חדשות בעולם הפלישה הרוסית לאוקראינה - היום ה- 40 למלחמה

מצב
הנושא נעול.

בטחון

משתמש פעיל

חסד של אמת​

זקא: יהודים רבים נהרגו באוקראינה בימים האחרונים​

40 יום לפלישה הרוסית לאוקראינה ומספר הנפטרים היהודים במדינה המופגזת הולך וגובר. רובם של הנפטרים הינם יהודים קשישים שלא היה באפשרותם להמלט. זק”א מסייע חהבאים לקבר ישראל


חשש כבד לחייהם של היהודים המתגוררים באזורי הלחימה באוקראינה. במוקד החירום של זק”א מתגברות הפניות אודות יהודים שמצאו את מותם באזורי הלחימה, מאמצים רבים בזק”א לחילוץ הגופות והבאתם לקבורה. כך פרסם הבוקר (ב) ארגון זק”א.
כ450 בקשות לחילוץ חירום הגיעו לחמ”ל הסיוע שהקימו בזק”א למען אזרחי אוקראינה מיד עם תחילת הלחימה, לצד בקשות מאתגרות לחילוצים מורכבים של אלו שאינם מסוגלים לברוח בכוחות עצמם.
בימים האחרונים מתגברות הפניות למוקד אודות יהודים שמצאו את מותם באזורי הלחימה ובני משפחתם זקוקים לעזרת זק”א בהבאתם לקבורה יהודית.



באחת הפניות שהגיעו למוקד החירום נתבקשו מחלצי זק”א לסייע בחילוץ מבוגרת סיעודית בעיר בוצ’ה המופגזת.
כלל צוותי החילוץ המקומיים סרבו להגיע לאזור מתוך חשש לחייהם, אך אמש כשהתפרסמה הידיעה על שחרורה של העיר, השיגו בזק”א אישור מיוחד להכניס למקום אמבולנס חילוץ למרות שטרם פונו המוקשים מהרחובות, במטרה לבדוק את שלומה של הקשישה הסיעודית שננטשה ע”י המטפלת.

למרבה הצער, צוות האמבולנס שנשכר ע”י זק”א נכנס לבית וגילה את הקשישה ללא רוח חיים.
בפנייה נוספת שטופלה במוקד זק”א (3/4/2022) סייעו מתנדבי זק”א להבאתו לקבורה של יהודי שחולץ מחרקוב ונפטר בבית החולים בפולין, לבקשתה של אחייניתו שחולצה יחד עימו ועמדה על רצונה לערוך לו קבורה יהודית עפ”י ההלכה למרות היותו חיובי לקורונה.
מתנדבי זק”א יחד עם יהודים מקומיים ליוו את בני המשפחה ואת רבני פולין בביצוע הפעולות הדרושות להבאתו של היהודי לקבורה יהודית בהנחייתו של הרב רוז’ה יו”ר ועד רבני זק”א. משפחתו של המנוח: ״לו היה נשאר בחרקוב לא היה לו כל סיכוי שיקבר בלווית מניין יהודי או שיאמר קדיש לעילוי נשמתו.״
במוקד הסיוע של זק”א מציינים כי עד כה עיקר הפניות ביקשו לחלץ חסרי ישע, אך ביממות האחרונות מתרבות הבקשות לסייע באיתור נעדרים שמתגלים למרבה הצער כהרוגים, וכן בחללים הרבים שנהרגו בהפגזות וגופותיהם מתגלות ברחובות.
 

lolypop

משתמש רשום
לפי המפה בויקיפדיה האוקראינים שולטים כרגע על כל צפון אוקראינה כולל כל אזור צ'רנייב עד סומי
לעומת זאת הרוסים כבשו שטח נרחב במזרח באיזור העיר איזיום ומשלימים כמעט לגמרי את כיבוש הדונבאס
 

USHER

משתמש מקצוען
מטוס IL-22 רוסי הופל ליד ים אזוב במזרח אוקראינה. זו הינו הפעם הראשונה שמטוס כזה מתרסק במלחמה.
file.php
זה מפציץ?
 

ר.ב.ב.ש

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית

ארה"ב תדרוש להשעות את רוסיה ממועצת זכויות האדם של האו"ם​


במערב חשפו אמש (ראשון) מראות ותמונות קשות מאוד מהעיר בוצ'ה באוקראינה, שם התברר כי הצבא הרוסי שכבש את העיר ואחר כך ניסוג משם – ביצע מעשי זוועות באזרחים המקומיים, תוך רצח של מאות גברים, נשים וילדים חפים משפע. כעת בארצות הברית ידרשו לנקוט בצעד חריף כנגד רוסיה.

התמונות מבוצ'ה הראו קבר אחים של כ-300 איש שלפי עדויות של תושבים מקומיים, החיילים הרוסיים ירו בהם למוות סתם, כאשר בסך הכול התהלכו ברחוב. באוקראינה טענו כי בסך הכול ישנם כמה מאות של אזרחים כאלו שנרצחו במכוון על ידי הרוסים, בעיקר בפרברים של הבירה האוקראינית קייב.

כעת הודיעה שגרירת ארה"ב לאו"ם לינדה תומאס גרינפילד, במסיבת עיתונאים שערכה, כי היא תבקש להשעות את רוסיה ממועצת זכויות האדם של הארגון, ארגון שמשתייך לאו"ם. אחרי הדיווחים על הטבח שביצעו הרוסים, במערב הודיעו כי יגבשו חבילת עונשים כבדה וחדשה כנגד רוסיה – בינתיים בגרמניה כבר הודיעו על גירוש דיפלומטים רוסיים נוספים משטחם.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הוציא כעת מסר חדש ברשת החברתית. "רוע טהור הגיעו לאדמתנו, וכל העולם כבר יודע על כך. אי אפשר להתחמק מאחריות – נעניש כל אשם שנמצא", כתב. מנגד, ברוסיה טענו כי כל התמונות הזוועה מאוקראינה בכלל "פוברקו" על ידי ארצות הברית שמעוניינת לעשות דה-לגיטימציה לרוסיה.
 

חניבעל

משתמש פעיל
לפי המפה בויקיפדיה האוקראינים שולטים כרגע על כל צפון אוקראינה כולל כל אזור צ'רנייב עד סומי
לעומת זאת הרוסים כבשו שטח נרחב במזרח באיזור העיר איזיום ומשלימים כמעט לגמרי את כיבוש הדונבאס
במפה שראיתי הרוסים עדיין מקיפים את צ'רנהייב מ3 צדדים ונמצאים צפונית ומערבית לסומי . רק מערבית לקייב הם נסוגו לגמרי
 

lolypop

משתמש רשום
במפה שראיתי הרוסים עדיין מקיפים את צ'רנהייב מ3 צדדים ונמצאים צפונית ומערבית לסומי . רק מערבית לקייב הם נסוגו לגמרי
לפני שעתיים הייתה מפה שונה ועכשיו חזרה המפה הישנה שהייתה עד היום גם באיזור איזיום שונה ממה שהיה אין לי הסבר
יש דיווח נוסף שראש עיריית סומי טוען שהרוסים עזבו את העיר
 
נערך לאחרונה ב:

פצצת תאורה

משתמש מקצוען

המלחמה באוקראינה: במזה"ת מפיקים לקחים אסטרטגים​

ד"ר משה אלבו וד"ר מיכאל מילשטיין | 2 במרץ 2022

World Map with flags


המשבר באוקראינה פרץ כאשר המזה"ת נתון במתח גובר נוכח מה שנתפס בעיני רבים בו כהיחלשות במעמדה של ארה"ב השואפת לפתור משברים באמצעות דיפלומטיה (במוקדם נושא הגרעין האיראני), וסולדת מהתערבות צבאית (כפי שבא לידי ביטוי באפגניסטן), זאת, לצד התגברות התעוזה מצד גורמים אזוריים, ובראשם איראן, החשים כי מרחב הפעולה שלהם גדל נוכח המציאות הגאו אסטרטגית המתהווה.



