13 יום ללא הכרעה: המלחמה הצבאית, המדינית, הכלכלית והאזרחית • תמונת מצב
13 יום אחרי שפוטין הודיע על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה, הכוחות ממשיכים להילחם במקביל לשיחות מו"מ בבלארוס • הצדדים חלוקים על מספר ההורגים, העולם מטיל סנקציות שמעולם לא נראו והפליטים לא מספיקים לזרום
• עושים סדר
בעיצומו של היום ה-13 למלחמה באוקראינה, כמעט שבועיים אחרי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודעה ביום חמישי בשעה 06:00 שעון מוסקבה על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה, או במילים אחרות ומדויקות יותר – פלישה במטרה לכבוש את המדינה, אנחנו כאן בניסיון לעשות לכם קצת סדר באירועי המלחמה, מבחינה צבאית, אזרחית, מדינית וכלכלית.
יומיים לפני ההכרזה פוטין על "מבצע צבאי מיוחד" הוא הודיע על הכרה בישויות הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק כמדינות עצמאיות. כל זה קרה אחרי חודשים של מתיחות, במהלכן רוסיה העבירה כ-100 אלף חיילים וציוד צבאי על יד גבולה עם אוקראינה. בהמשך, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה, כ-150,000 לוחמים רוסים הוצבו במערב רוסיה, בבלארוס ובחצי האי קרים.
ב-24 בפברואר פוטין הורה כאמור לפתוח ב־"מבצע צבאי מיוחד" של צבאו על אוקראינה. צבא רוסיה פלש לאוקראינה מכיוונים אחדים, בהם סמוך לחראקוב ומחצי האי קרים, וגם מאזור בלארוס. נורו טילים על תשתיות צבאיות ושדות תעופה, כולל באזור קייב ולבוב, והמרחב האווירי במדינה נסגר. נשיא אוקראינה זלנסקי הכריז על ממשל צבאי והורה לאזרחיו להישאר בבתיהם. בנוסף, הודיע שיחולק נשק לכל אזרח שירצה בכך.
המלחמה הצבאית
דקות ספורות לאחר הכרזתו של פוטין, דווח על פיצוצים באזור קייב, חרקוב, אודסה ודונבאס. הרוסים דיווחו שהנחיתו כוחות באודסה ומריופול ושיגרו טילי שיוט על שדות תעופה, מפקדות צבאיות ומחסני נשק באזור קייב, חרקוב ודניפרו. כוחות רוסיים נכנסו לאוקראינה בשעה 6:48 דרך סנקיווקה הנמצאת על הגבול בין אוקראינה, בלארוס, ורוסיה. החלה פלישה תלת-חזיתית לאוקראינה, דרך בלארוס מצפון, דונבאס ממזרח וחצי האי קרים מדרום.
לפי הערכות גורמי מודיעין במערב, במהלומה הרוסית המקדימה השתתפו כ-75 מפציצים ונורו כ-100 טילי שיוט. הרוסים טענו שבמהלכה הם הצליחו להשמיד את רוב שדות התעופה של אוקראינה וכמעט את כל חיל האוויר האוקראיני. לפי הערכת גורמים מערביים, למרות הפגיעה הקשה שספג חיל האוויר האוקראיני, הרוסים לא הצליחו לשתק לחלוטין את יכולת פעולתו.
הפלת מסוק רוסי. צילום: הפרלמנט האוקראיני
הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה התנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה – בגזרה זו התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה במטרה לכתר ולנתק את קייב, בירת אוקראינה. בצפון-מזרח אוקראינה – בגזרה זו תקפו כוחות רוסיים לכיוון דרום מערב, במטרה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי. בדרום-מזרח אוקראינה – בגזרה זו שלטו כוחות פרו-רוסיים והם תקפו לכיוון מערב במגמה להשתלט על השטחים של מחוזות דונייצק ולוהנסק, שנותרו בשליטת אוקראינה. בדרום אוקראינה – כוחות רוסיים תקפו צפונה מחצי האי קרים למחוז חרסון ונועדו לנוע מזרחה ומערבה, לאורך חופי ים אזוב והים השחור, במטרה לנתק את אוקראינה מהים.
עד עתה ביססו הרוסים את שליטתם בשלמותה בעיר חרסון ובתחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה בזפוריז'יה. במקביל, בעיר הנמל מריופול המכותרת כוחות רוסיים, הוחלט בשישי על הפסקת אש על מנת לאפשר לתושבים לעזוב, אולם הפסקת האש בוטלה במהרה בשל המשך ההפגזות. הרוסים גם מתקדמים לעבר הערים מליטופול ומיקולאייב.
לפי העדכון האחרון של האו"ם, 406 אזרחים אוקראינים נהרגו מתחילת הלחימה, אם כי גם הם מציינים ומדגישים שמדובר בהערכת חסר והמספר כנראה גבוה בהרבה. לטענת ממשלת אוקראינה, למעלה מאלפיים אזרחים נהרגו. לגבי החיילים, באוקראינה מסרבים לספק נתון רשמי, במודיעין האמריקאי מעריכים שכ-1500 אוקראינים נהרגו. לגב האבידות בצד הרוסי, המחלוקת לגבי האמת גדולה בהרבה. באוקראינה טוענים שהרגו למעלה מ-11 אלף חיילים רוסים, בפנטגון מעריכים שזה יותר קרוב ל-2000 חיילים, ובפעם האחרונה שברוסיה דיווחו על נתונים הם טענו שרק 498 חיילים משלהם נהרגו.
