לא רק הדמיון ,אם נקח תמונות של נאצים ימ"ש ולהבדיל תמונות של יהודים שהתגוררו בגרמניה באותה העת,
אני לא בטוחה שנצליח להבדיל בין שניהם...
לא תמיד הרוע נשקף מבעד לעיניים, כפי שטוענים כאן.
לפעמים הדמיון שלנו משלים הרבה...
אלא הפחד, אפילו בתור דור שלישי לשואה,
הפחד הזה שיום אחד זה יכול לקרות שוב, (אצלי זה יושב אי שם בפנים)
והרצון האנושי הזה, לדעת לזהות את העתיד,
אז מהערבים יש לנו פחד בסיסי והרבה פעמים "קל" לזהות אותם... (השפה המראה - לא רק התווי פנים אלא מראה כללי.., לא תמיד, חזרתי שבוע שעבר מהעבודה, בתל אביב ישבה לידי בחורה עם עיניים בהירות, ונראית כמו כל חילוניה קלאסית, לפתע התחילה לדבר בערבית, ניחמתי את עצמי שאולי זה שפה שהיא רכשה בבית הוריה או משהו, ואז היא עברה שוב לעברית והבנתי שהיא גרה באיזה כפר......)
אבל אין לנו דרך לזהות את האירופאים, לעומת בחור אחר שלא חובש כיפה (לצערינו הרב)
ואז הדימיון שלנו, משלה אותנו ואומר לנו, לנאצים היה רוע שהיה אפשר לזהות בעיניים,
אך - כנראה אי אפשר לזהות כל דבר לפי העיניים....
נ.ב: בית המלוכה הבריטי, כן האלו עם הגינונים, האנשים היפים והתלבושות... בית המלוכה והמלך אדוארד השמיני, היו אוהדי נאצים, המלך עצמו היה בלוויה של נאצי ידוע, והמלכה "ירום הודה" (זו שנושאת בתואר עד היום)מתועדת בגיל קטן מצדיעה לנאצים....
(היום הם כמובן מתנערים מזה... אבל זה מה שהמלכה ספגה בביתה....)
לעצרי רוב הציבור היום , לא ממש מכיר לעומק את ההיסטוריה של השואה המניעים ועוד....
אבל מבט רשע ומקפיא דם בעיניים, לא היה חלק מקריטריונים להיות נאצי.....