שתי תהיות יסוד מקננות בראשם של כלל השחקנים המזרח תיכוניים, לרבות ישראל: הראשונה - האם אכן מתהווה שינוי בארכיטקטורה המדינית העולמית, ובמוקדו פגיעה קשה במעמדה ההגמוני של ארה"ב והתחזקות כוחות מתחרים ובראשם רוסיה; והשנייה - האם המערכה באוקראינה מסמנת התבססות במעמדה של "שפת הכוח" בזירה הבינ"ל והיחלשות של הכלים המדיניים והכלכליים, שאותם מייצגת וושינגטון.





המחנה הסוני - "הליכה בין הטיפות"



העולם הערבי נוקט לפי שעה גישה זהירה בנוגע למשבר ובוחן כיצד הוא יתפתח, תוך ניסיון להימנע מפגיעה באינטרסים שיש לערבים הן עם המערב והן עם מוסקבה. כך, למעט סוריה והחות'ים בתימן שהתייצבו לצד מוסקבה, מדינות ערב נמנעו מגינוי ישיר של המתקפה הרוסית נגד אוקראינה. ברקע ניכר החשש של מדינות "המחנה הסוני" מפני הפגיעה שעלול המהלך הרוסי להסב לדימויה של ארה"ב, דבר שמעצים עוד יותר את הספקנות המחלחלת בקרב הערבים נוכח מדיניותה של וושינגטון מאז עליית ביידן לשלטון על רקע הגישה המפויסת כלפי טהראן, הנסיגה החפוזה מאפגניסטן וחוסר הרצון להתערב במשברים אזוריים דוגמת המאבק בין מדינות המפרץ לחות'ים הפועלים בשירות טהראן.



בישיבת חירום של הליגה הערבית לדיון בנוגע להתפתחויות באוקראינה נמנעו המדינות מגינוי רוסיה, וקראו ליישומו של פתרון דיפלומטי בין הצדדים. משרד החוץ המצרי פרסם הודעה בה ציין כי "מצרים עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות באוקראינה" והדגיש את הצורך לקדם הדברות ומהלכים דיפלומטיים ליישוב המשבר בפתרון מדיני. קטר, כווית, ירדן ולוב פרסמו הודעות בנוסח דומה ששמו את הדגש על הצורך לכבד את ריבונותה ושלמותה של אוקראינה תוך הגנה על שלום האזרחים, אך ללא גינוי ישיר של רוסיה. בשלב זה ניתן לראות כי להוציא סוריה, שהביעה תמיכה מלאה ברוסיה, העולם הערבי מנסה לתמרן בין וושינגטון ומוסקבה ולא לשאת במחירים שייגרמו בעקבות תמיכה מובהקת באחד הצדדים.



איחוד האמירויות וסעודיה נמנעו לגנות את רוסיה בגלל רצונן לשמר את שתוף הפעולה הביטחוני והאנרגטי עם מוסקבה שקפץ מדרגה בשנים האחרונות. איחוד האמירויות שמחזיקה במושב זמני במועצת הביטחון נמנעה בהצבעת הגינוי על רוסיה יחד עם סין והודו, למרות הלחץ האמריקאי הכבד שהופעל עליה. הביקורת של סעודיה ואיחוד האמירויות על המדיניות האמריקאית במזה"ת מתמקדת בפנייה של וושינגטון לאסיה, בתחרות האסטרטגית עם סין ורוסיה, ובצמצום העקבי של הנוכחות והמעורבות האמריקאית במזה"ת.



נוסף לכך, המשבר ביחסים בין ארה"ב לסעודיה שהתפתח בעקבות רציחתו של העיתונאי חשוקג'י לא נפתר למרות מערכת היחסים האסטרטגית בין המדינות. יורש העצר הסעודי מחמד בן סלמאן אשר מהווה הלכה למעשה השליט בפועל עדיין נתפס כדמות לא רצויה בבית הלבן. כמו כן, הקפאת מכירת מטוסי ה-F35 לאיחוד האמירויות בשל החשש מהפעלתם בתימן ומזליגת טכנולוגיות מסווגות לסין, חוסר נכונותה של ארה"ב להגדיר את החות'ים כארגון טרור ולהטיל על הארגון סנקציות, ומעל הכל הסכם הגרעין שמקדמת ארה"ב מול איראן בווינה שמערער את הביטחון הלאומי של סעודיה ואיחוד האמירויות, הוביל לעיצוב מדיניות חוץ עצמאית פונקציונאלית שמשרתת בראש ובראשונה אינטרסים בביטחון הלאומי של ריאד ואבו דאבי.



כך, ההחלטה של סעודיה ואיחוד האמירויות לחזק את שיתןף הפעולה בתחום האנרגיה ובמישור הביטחוני עם רוסיה וסין נתפסת כחיונית נוכח קריאת המפה האסטרטגית, והצורך שלהן לגוון את משענותיהן ולקבל החלטות עצמאיות בניהול מדיניות החוץ גם אם הן לא מתכתבות עם האינטרס האמריקאי. דוגמא לכך, ניתן למצוא בסירוב הסעודי להגביר את הייצור של הנפט נוכח עליית המחירים העולמית, והתיאום שריאד משמרת עם מוסקבה בארגון "אופ"ק +" בו הן משחקות תפקיד מרכזי. המשמעות היא כי איחוד האמירויות וסעודיה לא ימהרו לסדוק את היחסים האסטרטגיים שנבנו עם מוסקבה בשנים האחרונות, על אחת כמה וכמה נוכח ההבנה כי ארה"ב מצמצמת את מעורבותה במפרץ, ולא מגיבה לפרובוקציות ולהתקפות של הכוחות השלוחים האיראניים באזור נגדה ונגד בעלות בריתה.



הפרשן ואיש העסקים המצרי עמאד אל-דין אדיב ביטא תחושה רווחת בתכנית הפופולארית "הסיפור" (אל-חכאיה) כי המערכה באוקראינה מבטאת עימות בין "קצין מודיעין שהוא תלמיד טוב של סטאלין, לאיש זקן שהוא תלמיד רע של אובאמה". הפרשנים הערביים תופסים את המהלך של רוסיה כמהלך כוחני שמטרתו לעצב סדר עולמי חדש, שנובע מהחולשה שמקרינה ארה"ב בזירה הבינלאומית, ומהיכולת של מוסקבה למנף את כוחה הצבאי להישגים אסטרטגיים. לצד זאת, קולות רבים במדיה הערבית (התקשורתית והחברתית) מעבירים ביקורת חריפה על התוקפנות הרוסית שחותרת תחת החוק הבינלאומי, ופוגעת בריבונות ובחיי אזרחים חפים מפשע של מדינה שכנה.



עם זאת, החשש המרכזי שחוזר כחוט השני בשיח הממסדי והפופולארי הערבי קשור למחירים הכלכליים הכבדים שעלולים להיגרם בעקבות עליית מחירי האנרגיה, המחסור הצפוי באספקת חיטה, וההידרדרות למשבר כלכלי עולמי נוכח המלחמה הנמשכת באוקראינה, שעשויה בקצה להשליך על יציבות המשטרים.





המו"מ בווינה בצל המערכה באוקראינה – הזווית הערבית



המו"מ על הסכם הגרעין בווינה נמצא בשלביו המכריעים. וושינגטון מעוניינת "לנקות את השולחן" מול איראן כך שתוכל להתמקד בתחרות האסטרטגית מול רוסיה וסין, ולא תאלץ להיגרר למערכה נוספת במזה"ת. מהלך זה, נתפס כאיום אסטרטגי על הביטחון הלאומי של מדינות המפרץ ומדינות ערב, וכבר גורם לשידוד מערכות כולל של מערך הקשרים והבריתות באזור.