המלחמה הדיפלומטית
פחות משעה אחרי שפוטין הודיע על הפלישה, הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הכריז על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה. אחרי כמה ימי לחימה, החלו סבבי שיחות שלישי בין רוסיה לבין אוקראינה, והן הסתיימו גם השבוע בהסכמה מועטה. מוסקבה דורשת מאוקראינה לשנות את החוקה שלה על מנת להבטיח שלא תצטרף לנאט"ו או לאיחוד האירופאי.
האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל וגופים אחרים גינו את צעדי רוסיה וחלקן אמרו שיוטלו עליה עיצומים חדשים. לאחר מכן, צ'כיה החזירה את שגרירה ממוסקבה. בשל חלקה בפלישה, היו מדינות שהטילו עיצומים גם על בלארוס. מועצת אירופה השעתה את רוסיה.
פוטין מודיע על הפלישה. צילום: הקרמלין
בעקבות הפלישה הרוסית, הודיעה נאט"ו על שליחת כוחות נוספים למדינות הסמוכות לאוקראינה וחברות בברית הצבאית. עם זאת, בנאט"ו ובארצות הברית הדגישו שנאט"ו לא תשלח חיילים לאוקראינה עצמה – אשר אינה חברה בברית. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי הברית הצבאית תמשיך לשלוח נשק לאוקראינה, כולל מערכות הגנה אווירית.
התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע כי בכוונתו לפתוח בחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מצד רוסיה במהלך הפלישה. ברחבי העולם התאספו מפגינים בערים מרכזיות כדי למחות נגד השגרירויות הרוסיות במדינתם.
המלחמה הכלכלית
המלחמה הזאת הכניסה את רוסיה למדינה שזכתה לתגובות בינלאומיות וסנקציות כלכליות החמורות ביותר ממדינות העולם. האיחוד האירופי הודיע על איסור גורף של מעבר מטוסים רוסיים מעל המרחב האווירי של מדינות האיחוד. ארצות הברית ואחרות הצטרפו בהמשך. הושגה גם הסכמה לניתוק מספר בנקים רוסיים ממערכת התשלומים Swift.
סגן ראש הממשלה הרוסי מזהיר שמוסקבה עלולה להגיב לסנקציות האירופאיות על-ידי ניתוק הגז הטבעי לאירופה. מחירי הנפט בעולם הגיעו השבוע לשיא של 13 שנים בעקבות החששות מסנקציות על נפט וגז טבעי רוסיים. קנצלר גרמניה פוסל אפשרות לחרם אנרגיה על רוסיה ואומר כי להם תחליף.
זלנסקי בבונקר. צילום: לשכת הנשיאות
הבנק העולמי אישר לאוקראינה הלוואות ומענקים בשווי של 723 מיליון דולר בזמן שהמדינה נלחמת נגד רוסיה. מטעם נציגי הבנק נמסר כי הם ממשיכים לעבוד על חבילת תמיכה בשווי של 3 מיליארד דולרים בחודשים הקרובים. עוד הובטחה עזרה למדינות השכנות לאוקראינה שקולטות את הפליטים.
לאחר הפרסום על הפלישה הגיבו הבורסות בעולם בנפילות שערים, בורסת מוסקבה נפלה ב-33%, נאסד"ק ב-3%. מחיר הזהב זינק ביותר מ-2.5% ומחירי הנפט זינקו ב-6–7%. כמו כן הוערכה עליית מחירים בתחום המזון במדינות רבות, בשל היות אוקראינה ורוסיה מיצואניות החיטה והתירס הגדולות בעולם, וזאת נוסף לעליית מחירי הדלק. ערך הרובל הרוסי צנח ביותר מ-30% לשפל חסר תקדים ולמצב שערכו שווה פחות מסנט אמריקאי.
המלחמה האזרחית
שעות אחרי פריצת המלחמה, מאות ואלפי תושבים אוקראינים החלו נמלטים מהבירה קייב לכיוון מערב, תוך יצירת עומסי תנועה רחבי היקף במערב העיר. לפי נתוני סוכנות הפליטים של האו"ם – מעל ל-1.7 מיליון פליטים נמלטו מאוקראינה מאז החלה פלישת רוסיה בשבוע שעבר.
מעל למיליון חצו את גבולה המערבי של אוקראינה לפולין. אחרים נסעו להונגריה, מולדובה, רומניה וסלובקיה. נכון לעכשיו בעיקר נשים וילדים מצליחים לעבור את הגבול, לאחר שאוקראינה חוקקה בתחילת הסכסוך חוק צבאי המחייב גברים בגילי 18 עד 60 להישאר במדינה. עבור פליטים רבים, המדינות הגובלות הללו הן רק התחנה הראשונה במסע.
מפרוץ הלחימה הגיעו לישראל 3,456 אזרחים מאוקראינה. כניסתם של 151 מהם סורבה. לפי נתוני משרד הקליטה עד תאריך 6.3 הגיעו לישראל כ-800 מהאזרחים האוקראינים שהגיעו לארץ עד עתה זכאי חוק השבות. ביום ראשון השבוע בצהריים הגיעו לישראל 91 ילדים מבית יתומים באוקראינה ועוד 300 עולים נחתו בשעות הערב.
באו"ם קוראים לרוסיה להבטיח מעבר בטוח לאזרחים הנמלטים מהלחימה. ההפגזות הרוסיות עדיין מונעות פינוי אזרחים מערים נצורות כמו קייב, מריופול, סומי ולחרקוב. בכלי תקשורת ממלכתיים ברוסיה דיווחו שהם מוכנים לפתוח מחדש את המסדרונות הומניטאריים אולם נשיא אוקראינה זלנסקי טוען כי הצעות אלו ציניות. הפסקות אש הומניטריות שהובטחו על-ידי רוסיה בימים האחרונים לא כובדו.