הערות והארות

[רוצה טוב]

אשמח להערות והארות על המאמר הזה.

"הדרך אל התכלית"

וישב איש בדד ויחשוב לו.
מה התכלית בכל עמלו.

האם תאוותיו משפחתו והרגליו.
הם התכלית של כל ימיו.

או אפשר שבריבוי כספו שם נמצאת תכליתו.
ואולי אין כל תכלית לחיותו.

וילך האיש לעיין בספרים.
ויפתח בספר מסילת ישרים.

וירא שהעיקר להידבק באלוקים.
וכל תאוותיו הם הבל הבלים.

ושהעולם הזה הוא פרוזדור לעולם האמיתי.
ושאר העניינים הם עזר לדבר התכליתי.

ויחכוך האיש בדעתו.
כמה קשה להידבק בתכליתו.

וכיצד יוכל לעשותו כמהותו.
והרי יצרו מעכבו וגם עצלותו.

ויבן האיש כי בוודאי התשובה ביגיעה.
כי דבר טובה בקל אינו מגיעה.

וישם אל ליבו לילך בדרך טובים.
בצדקה, גמילות חסד ומעשים ישרים.

ואף אם יגיע לזמנים קשים נוראים.
יתאמץ לעברם באופנים מעולים.

ואף כי יתכן שתהיה לו נפילה.
לא ישקע בה אלא יעלה ממנה לעליה.

ואף אם לתכלית האמיתי בסופו לא יגיע.
אך להולך בדרך נכונה האמת משפיע.

ובמהותו ידבק חלק טוב להופיע.
ובעולם העליון באושר יריע.

http://israelbarzl.blogspot.co.il/2015/07/blog-post_46.html

 

[יונתן1]

יפה מאד וגם מחזק.

פטרת אותנו היום מ'סדר מוסר'...

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

מצוין ונפלא עד מאד
המשך לכתוב עוד ועוד

וכדי שתקפיד בשירים הבאים
על משקל שווה בין החרוזים.

אך זה ברור לעין כל, וממש ניכר בעליל
שכישרוני בכתיבה אתה, ואולי אף בצליל?!

---

חרוזים מחרוזים שונים
כתוב והעלה, במבחר סגנונות,

ישמחו בך הקוראים
וגם אתה, תמשיך להנות.

---

בית פרוג המיוחד
מארח בקרבו כל אחד
וכאן אין מי שמרגיש לבד.

פרצופים שונים,
ויכוחים שנונים,
ואני כאן כותב כשכולם ישנים...

 

[אשר לב]

התוכן מעולה ומשובח.
גם הכתיבה.

החרוזים צריכים, לכאורה, עוד שפשוף וליטוש בכדי להגיע לרמת מושלמות, אולם התוכן העמוק מפצה על זה בגדול...

עלה והצלח ואל תפסיק לכתוב

 

[רוצה טוב]

---

 

[עדיאל]

קולמוסך משתפך, מרעיד
על נפש הומיה, מעיד

שורות פורצות, מחוללות, מעוללות,
מבין ריסי-שורותיך המועילות -

ניכר, כי כניקך - זאת המעטפת
בה חבוי, קולמוס הלב שואפת

לטוב, להיטיב, אין איתנו יודע עד מה -
נימה מחוללת מהומה, בכל נימה

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

רוצה טוב, רוצה ביקורת?
אז קדימה!
יש לך יכולות כתיבה, ואתה יכול להצליח בתחום הזה.
לעניות דעתי, אם אתה רוצה להשתפר, ובעיקר - להשתבח,
אתה צריך לנטוש את כל הנושא של החריזה.
היא תוקעת אותך, גורמת לשיר להישמע מאולץ וכפוי, ומאבדת את החן שצריך להיות בשיר.
חריזה טובה לא מתבטאת בצליל האחרון שבו מסתיים המשפט הקודם, חריזה טובה מתבטאת בעיקר במשקל ובקצב, והחלק הזה חשוב לעין ערוך יותר מאשר שהשורה השניה תסתיים באות מסויימת.

חלק שני - התייחסות אגבית לנושא העיקרי.
אם בספר מוסר ניתן לכתוב "העצלות היא מידה רעה מאוד, גורמת לכך וכך..."
בשיר טוב תיכתב התוצאה, וברמז ייכתב הגורם.

תנסה 2 דברים:
1. לכתוב בלי חריזה בכלל, הכלל היחיד שתשמור עליו, זה שבכל שורה יהיו מספר זהה של מילים, (בשלב מתקדם יותר, מספר זהה של הברות)
2. תנסה לכתוב שיר על נושא, מבלי שתזכיר את הנושא בפירוש אפילו פעם אחת. זה יחדד לך את היכולות במידה שלא תיאמן.
בהצלחה בהמשך הדרך.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

וואי וואי איזה קקטוס.
כל מילה - פנינה!

 

[רוצה טוב]

רוצה טוב, רוצה ביקורת?
אז קדימה!
יש לך יכולות כתיבה, ואתה יכול להצליח בתחום הזה.
לעניות דעתי, אם אתה רוצה להשתפר, ובעיקר - להשתבח,
אתה צריך לנטוש את כל הנושא של החריזה.
היא תוקעת אותך, גורמת לשיר להישמע מאולץ וכפוי, ומאבדת את החן שצריך להיות בשיר.
חריזה טובה לא מתבטאת בצליל האחרון שבו מסתיים המשפט הקודם, חריזה טובה מתבטאת בעיקר במשקל ובקצב, והחלק הזה חשוב לעין ערוך יותר מאשר שהשורה השניה תסתיים באות מסויימת.

חלק שני - התייחסות אגבית לנושא העיקרי.
אם בספר מוסר ניתן לכתוב "העצלות היא מידה רעה מאוד, גורמת לכך וכך..."
בשיר טוב תיכתב התוצאה, וברמז ייכתב הגורם.

תנסה 2 דברים:
1. לכתוב בלי חריזה בכלל, הכלל היחיד שתשמור עליו, זה שבכל שורה יהיו מספר זהה של מילים, (בשלב מתקדם יותר, מספר זהה של הברות)
2. תנסה לכתוב שיר על נושא, מבלי שתזכיר את הנושא בפירוש אפילו פעם אחת. זה יחדד לך את היכולות במידה שלא תיאמן.
בהצלחה בהמשך הדרך.

תודה רבה.

 

[♦ברכי קעניג♦]

במבט מלמעלה
יש הרבה מהאות ו'
לפעמים הו' המרובה טוב למשקל של השיר לדג' "והוצאתי וגאלתי" וכו'
אבל בחלק מהשורות יש מדי הרבה ו'

 

[מלבב]

עוד יותר מדהים, זה לראות שיש לנו פה אלופים גדולים בכתיבה.