במסגרת זאת, איחוד האמירויות וסעודיה מובילות תהליך של הידברות עם איראן, לצורך שיכוך המתיחות ולדה-אסקלציה נוכח החשש מעימות ישיר עם טהראן, וההערכה כי המשענת האמריקאית אינה יציבה. הערכה זאת התבססה לאחר הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטאן, ואף עלולה להתחזק במידה ומהלך הכוח הרוסי באוקראינה יממש את מטרותיו האסטרטגיות. במסגרת זאת, חיזוק היחסים בין מדינות המפרץ ואיראן עלול להשליך על פיתוח הקשרים הביטחוניים והמדיניים עם ישראל, ועל היכולת של ירושלים לעצב ארכיטקטורת הגנה אזורית לבלימת איראן.



במקביל, המערכה באוקראינה מבליטה את החשיבות של בניין כוח צבאי, ואת הלקח של מרכזיות ההרתעה הגרעינית לצורך חיזוק הריבונות והרחקת איומים. ההתעצמות הצבאית של איראן בעקבות חתימה אפשרית על הסכם הגרעין עם המעצמות, תוביל בתגובה לבניין כוח מואץ של מדינות המפרץ והמדינות הסוניות ולמרוץ חימוש אזורי. בנוסף, ההבנה כי איראן תוכל לפתח יכולות גרעין לגיטימיות עוד עשור, תוביל בסבירות גבוהה מדינות נוספות (סעודיה, מצרים, תורכיה) להשקיע בכך לצורך יצירת מאזן הרתעה אסטרטגי.





תורכיה - "לא שוברת את הכלים"



תורכיה היא השחקן המזרח-תיכוני הנוקט את העמדה הברורה ביותר בנוגע למשבר והיחיד שמעביר ביקורת ברורה נגד מוסקבה. ברקע לכך שילוב בין עובדת היותה של אנקרה חברה בנאט"ו לבין שאיפתו של ארדואן לשפר את דימויו ומעמדו בעיני המערב ומתוך תקווה, כנראה, כי העמדה שנוקטת תורכיה תניב בעתיד סיוע חיצוני שיקל על המצוקה הכלכלית החמורה שבה היא נתונה כיום. עם זאת, הקשרים האסטרטגיים בין תורכיה לרוסיה ממתנים את המדיניות של אנקרה, שנמנעת לשבור את הכלים עם מוסקבה.



הביטוי המעשי לעמדת תורכיה היה הכרזתה בדבר סגירת מיצרי הים השחור בפני כלי שיט צבאיים, וזאת בהמשך לבקשת קייב ונאט"ו. שר החוץ התורכי מבלוט צ'בושולו ציין כי המלחמה באוקראינה מחייבת את תורכיה ליישם את אמנת מונטרה עליה היא חתומה (1936), שפוטנציאלית תגביל את תנועת ספינות המלחמה הרוסיות לים השחור. עם זאת, המהלך מהווה בעיקר ביטוי להזדהות סימבולית עם נאט"ו, ולא עתיד להשפיע על המערכה באוקראינה.



תורכיה מנהלת כאמור מערכת קשרים מורכבת עם רוסיה. מצד אחד, מתקיים שתוף פעולה הדוק בסוגיות ביטחוניות ואנרגטיות (גז, תיירות, גרעין אזרחי, מכירות אמל"ח ועוד), אך מצד שני מוסקבה ואיסטנבול נמצאות משני צדי המתרס בסוריה ולוב, והמשבר החריף בין המדינות מ-2015 שנגרם בעקבות יירוט מטוס קרב רוסי עדיין צרוב בתודעה התורכית. קונקרטית, תורכיה התנגדה פומבית לסיפוח קרים ב-2014, הביעה תמיכה גלויה בריבונות אוקראינה, ואף מכרה מל"טים מתקדמים לקייב דבר שעורר את זעמם של הרוסים.



במקביל להכרזה של ארדואן על הפעלת הסמכות המוקנית מהאמנה למנוע מעבר ספינות מלחמה (28 בפברואר), הצהירה תורכיה על הימנעותה מהטלת סנקציות ומסגירת המרחב האווירי התורכי לטיסות רוסיות. עם זאת, התארכות המערכה באוקראינה והגברת הלחץ מצד נאט"ו וארה"ב, יכולים להקשיח את המדיניות התורכית ביחס למוסקבה ולהגביר את המתיחות הקיימת כבר כך בין המדינות.





הפלסטינים: "הכרעה שלא להכריע"



כמו יתר העולם הערבי גם הפלסטינים כלואים בסבך אינטרסים נוכח המשבר באוקראינה ומקפידים שלא לנקוט עמדה רשמית ברורה בנושא, למעט כמה מפלגות שמאל קטנות ובראשן החזית הדמוקרטית שהתייצבו לצד מוסקבה מראשית המערכה.



מתוך מספר מצומצם של התבטאויות ופרשנויות ניתן, כאמור, ללמוד על הלך רוח מנוגד במערכת הפלסטינית. מצד אחד חשש של הרשות שמא המשבר ידחוק עוד יותר את הסוגייה הפלסטינית מסדר היום העולמי והעמיק את הפגיעה במעמדה הבינ"ל של ארה"ב, וזאת דווקא כאשר היא מונהגת בידי נשיא אשר להערכת הפלסטינית מתכוון להגביר את הלחץ על ישראל ולקדם את המו"מ המדיני בין הצדדים.



מהצד האחר, ניכרים ניצני תהיות בחמאס ולפיהם המשבר הנוכחי מעיד על פגיעה קשה בדימויה של וושינגטון באופן שיקרין ישירות גם על ישראל. בהקשר הזה בלטה הכרזה של מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של התנועה, ולפיה המשבר מעיד על איבוד מעמדה ההגמוני של ארה"ב בעולם וכי "מי שאינו מסוגל להפעיל כוח צבאי גם אינו מסוגל לקדם מהלכים מדיניים"; לצד פרשנויות באמצעי התקשורת של התנועה ובהן נטען כי המשבר מעורר חרדה קיומית בישראל המבינה כי המשענת האסטרטגית שלה מתערערת.



עמדת חמאס משקפת מעקב ולימוד מעמיק שמתקיים כנראה גם בחזבאללה ובאיראן ביחס למשבר, תוך ניסיון להבין את המשמעויות האסטרטגיות העמוקות שלו, ובראשן: האם מתחולל שינוי בסדר העולמי שבמסגרתו ישנה לגיטימציה רבה מאשר בעבר להפעלת כוח צבאי, באופן שיאפשר למחנה ההתנגדות לנקוט מהלכים נועזים; מהי מידת הפגיעה בכוחו של המערב בראשות ארה"ב וכיצד הדבר יקרין על מעמדה ועל התנהלותה של ישראל; ועד כמה המציאות העולמית החדשה תשפיע על מרחבי הפעולה של ישראל, למשל בכל הנוגע לפעילות בסוריה.





משמעויות



לתוצאות המלחמה באוקראינה השלכות ישירות על המזרח-התיכון במישור הכלכלי, המדיני והאסטרטגי. הצלחה מערבית לבלום את התוקפנות הרוסית, להפגין עוצמה באמצעות כלים כלכליים ומדיניים, ולשמר את הסדר העולמי הקיים בהובלה אמריקאית צפוי לחזק את מעמדה של וושינגטון במזה"ת, במיוחד בקרב "המחנה הסוני" אשר כאמור מפגין מזה זמן חשש גובר מפני ערעורה של המשענת האמריקאית. הדבר יתרחש בעיקר אם תתממש "התקפלות" של מוסקבה אך גם נוכח היקלעותה למאבק מתמשך ומתיש לאורך זמן באוקראינה.



מנגד, הצלחת האסטרטגיה הרוסית באוקראינה (הכרעה צבאית של המדינה או הבאת הממשלה לחתום על ויתורים מדיניים), והפגנת עמידה איתנה תוך הצגת חולשה של המערב וארה"ב בבלימתה, יאיצו תהליכים של השפעה רוסית וסינית גוברת במזה"ת. הדבר כאמור יערער עוד יותר את ביטחונן של מדינות "המחנה הסוני" הניצבות נוכח תעוזה איראנית גוברת במספר חזיתות לצד חתימה צפויה על הסכם הגרעין, וידחוק בהן להדק את ההבנות עם מוסקבה על מנת לבלום את האיומים הגוברים עליהן.



