טטיאנה ז'ורבליובה, יהודייה אוקראינית בת ה-83 חשה את אותה פאניקה ממנה סבלה בילדותה כשהנאצים הובילו התקפות אוויריות על עיר הולדתה, אודסה. "כל הגוף שלי רעד, והפחדים האלה התגנבו שוב דרך כל הגוף שלי - פחדים שאפילו לא ידעתי שהם עדיין חבויים בתוכי", אמרה ז'ורבליובה לסוכנות הידיעות AP.
היא בכתה כשנזכרה כיצד התחבאה מתחת לשולחן מהפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה, ולבסוף ברחה עם אמה לקזחסטן כשהנאצים ועוזריהם החלו לטבוח בעשרות אלפי יהודים באודסה. "עכשיו אני מבוגרת מדי בשביל לרוץ לבונקר. אז פשוט נשארתי בדירה שלי והתפללתי שהפצצות לא יהרגו אותי", אמרה ז'ורבליובה, רופאה לשעבר.
אבל כשההתקפות הצבאיות של רוסיה על אוקראינה הפכו יותר אכזריות על בנייני מגורים, היא הבינה שהיא חייבת לברוח שוב אם היא לא רוצה למות. ז'ורבליובה קיבלה הצעה מארגון יהודי להוציא אותה מאוקראינה למקום מבטחים. בטוויסט בלתי צפוי של ההיסטוריה, חלק מ-10,000 ניצולי השואה שחיו באוקראינה נלקחו כעת למקום מבטחים בגרמניה - המדינה שהחלה את מלחמת העולם השנייה והיתה אחראית לרצח של 6 מיליון יהודים ברחבי אירופה.
ז'ורבליובה הייתה חלק מהקבוצה הראשונה של ארבעה ניצולי שואה יהודים שפונו מאוקראינה על ידי ועידת התביעות שעוסקת בתביעות נגד גרמניה בשל השואה. הקבוצה מייצגת את יהודי העולם במשא ומתן על פיצויים והשבה לקורבנות רדיפות הנאצים ויורשיהם, ומספקת רווחה לניצולי שואה ברחבי העולם. קבוצה שנייה של 14 ניצולי שואה, רבים מהם חולים ומרותקים למיטה, הוצאו מאוקראינה ביום ראשון. ועידת התביעות פועלת עם שותפיה, כדי להוציא כמה שיותר ניצולי שואה מאוקראינה.
מדובר במבצע קשה ומורכב ביותר להעביר אנשים קשישים כאלה אל מחוץ לאוקראינה, תחת אש ארטילרי כל פינוי הופך למסוכן מאוד. זה כרוך במציאת צוות רפואי ואמבולנסים באזורי מלחמה רבים, חציית גבולות בינלאומיים ואפילו שכנוע ניצולים, חולים שאינם יכולים לעזוב את בתיהם ללא עזרה, לברוח שוב לאי ודאות, הפעם בגיל מבוגר מאד.
עם זאת, הסיכונים להישאר מאחור גבוהים מאוד. החודש נהרג בוריס רומצ'נקו בן ה-96, ששרד כמה מחנות ריכוז נאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, במהלך התקפה בעיר חרקוב שבאוקראינה.
עם הגעתם לגרמניה, הפליטים הקשישים נלקחים לבתי אבות יהודיים או בין-דתיים ברחבי המדינה. נכון לשבוע שעבר, הגיעו לגרמניה כ-3,500 יהודים אוקראינים - צעירים ומבוגרים, והממשלה כבר הציעה להם דרך מיוחדת להגירה קבועה כחלק מהמאמצים המתמשכים של גרמניה לפצות את היהודים.
שתי קשישות, אוליאנובה וגם דז'ונקו שהגיעו לגרמניה, עברו טראומה בילדותם כשהם נאלצו להימלט עם הוריהם מהנאצים. אוליאנובה נמלטה לקירגיזסטן, ודזונקו לאוזבקיסטן. "כולם מתייחסים אלינו כל כך יפה כאן. האוכל טוב, אנחנו בטוחים והצוות כל כך מסביר פנים", אמרה אוליאנובה, אחות לשעבר. "כשהייתי ילדה קטנה, נאלצתי לברוח מהגרמנים עם אמא שלי לאוזבקיסטן, שם לא היה לנו מה לאכול וכל כך פחדתי מכל העכברושים הגדולים האלה שם", אמרה דזונקו, "כל חיי חשבתי שהגרמנים מרושעים, אבל עכשיו הם היו הראשונים שהגיעו אלינו והצילו אותנו".
ז'ורבליובה אמרה שהיא יותר מאסירת תודה להיות בגרמניה כעת, למרות היחס האכזרי של המדינה ליהודים בעבר. "לי, זה נראה שהמדינה הזו למדה מהעבר ומנסה לעשות משהו טוב עבורנו עכשיו", אמרה.