות לאחר נישואיהם ומחכים לטיפול אחר שרק לאחריו יוכלו לחשוב על השתלה ורק לאחר מכן יוכלו לחזור לרצון להפוך להורים..

היא מספרת בקול חנוק שהרב הבר ואשתו ישבו איתם שעות(!) עודדו את רוחם ונטעו בהם תקווה לעתיד ורוד יותר

וכעת? קשה לנחמם...

כידוע לכן, התגלגלנו לאמריקה. הסיבה לא היו הכליות. אולם ההשגחה רצתה ושם קיבלתי כליה מתורם אלטרואיסטי. ההשתלה התבצעה דרך רינואל

באירוע העשור, הם התהדרו בהישג של מספר התרומות שהתבצע דרכם. אינני זוכרת כמה זה היה. מה שכן חקוק לי שבעשור של מתנת חיים הם עקפו בהרבה את רינואל.

אולי זה קשור לאחוז היהודים בארץ? לא בטוח...

ברור לי, שזה קשור הרבה לאיש המיוחד שהפך סדרי עולם כדי שלאנשים יהיה טוב

זהו, כתבתי ומחקתי במשך מספר ימים את ההודעה הזאת. אבל הרגשתי מין דחיפה לכותבה כדי שאנשים יבינו איזו אבידה גדולה העם היהודי איבד

ELO · 27/4/20

מתנת חיים- חייבים להמשיך
לא כולם מסוגלים לתרום כליה, אבל אפשר לתרום גם בדרך אחרת...
נפתח קמפיין לגיוס כספים למען העמותה
https://my.israelgives.org/he/campaign/MC_RHEBERK