בכל מקרה, חזרתה של "המלחמה הקרה" בין רוסיה לארה"ב תשפיע על היכולת של ישראל לתמרן בין המעצמות, ועלולה לגבות ממנה מחיר. הזיהוי המובהק עם ארה"ב והגדרתה כמשענת אסטרטגית צפוי להקרין ישירות על דימויה של ישראל בעיני השחקנים במזה"ת, וכאמור גם על הבנתם לגבי חופש הפעולה שעומד בפניהם, במיוחד אם תתחדד ההבנה ולפיה חל שינוי בכללי המשחק ובמאזני הכוח האסטרטגיים בעולם.
 

ורד בגליל

משתמש מקצוען
לא הבנתי הרוסים יוצאים מכל האזורים הכבושים או אוקראינים כובשים בחזרה את כל השטחים
היכן שאין סיכוי (כמו באזור קייב) הם נסוגו בצורה מסודרת
ובאזורי הלחימה, האוקראינים הודפים אותם בכמה מקומות
ראה במפה שהובאה למעלה)
 

ש.ז.י.

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי

תעלומה באוקראינה: לאן נעלם חיל האוויר הרוסי?​

אנליסטים מעריכים שיש לו בעיות טכניות, שהגנרלים מפחדים מהנ"מ של אוקראינה - אפילו שישנו מרד טייסים שקט; "הקברניט" מסביר מה באמת קרה לכוחות האוויר של פוטין, ולמה מצבם טוב מש​


שלום, כאן הקברניט; שמי אוקראינה אפופים עשן קרבות מאז פלש למדינה הצבא הרוסי, צבועים בפסים שחורים ולבנים של שובלי טילים ורקטות ארטילריות, ומלאים שאון פיצוצים. מה אין ברקיע האוקראיני? מטוסי אויב; חיל האוויר הרוסי פשוט נעלם.

מאז שבוע הלחימה השני, התמעטו להדהים משימות התקיפה בקו החזית. מטוסים טורפי טנקים ונגמ"שים כמו הסוחוי 25 ודומיו נראו שם לעתים נדירות, ותוך זמן קצר נדמה שנעלמו לגמרי. גם בעורף האוקראיני דווח על שמיים כמעט נקיים: מטוסי הסוחוי 34 ארוכי הטווח מגיעים בעיקר בלילות אם בכלל, ובכוחות קטנים יחסית.

הקברניט סוחוי 24

סוחוי 24 משגר רקטות
(צילום: defencetalk)

אנליסטים בכל העולם יושבים ומגרדים בראש: איך יתכן שחיל האוויר הרוסי, השני בגודלו בעולם, התנדף? האם הרוסים מפחדים על המטוסים שלהם? למה טייסי פוטין לא ממטירים גשם של פצצות ורקטות על מערכי ההגנה בקייב, אודסה, חרקיב ושאר ערי המדינה? מה עוצר אותם מלפורר מהשמיים כל תשתית, ולבחון באש את הנחישות האוקראינית?

פיצוץ מאגר נפט ב מחוז קייב אוקראינה

פיצוץ תשתית נפט באוקראינה
(צילום: רויטרס)

כשמסתכלים מהטריבונה, המצב משונה מאוד: לצד אחד יש 4,000 כלי טיס, מהם מאות מטוסי קרב מתקדמים ואלפי כטב"מים, חימוש מדויק ומתקדם, והוא פועל תחת שלטון אגרסיבי, שמגבלות מוסריות אינן חלק מהדיאטה שלו.
מה יש לצד השני שמונע מהרוסים מלהפעיל את מלוא כוחם? היום נצלול אל ההערכות הפופולריות, נפרק אותן ונלמד לאן באמת נעלמו כוחות האוויר של רוסיה.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

מטוסי חיל האוויר הרוסי במפגן ברוסיה
(גטי)
לפי הערכה פופולרית אחת, עומס הלחימה שבר לפוטין את המטוסים; בנק המטרות הרוסי התעדכן במהירות עצומה, עם החדירה לשטח אוקראיני ואיתור נקודות חדשות ששווה לפוצץ, ריבוי הגיחות היה מעל ומעבר למה שהכירו הדרגים הטכניים ברוסיה, והמכונאים פשוט לא עמדו בעומס.
כך נוצר מצב בו חסרים חלפים, מטוסים חווים תקלות שאי אפשר לתקן מהיום למחר, ויש פחות כלים זמינים. ולכן, מעדיפה רוסיה להוריד את העומס, כדי שלא תישאר בלי מטוסים זמינים כשתרצה להוציא לפועל מהלך לחימה נרחב.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טייסים רוסיים הולכים למטוס הסוחוי 34 שלהם
( mil.ru)
הערכה אחרת, פופולרית במיוחד, מדברת על הנ"מ האוקראיני; הפעלה גמישה ויצירתית של סוללות ארוכות טווח מדגם S300 איפשרה לאחת או שתיים לחמוק מהשמדה, ולאיים על מטוסי רוסיה פה ושם. האוקראינים אפילו לא צריכים לשגר טילים - מספיק שהמכ"מ יופעל ויתחיל לעקוב אחרי מבנה סוחוי 34, ומשימתו תשתבש.
לגזרה יוקפץ מבנה מטוסים חמושים בטילים נגד קורנים שיחפש את סוללת הנ"מ, לא ימצא - ובינתיים ייתקעו מבצעי האוויר לשעות. בנוסף, בשטח מסתובבים רכבי שיגור טילים לטווח קצר, ומכים במסוקים ומטוסי תקיפה ללא רחם. המומחים סבורים שעם כל עוצמתו, כשל חיל האוויר הרוסי בייצוב עליונות אווירית מוחלטת ופשוט מפחד לאבד עוד כלים.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוללת BUK משגרת טיל
(TASS)
להערכה הזו מתחבר עוד אלמנט: אנליסטים סבורים לרוסיה יש פחות חימוש חכם זמין ממה שהיא צריכה. קטלוג הטילים והפצצות המונחות גדול ועשיר, אבל במחסנים פשוט אין מספיק חתיכות.
וכך נוצר מצב בו לאחר עומס משימות בתחילת הלחימה מתקרבת רוסיה לקו האדום; חיל האוויר הרוסי עדיין יכול לבצע משימות תקיפה, אך באמצעות חימוש פחות מדויק ובעל טווח קצר בהרבה - מה שמחייב שימוש ביותר מטוסים, שיהוו מטרה יותר בולטת למערכי הגנה, ויהיו תחת סיכון גדול בהרבה.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

חימוש חכם תחת כנפי מיג 35 רוסי. כמה יש במחסן?
( mil.ru)
ואת ההערכה השלישית אני הכי אוהב: אומרים שחיל האוויר הרוסי פשוט טס עם אפס מוטיבציה. שבדיוק כמו חיילי החי"ר, ידעו הטייסים ומפקדיהם שיש תרגיל בבלארוס וכמו תמיד כוננות למבצע - והופתעו כשהגנרלים זרקו עליהם את בנק המטרות באוקראינה ואמרו "דוואי, צאו לדרך".
ההפתעה הזאת, ביחד עם העובדה שמולם נלחם אויב שמגיע במוטיבציה אסטרונומית - היא שגרמה לקציני התכנון לבנות מבצעים מוגבלים בתפיסה שמרנית, ולטייסים - לא לחתור למגע ולנסות לנתק מגע כשמופיעים איומים בשטח; מין מרד שקט.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טייס סוחוי 25
(TASS)
כל ההערכות הללו הגיוניות בהחלט, ויכול להיות שהן משפיעות ברמה מסוימת על היקף הפעילות. אבל לו רצתה רוסיה, היתה מדלגת מעל לכל מכשול: עומס טכני אפשר לפתור בהעברת צוותי קרקע רעננים מגזרות אחרות לגבול אוקראינה; בעיות נ"מ אפשר לפתור במבצע רחב היקף ומרוכז, תוך שימוש בכטב"מים ולוחמה אלקטרונית - כפי שהוכיח צה"ל במבצע ערצב 19 הנפלא של 1982; ולרוסיה יש ניסיון עשיר ביותר בהתמודדות עם בעיות מוראל צבאיות. באוקראינה אף אחד לא מפחד ממנה, אך טייסיה הגיבורים לא ירצו לסיים קריירה משתלמת בבושה ולעבור השחרה כבוגדים.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוחוי 34 שהופל באוקראינה
(State Emergency Service of Ukraine)
הסיבה שחיל האוויר הרוסי לא מופעל במלוא עוצמתו היא אחרת לגמרי, ואנליסטים רבים פספסו אותה משום שהשוו את קמפיין ההפצצה של רוסיה למתקפות דומות שביצעו ארה"ב ומדינות נאט"ו בעיראק, בוסניה ולוב. חיל האוויר הרוסי פשוט עובד לגמרי אחרת, ועוד רגע תבינו בדיוק למה לא מילאו מטוסיו את שמי אוקראינה.
חיל האוויר הרוסי הוקם ב-1912, בימי הצאר ניקולאי השני. אך הרוסים החלו בלוחמה אווירית עוד הרבה לפני כן; כדורים פורחים שימשו לתצפית והפצצה מאז 1887, תחילה תחת חיל ההנדסה ולאחר מכן בתור יחידות אוויריות שסופחו לחילות שונים.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

שירות האוויר הרוסי האימפריאלי בימיו הראשונים
(monovisions)
במלחמת העולם הראשונה התמקמה רוסיה כענקית תעופה: חיל האוויר שלה היה הגדול בעולם, בשורותיו טס המפציץ הגדול בעולם (איליה מורומץ של סיקורסקי, המפציץ הכבד הראשון) ושירת פיוטר נסטרוב - הטייס הראשון שעשה לופ במטוס, והראשון בהיסטוריה שהפיל מטוס אויב.
רוסיה היתה בעצם חלק מדור המדבר של התעופה הצבאית, וכך הושפעה פחות מנסיונם של אחרים ובנתה גישה וסגנון משל עצמה.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

הריסות המטוס הראשון שהופל בקרב אוויר
(Wikimedia)
לחיל האוויר הרוסי יש מסורת שנשאבת מהתרבות השלטונית במדינה: העדפה של עבודה תבניתית ומסודרת על פני אלתורים ויוזמות מפקד בשטח, שמאפיינת משטרים אוטוריטריים.
יש בכך היגיון: כמי שנהנתה ממעמד של מעצמה במשך שנים רבות, הנחת היסוד היתה שתידרש למלחמות מול מעצמות אחרות - בעלות דרגים לוגיסטיים עצומים, ריכוזי כוחות גדולים ועוד סממנים של התגוששות המונית על שטח גדול.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

חיל האוויר הרוסי במלחמת העולם השנייה
(wio)
וכשנלחמים בגוף גדול ומסורבל מטבעו, יש פחות צורך באלתורים ומהלכים יצירתיים ברמת הקרב הבודד. לא, היצירתיות צריכה לבוא מלמעלה, מרמת מפקד הארמיה. ובמקרה כזה, ככל שהפעולות יהיו יותר תבניתיות והפיקוד נוקשה, כך יהיה קל יותר לכוחות גדולים לבצע אותן בדייקנות ובבת אחת.
ולכן סודרו האסטרטגיה האווירית של רוסיה, המשימות שנגזרות ממנה, השיטות לביצוע שלהן והמטוסים עצמם בהתאם לשתי קטגוריות רחבות: תעופה לחזית ותעופה לעומק.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טייסי מטוסי תקיפה סוחוי 17 רצים למטוסיהם
(TASS)
מבצעי החזית הם תקיפה של כוחות אויב ניידים, מפקדות קדמיות, מערכי הגנה וסיוע ישיר ליחידות מותקפות. הרעיון הוא למנוע מהיריב לצבור הישגים ולהחזיק בשטח, ולרכך עמדות לפני מתקפה רוסית.
לשם כך מופעלים למשל, מטוסי סוחוי 25 שטסים לאט ונמוך עם מטען גדול של רקטות חודרות שריון ופצצות מצרר. ביחד איתם טסים מטוסי קרב לטווח קצר כמו המיג 29 לגרסאותיו, שנועד לאבטח אותם מפני סיורי אויב.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוחוי 25 משגר רקטות 340 מ"מ כבדות
(רויטרס)
מבצעי העומק הם תקיפה של בסיסים ומטות רחוק מהקווים, מתקני גילוי, שדות תעופה, מערכי תקשורת ולעתים גם גשרים ותשתיות אנרגיה. הרעיון הוא לשבש את יכולתו של האויב לשלוט בכוחותיו בחזית ולספק להם סיוע, ולבלגן לו את המהלכים בין אם הוא בשלב של מתקפה או מגננה.
לשם כך מופעלים מפציצים לטווח ארוך כמו הטופולב 160 העצום, שיכול למשל לנטרל נמל במתקפה של עשרים טילי שיוט, או לחסל בסיסי תחזוקה ומחסני נשק בגיחה בודדת.

הקברניט טופולב מפציץ רוסיה

טופולב 160 משגר טיל שיוט
(צילום: tvzvezda)
אבל מלחמת אוקראינה לא עובדת לפי תורת הלחימה הרוסית: מה יש בחזית? במקום מתקפות שריון מתגלגלות או מכות ארטילריות מתמשכות, שלחו האוקראינים כוחות קטנים מאוד וניידים מאוד, שנשענים על אש נ"ט מדויקת.
כוח רוסי שחטף פגיעות כאלה יכול להזעיק רביעיית מטוסי תקיפה, אך מה היא אמורה לעשות? עד שיגיע המבנה, האוקראינים התוקפים כבר יחמקו בקלות, ואת פני המטוסים יקבלו טילי כתף לטווח קצר.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טוב שבאתם, הנה קבלת הפנים. טיל כתף
(aviacionline)
האוקראינים, בחכמתם, בנו על הגנה שכולה ניידת; גם אם נתקל גדוד שריון באש טנקים, אין דרך לדעת אם נתקל בסיור או בעיקר כוחו של היריב בגזרה.
החזית גם בעצמה ניידת: כוחות רוסיה פרצו קדימה עמוק לתוך אוקראינה, אך אין להם אחיזה אמיתית בשטח, "עליונות קרקעית" אם תרצו. וכך קורה שמטוסים שתוכננו במקור לפעול בחזית שקרובה לשטח ידידותי צריכים להיכנס הרבה יותר עמוק; שם יש להם פחות דלק, זמן פעולה מוגבל, ואפקטיביות אפסית.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוחוי 25 מול שני מטוסי סוחוי 24
( mil.ru)
ומה קורה בעומק? אותו הדבר: האוקראינים החכימו לנטוש את הבסיסים הגדולים ולפרוס מערכי תחזוקה, תיקונים ותקשורת בשטח. זה אמנם פגע באפקטיביות הבק-אנד של המלחמה, אבל ביטל לגמרי את יתרונות התעופה ארוכת הטווח של רוסיה. כן, מתחילת הלחימה נורו יותר מאלף טילי שיוט ונגרמו נזקים קשים לתשתיות צבאיות - אבל מדובר בחימוש מאוד יקר, והכלכלה הרוסית לא בדיוק רוקדת על מדרגות הרבנות.
בשלב זה, נראה שהגמישות של אוקראינה מתעלה על הקשיחות הרוסית; עובדה שצבאה עדיין חי ובועט, ואף מוציא מתקפות נגד. ההיסטוריה הוכיחה שהגנה גמישה יכולה להביס התקפה נוקשה כאשר יש הבדלי עוצמה גדולים בין הצדדים. למשל, ב-1939 פלשה רוסיה לפינלנד, בהסתמכות על צבאה האדיר ותורת לחימה שלא התאימה לשטח, לאויב ולמציאות. רוסיה אמנם הכניעה את פינלנד בסוף, אך לא לפני שאיבדה מאה אלף חיילים. סיפרתי לכם פעם על מלחמת האוויר שהשתוללה שם; פינלנד מחקה 62 מטוסים מהמלאי ורוסיה - יותר מ-500.

הקברניט מלחמת החורף פינלנד ברית המועצות

מטוס פוליקרפוב 16 רוסי שהושמד בקרב על פינלנד
(צילום: SA-Kuva CC BY 4.0)
וזו הסיבה המשמעותית ביותר בגינה חיל האוויר הרוסי לא מופעל בסדר גודל של מאות מטוסים: החזית אינה חזית, העומק אינו עומק, ואין היגיון במבצעי תקיפה המוניים כשאין מה להשמיד ומה להרוויח. אני מעריך שברמה מסוימת, צפו הגנרלים של פוטין שזה מה שהולך לקרות - והסיבה שכל כך הרבה מטוסים ויחידות הוקצו למלחמת אוקראינה היתה כנראה חשש ממצב בו נאט"ו נכנסת ללחימה.


הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

בחישוב גס, לרוסיה יש מספיק מטוסים כדי לכתוב באוויר את המילים של "עטור מצחך". איזה שיר נהדר
(Aeroprints CC BY-SA 3.)
בתרחיש שכזה, תעמוד רוסיה מול רבבות חיילים, אלפי טנקים ומטוסים, התנגשות הטיטאנים שעבורה נבנתה תורת הלחימה שלה במקור. ובמצב הנ"ל, יהיה היגיון בהפעלה נרחבת של מאות ואלפי כלי טיס רוסיים - בשיטה הקלאסית, במתאר הקלאסי ואפילו מול האויב הקלאסי. בואו נקווה המלחמה המיותרת הזו תסתיים לפני שתרחיש כזה יצא לפועל, לטובת האנושות כולה. טיסה נעימה!
 

יחיאל ב.

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
יוצרי ai

תעלומה באוקראינה: לאן נעלם חיל האוויר הרוסי?​

אנליסטים מעריכים שיש לו בעיות טכניות, שהגנרלים מפחדים מהנ"מ של אוקראינה - אפילו שישנו מרד טייסים שקט; "הקברניט" מסביר מה באמת קרה לכוחות האוויר של פוטין, ולמה מצבם טוב מש​


שלום, כאן הקברניט; שמי אוקראינה אפופים עשן קרבות מאז פלש למדינה הצבא הרוסי, צבועים בפסים שחורים ולבנים של שובלי טילים ורקטות ארטילריות, ומלאים שאון פיצוצים. מה אין ברקיע האוקראיני? מטוסי אויב; חיל האוויר הרוסי פשוט נעלם.

מאז שבוע הלחימה השני, התמעטו להדהים משימות התקיפה בקו החזית. מטוסים טורפי טנקים ונגמ"שים כמו הסוחוי 25 ודומיו נראו שם לעתים נדירות, ותוך זמן קצר נדמה שנעלמו לגמרי. גם בעורף האוקראיני דווח על שמיים כמעט נקיים: מטוסי הסוחוי 34 ארוכי הטווח מגיעים בעיקר בלילות אם בכלל, ובכוחות קטנים יחסית.

הקברניט סוחוי 24

סוחוי 24 משגר רקטות
(צילום: defencetalk)

אנליסטים בכל העולם יושבים ומגרדים בראש: איך יתכן שחיל האוויר הרוסי, השני בגודלו בעולם, התנדף? האם הרוסים מפחדים על המטוסים שלהם? למה טייסי פוטין לא ממטירים גשם של פצצות ורקטות על מערכי ההגנה בקייב, אודסה, חרקיב ושאר ערי המדינה? מה עוצר אותם מלפורר מהשמיים כל תשתית, ולבחון באש את הנחישות האוקראינית?

פיצוץ מאגר נפט ב מחוז קייב אוקראינה

פיצוץ תשתית נפט באוקראינה
(צילום: רויטרס)

כשמסתכלים מהטריבונה, המצב משונה מאוד: לצד אחד יש 4,000 כלי טיס, מהם מאות מטוסי קרב מתקדמים ואלפי כטב"מים, חימוש מדויק ומתקדם, והוא פועל תחת שלטון אגרסיבי, שמגבלות מוסריות אינן חלק מהדיאטה שלו.
מה יש לצד השני שמונע מהרוסים מלהפעיל את מלוא כוחם? היום נצלול אל ההערכות הפופולריות, נפרק אותן ונלמד לאן באמת נעלמו כוחות האוויר של רוסיה.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

מטוסי חיל האוויר הרוסי במפגן ברוסיה
(גטי)
לפי הערכה פופולרית אחת, עומס הלחימה שבר לפוטין את המטוסים; בנק המטרות הרוסי התעדכן במהירות עצומה, עם החדירה לשטח אוקראיני ואיתור נקודות חדשות ששווה לפוצץ, ריבוי הגיחות היה מעל ומעבר למה שהכירו הדרגים הטכניים ברוסיה, והמכונאים פשוט לא עמדו בעומס.
כך נוצר מצב בו חסרים חלפים, מטוסים חווים תקלות שאי אפשר לתקן מהיום למחר, ויש פחות כלים זמינים. ולכן, מעדיפה רוסיה להוריד את העומס, כדי שלא תישאר בלי מטוסים זמינים כשתרצה להוציא לפועל מהלך לחימה נרחב.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טייסים רוסיים הולכים למטוס הסוחוי 34 שלהם
( mil.ru)
הערכה אחרת, פופולרית במיוחד, מדברת על הנ"מ האוקראיני; הפעלה גמישה ויצירתית של סוללות ארוכות טווח מדגם S300 איפשרה לאחת או שתיים לחמוק מהשמדה, ולאיים על מטוסי רוסיה פה ושם. האוקראינים אפילו לא צריכים לשגר טילים - מספיק שהמכ"מ יופעל ויתחיל לעקוב אחרי מבנה סוחוי 34, ומשימתו תשתבש.
לגזרה יוקפץ מבנה מטוסים חמושים בטילים נגד קורנים שיחפש את סוללת הנ"מ, לא ימצא - ובינתיים ייתקעו מבצעי האוויר לשעות. בנוסף, בשטח מסתובבים רכבי שיגור טילים לטווח קצר, ומכים במסוקים ומטוסי תקיפה ללא רחם. המומחים סבורים שעם כל עוצמתו, כשל חיל האוויר הרוסי בייצוב עליונות אווירית מוחלטת ופשוט מפחד לאבד עוד כלים.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוללת BUK משגרת טיל
(TASS)
להערכה הזו מתחבר עוד אלמנט: אנליסטים סבורים לרוסיה יש פחות חימוש חכם זמין ממה שהיא צריכה. קטלוג הטילים והפצצות המונחות גדול ועשיר, אבל במחסנים פשוט אין מספיק חתיכות.
וכך נוצר מצב בו לאחר עומס משימות בתחילת הלחימה מתקרבת רוסיה לקו האדום; חיל האוויר הרוסי עדיין יכול לבצע משימות תקיפה, אך באמצעות חימוש פחות מדויק ובעל טווח קצר בהרבה - מה שמחייב שימוש ביותר מטוסים, שיהוו מטרה יותר בולטת למערכי הגנה, ויהיו תחת סיכון גדול בהרבה.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

חימוש חכם תחת כנפי מיג 35 רוסי. כמה יש במחסן?
( mil.ru)
ואת ההערכה השלישית אני הכי אוהב: אומרים שחיל האוויר הרוסי פשוט טס עם אפס מוטיבציה. שבדיוק כמו חיילי החי"ר, ידעו הטייסים ומפקדיהם שיש תרגיל בבלארוס וכמו תמיד כוננות למבצע - והופתעו כשהגנרלים זרקו עליהם את בנק המטרות באוקראינה ואמרו "דוואי, צאו לדרך".
ההפתעה הזאת, ביחד עם העובדה שמולם נלחם אויב שמגיע במוטיבציה אסטרונומית - היא שגרמה לקציני התכנון לבנות מבצעים מוגבלים בתפיסה שמרנית, ולטייסים - לא לחתור למגע ולנסות לנתק מגע כשמופיעים איומים בשטח; מין מרד שקט.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טייס סוחוי 25
(TASS)
כל ההערכות הללו הגיוניות בהחלט, ויכול להיות שהן משפיעות ברמה מסוימת על היקף הפעילות. אבל לו רצתה רוסיה, היתה מדלגת מעל לכל מכשול: עומס טכני אפשר לפתור בהעברת צוותי קרקע רעננים מגזרות אחרות לגבול אוקראינה; בעיות נ"מ אפשר לפתור במבצע רחב היקף ומרוכז, תוך שימוש בכטב"מים ולוחמה אלקטרונית - כפי שהוכיח צה"ל במבצע ערצב 19 הנפלא של 1982; ולרוסיה יש ניסיון עשיר ביותר בהתמודדות עם בעיות מוראל צבאיות. באוקראינה אף אחד לא מפחד ממנה, אך טייסיה הגיבורים לא ירצו לסיים קריירה משתלמת בבושה ולעבור השחרה כבוגדים.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוחוי 34 שהופל באוקראינה
(State Emergency Service of Ukraine)
הסיבה שחיל האוויר הרוסי לא מופעל במלוא עוצמתו היא אחרת לגמרי, ואנליסטים רבים פספסו אותה משום שהשוו את קמפיין ההפצצה של רוסיה למתקפות דומות שביצעו ארה"ב ומדינות נאט"ו בעיראק, בוסניה ולוב. חיל האוויר הרוסי פשוט עובד לגמרי אחרת, ועוד רגע תבינו בדיוק למה לא מילאו מטוסיו את שמי אוקראינה.
חיל האוויר הרוסי הוקם ב-1912, בימי הצאר ניקולאי השני. אך הרוסים החלו בלוחמה אווירית עוד הרבה לפני כן; כדורים פורחים שימשו לתצפית והפצצה מאז 1887, תחילה תחת חיל ההנדסה ולאחר מכן בתור יחידות אוויריות שסופחו לחילות שונים.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

שירות האוויר הרוסי האימפריאלי בימיו הראשונים
(monovisions)
במלחמת העולם הראשונה התמקמה רוסיה כענקית תעופה: חיל האוויר שלה היה הגדול בעולם, בשורותיו טס המפציץ הגדול בעולם (איליה מורומץ של סיקורסקי, המפציץ הכבד הראשון) ושירת פיוטר נסטרוב - הטייס הראשון שעשה לופ במטוס, והראשון בהיסטוריה שהפיל מטוס אויב.
רוסיה היתה בעצם חלק מדור המדבר של התעופה הצבאית, וכך הושפעה פחות מנסיונם של אחרים ובנתה גישה וסגנון משל עצמה.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

הריסות המטוס הראשון שהופל בקרב אוויר
(Wikimedia)
לחיל האוויר הרוסי יש מסורת שנשאבת מהתרבות השלטונית במדינה: העדפה של עבודה תבניתית ומסודרת על פני אלתורים ויוזמות מפקד בשטח, שמאפיינת משטרים אוטוריטריים.
יש בכך היגיון: כמי שנהנתה ממעמד של מעצמה במשך שנים רבות, הנחת היסוד היתה שתידרש למלחמות מול מעצמות אחרות - בעלות דרגים לוגיסטיים עצומים, ריכוזי כוחות גדולים ועוד סממנים של התגוששות המונית על שטח גדול.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

חיל האוויר הרוסי במלחמת העולם השנייה
(wio)
וכשנלחמים בגוף גדול ומסורבל מטבעו, יש פחות צורך באלתורים ומהלכים יצירתיים ברמת הקרב הבודד. לא, היצירתיות צריכה לבוא מלמעלה, מרמת מפקד הארמיה. ובמקרה כזה, ככל שהפעולות יהיו יותר תבניתיות והפיקוד נוקשה, כך יהיה קל יותר לכוחות גדולים לבצע אותן בדייקנות ובבת אחת.
ולכן סודרו האסטרטגיה האווירית של רוסיה, המשימות שנגזרות ממנה, השיטות לביצוע שלהן והמטוסים עצמם בהתאם לשתי קטגוריות רחבות: תעופה לחזית ותעופה לעומק.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טייסי מטוסי תקיפה סוחוי 17 רצים למטוסיהם
(TASS)
מבצעי החזית הם תקיפה של כוחות אויב ניידים, מפקדות קדמיות, מערכי הגנה וסיוע ישיר ליחידות מותקפות. הרעיון הוא למנוע מהיריב לצבור הישגים ולהחזיק בשטח, ולרכך עמדות לפני מתקפה רוסית.
לשם כך מופעלים למשל, מטוסי סוחוי 25 שטסים לאט ונמוך עם מטען גדול של רקטות חודרות שריון ופצצות מצרר. ביחד איתם טסים מטוסי קרב לטווח קצר כמו המיג 29 לגרסאותיו, שנועד לאבטח אותם מפני סיורי אויב.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוחוי 25 משגר רקטות 340 מ"מ כבדות
(רויטרס)
מבצעי העומק הם תקיפה של בסיסים ומטות רחוק מהקווים, מתקני גילוי, שדות תעופה, מערכי תקשורת ולעתים גם גשרים ותשתיות אנרגיה. הרעיון הוא לשבש את יכולתו של האויב לשלוט בכוחותיו בחזית ולספק להם סיוע, ולבלגן לו את המהלכים בין אם הוא בשלב של מתקפה או מגננה.
לשם כך מופעלים מפציצים לטווח ארוך כמו הטופולב 160 העצום, שיכול למשל לנטרל נמל במתקפה של עשרים טילי שיוט, או לחסל בסיסי תחזוקה ומחסני נשק בגיחה בודדת.

הקברניט טופולב מפציץ רוסיה

טופולב 160 משגר טיל שיוט
(צילום: tvzvezda)
אבל מלחמת אוקראינה לא עובדת לפי תורת הלחימה הרוסית: מה יש בחזית? במקום מתקפות שריון מתגלגלות או מכות ארטילריות מתמשכות, שלחו האוקראינים כוחות קטנים מאוד וניידים מאוד, שנשענים על אש נ"ט מדויקת.
כוח רוסי שחטף פגיעות כאלה יכול להזעיק רביעיית מטוסי תקיפה, אך מה היא אמורה לעשות? עד שיגיע המבנה, האוקראינים התוקפים כבר יחמקו בקלות, ואת פני המטוסים יקבלו טילי כתף לטווח קצר.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

טוב שבאתם, הנה קבלת הפנים. טיל כתף
(aviacionline)
האוקראינים, בחכמתם, בנו על הגנה שכולה ניידת; גם אם נתקל גדוד שריון באש טנקים, אין דרך לדעת אם נתקל בסיור או בעיקר כוחו של היריב בגזרה.
החזית גם בעצמה ניידת: כוחות רוסיה פרצו קדימה עמוק לתוך אוקראינה, אך אין להם אחיזה אמיתית בשטח, "עליונות קרקעית" אם תרצו. וכך קורה שמטוסים שתוכננו במקור לפעול בחזית שקרובה לשטח ידידותי צריכים להיכנס הרבה יותר עמוק; שם יש להם פחות דלק, זמן פעולה מוגבל, ואפקטיביות אפסית.

הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

סוחוי 25 מול שני מטוסי סוחוי 24
( mil.ru)
ומה קורה בעומק? אותו הדבר: האוקראינים החכימו לנטוש את הבסיסים הגדולים ולפרוס מערכי תחזוקה, תיקונים ותקשורת בשטח. זה אמנם פגע באפקטיביות הבק-אנד של המלחמה, אבל ביטל לגמרי את יתרונות התעופה ארוכת הטווח של רוסיה. כן, מתחילת הלחימה נורו יותר מאלף טילי שיוט ונגרמו נזקים קשים לתשתיות צבאיות - אבל מדובר בחימוש מאוד יקר, והכלכלה הרוסית לא בדיוק רוקדת על מדרגות הרבנות.
בשלב זה, נראה שהגמישות של אוקראינה מתעלה על הקשיחות הרוסית; עובדה שצבאה עדיין חי ובועט, ואף מוציא מתקפות נגד. ההיסטוריה הוכיחה שהגנה גמישה יכולה להביס התקפה נוקשה כאשר יש הבדלי עוצמה גדולים בין הצדדים. למשל, ב-1939 פלשה רוסיה לפינלנד, בהסתמכות על צבאה האדיר ותורת לחימה שלא התאימה לשטח, לאויב ולמציאות. רוסיה אמנם הכניעה את פינלנד בסוף, אך לא לפני שאיבדה מאה אלף חיילים. סיפרתי לכם פעם על מלחמת האוויר שהשתוללה שם; פינלנד מחקה 62 מטוסים מהמלאי ורוסיה - יותר מ-500.

הקברניט מלחמת החורף פינלנד ברית המועצות

מטוס פוליקרפוב 16 רוסי שהושמד בקרב על פינלנד
(צילום: SA-Kuva CC BY 4.0)
וזו הסיבה המשמעותית ביותר בגינה חיל האוויר הרוסי לא מופעל בסדר גודל של מאות מטוסים: החזית אינה חזית, העומק אינו עומק, ואין היגיון במבצעי תקיפה המוניים כשאין מה להשמיד ומה להרוויח. אני מעריך שברמה מסוימת, צפו הגנרלים של פוטין שזה מה שהולך לקרות - והסיבה שכל כך הרבה מטוסים ויחידות הוקצו למלחמת אוקראינה היתה כנראה חשש ממצב בו נאט"ו נכנסת ללחימה.


הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי

בחישוב גס, לרוסיה יש מספיק מטוסים כדי לכתוב באוויר את המילים של "עטור מצחך". איזה שיר נהדר
(Aeroprints CC BY-SA 3.)
בתרחיש שכזה, תעמוד רוסיה מול רבבות חיילים, אלפי טנקים ומטוסים, התנגשות הטיטאנים שעבורה נבנתה תורת הלחימה שלה במקור. ובמצב הנ"ל, יהיה היגיון בהפעלה נרחבת של מאות ואלפי כלי טיס רוסיים - בשיטה הקלאסית, במתאר הקלאסי ואפילו מול האויב הקלאסי. בואו נקווה המלחמה המיותרת הזו תסתיים לפני שתרחיש כזה יצא לפועל, לטובת האנושות כולה. טיסה נעימה!
מרתק
מאיפה הכתבה ?
 

בטחון

משתמש פעיל

רוסיה מכחישה את הטבח בבוצ'ה: "האוקראינים ביימו את התמונות"​

מנהיגי המערב גינו בחריפות את הטבח ודרשו מרוסיה להעמיד את האחראים לדין, נשיא אוקראינה טוען לרצח עם: "הם מנסים להשמיד את העם האוקראיני". הרוסים טוענים כי "כל התמונות והתצלומים הללו מבוימים כחלק ממערך התעמולה של אוקראינה". התיעודים מוכיחים אחרת​

ישראל לפקוביץ | חדשות בעולם4.4.2022 | 16:00

אחרי הצילומים המזעזעים שפרסמה אוקראינה בסוף השבוע, שגררו גינויים חריפים מכל המדינות המערביות בעולם, כולל ישראל, באה אתמול (ראשון) גם ההכחשה הרוסית, והטענה הנחרצת כי חיילי צבא רוסיה לא הרגו שום אזרח בעיירה בוצ'ה בכוונת מכוון.
בתצלומים הקשים נראים לפחות 20 גברים הרוגים לאורכו של אחד הרחובות בעיירה בוצ'ה, אולי הרחוב הראשי שלה. בנוסף טוענים האוקראינים וגם מציגים תצלומים המעידים על כך שבמרתף בעיר נמצאו 18 הרוגים נוספים.
כמו כן פרסמו האוקראינים עדות ראיה של תושבת בוצ'ה שראתה לטענתה במו עיניה את הרוסים מוציאים להורג אזרח אחד, ומאיימים במקביל על כמה נוספים. חלק מההרוגים נמצאו כשידיהם כפותות מאחורי גבם, אחד נורה למוות בעת שרכב אופניו ונמצא מוטל לצידם, ואף אחד מההרוגים לא היה לבוש במדים צבאיים, ולא נראה כמי שניסה להסתתר על מנת לתקוף את הכוחות הרוסיים במקום.
נשיא אוקראינה אמר כי התיעוד הקשה מוכיח שרוסיה פועלת לרצוח את כל האוקראינים ולהשמיד את העם האוקראיני כולו. לדבריו, לאחר שרוסיה הבינה כי העם האוקראיני אינו מוכן להיות משועבד לה, החליטה להשמיד אותו מעל פני האדמה.
שר החוץ של אוקראינה אמר ראיון לערוץ תקשורת בריטי אמר כי נראה שהחיילים הרוסיים שקיבלו פקודה להתפנות מבוצ'ה, החליטו לטבוח בתושבי העיירה, במטרה לפרוק את זעמם על הכשלון הצורב, ועל כך שהם נשלחו להילחם ולסכן את חייהם כדי לכבוש עיירה ולאחר מכן לוותר על האחיזה בה. "לא הייתה להם שום סיבה אמיתית לירות באזרחים שלא היוו איום עליהם", אמר שר החוץ, "הם עשו זאת רק כדי לפרוק זעם וכעס".
ברחבי העולם הגיבו בזעזוע למול המראות הקשים. מנהיגי כל המדינות המערביות ושרי החוץ שלהן, ובכלל זה גם שרים ישראלים, פרסמו גינויים חריפים, הבהירו כי מדובר בפשע מלחמה לכל דבר, ודרשו להעמיד לדין את האחראים למעשים המחרידים הללו. ברוסיה התמהמהו מעט עם התגובה, ולבסוף פרסמו הכחשה גורפת. על פי עמדתם של הרוסים, הם יצאו מהעיירה בוצ'ה כבר ביום שלישי האחרון, ואילו האוקראינים נכנסו אליה רק בסוף השבוע.
5988fb8631066f961851.jpg
קבר אחים בעיר בוצ׳ה. קרדיט הדס גרינברג כאן 11
לפי דבריו של דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, המשמעות היא שאם אכן נרצחו האזרחים הללו בידי חיילים רוסים, הם היו מוטלים כך במשך יותר משלושה ימים, והתמונות שפורסמו לא תואמות את המסקנה הזאת, ומהן עולה כי ההרוגים מתו שעות אחדות לכל היותר לפני הצילומים. לנוכח הניתוח הזה, ולאחר תחקור של הכוחות, טוענת רוסיה כי ההרוגים שצולמו בתמונות בכלל לא מתו, ואף אם כן, הם לא נורו למוות בידי חיילים רוסים אלא בידי אזרחים או חיילים אוקראינים. אך התיעודים שחלקם קשים מאד צפיה מוכיחים כי הרוסים משקרים. הדס גרינברג "כתבת כאן חדשות" דיווחה היישר מהתופת, ושם רואים את הגופות שהרוסים השאירו אחריהם.
"כל התמונות והתצלומים הללו מבוימים כחלק ממערך התעמולה של אוקראינה". במקביל נמשכה הלחימה באוקראינה אתמול בעיקר בחבל דונבאס לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים מהאזורים האחרים של המדינה. עם זאת, טילים נורו גם לעבר העיר אודסה, שם הושמדו מחסני דלק בנמל. רוסיה פרסמה לאחר מכן הודעה רשמית בה הודיעה כי השמידה את מחסני הדלק בנמל אודסה, כחלק מפעולותיה לפגוע במאמץ המלחמתי האוקראיני.
בחדרי חרדים
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  57  פעמים

לוח מודעות

למעלה