העברת חוק להגבלת מקסימום שוטף +30

[mig]

יש משהו הזוי שמכופף ופוגע מאד בעסקים הקטנים,
קוראים לו שוטף +++
העבודה נעשית אך התשלום בגינה בפועל יכול להתקבל אחרי 3 חודשים, 4 חודשים ויותר!! נוצר לחץ נזילות שגורם לתגובת שרשרת, גם העסק מעכב תשלום לספקיו וכן הלאה? למה?? למה שעסקים לא יוכלו להתנהל וליהנות בצורה מסודרת מפרות עמלם?

אם תשימו לב בכל עסק יש בכל מקרה לחץ בימים של התשלום לספקים וכו' בין אם זה +30 בין אם זה +120 עצם ארגון ההוצאה גורמת ללחץ.

אז למה לא להגביל לשוטף+30 ותו לא? ואיך מעבירים כזה חוק??
(שעדיין הגיוני מבחינת התארגנות הנה"ח)

 

[דריבלית]

בשביל מה יש חברי כנסת
פנו אליהם!

 

[mig]

הם באופוזיציה...

 

[אברהם]

הם באופוזיציה...

א. יש 120 חברי כנסת, ואפשר לפנות לכולם ולא רק לחכים מהמגזר שלך
ב. גם חברי כנסת מהאופוזיציה יכולים ליזום חוקים ולהעלות הצעות חוק, והרבה פעמים הן דווקא מאושרות, כך שבהצעה כזו שהיא הצעה חברתית-כלכלית ואינה קשורה כלל לסיבות שבגללן חברי הכנסת החרדים באופוזיציה, הצעה כזו יכולה להתקבל על כלל חברי הכנסת גם אם הם יקודמו ויוגשו ע"י חכים חרדים.

 

[ks]

לפחות לגופים ממשלתיים או חצי ממשלתיים הייתי מצפה למוסר תשלומים הוגן.
היום קיבלתי צי'ק ממד"א על עבודה שלפני חצי שנה כבר שילמתי את המע"מ.

אם יעבור כזה חוק להרבה עמותות חרדיות יהיה בעיה

 

[eden7115]

הכנסת עצמה עובדת באותה שיטה, כך שקשה לי להאמין שחוק כזה יעבור בקלות.

אני קיבלתי כסף מהכנסת, בערך 8-9 חודשים אחרי שהעבודה היתה אצלם. מאז אני מתעקשת לקבל מוקדם יותר ומשתדלים לשלם לי לפני שעוברת חצי שנה...

 

[צילומנציה]

רוב הלקוחות לא חורגים משוטף+60, ולספקים אנו משלמים גם באותו אשראי, אז מה הבעיה , בעצם?

 

[imud]

כנראה שחברי הכנסת שותפים לדיונים כאן:
להלן כתבה מגלובס

סוף ל"שוטף פלוס"? המדינה תידרש לשלם לספקים לכל היותר בתוך חודש וחצי מיום הוצאת החשבונית

ועדת שרים תסדיר מוסר התשלומים של המדינה: החוק אמור לחייב גופים ציבוריים לשלם על מוצרים ושירותים שרכשו בתוך 45 ימים לכל היותר ■ נשיא להב: "תיקון של עוול היסטורי שיוכיח מעשית את תמיכת הממשלה בעסקים הקטנים"









<ARTICLE><!-- RELEVANTI_ARTICLE_START --> הצעת החוק שאמורה להסדיר את מוסר התשלומים של מוסדות ציבוריים לעסקים קטנים ובינוניים יוצאת לדרך: ביום ראשון תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), שלפיה מוסדות ציבוריים, ובהם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, קופות חולים ועוד, יידרשו לשלם לספקים לכל היותר בתוך חודש וחצי מיום הוצאת חשבונית.
את הצעת החוק שהגיש ח"כ אילטוב יזמה לשכת הארגונים העצמאיים והעסקים הקטנים, להב.
לדברי נשיא להב, אהוד רצאבי, "אישור החוק יהווה תיקון של עוול היסטורי שיוכיח באופן מעשי את תמיכת הממשלה בעסקים הקטנים. עסקים רבים נאלצים לספוג איחורים של חודשים רבים בתשלומים ולפעמים שנה שלמה לתשלום, מאז היום שבו העניקו שירות או סיפקו סחורה לגוף ציבורי".
רצאבי הוסיף ואמר כי החוק החדש יעביר מן העולם את הנוהג שמעיק על בתי עסק רבים של "שוטף פלוס". לדבריו, גם הנחיות שהוציא בעבר אגף החשב הכללי במשרד האוצר לגופים ציבוריים להקדים תשלומים לספקים - לא שינו את המצב בשטח.
"כל אחד עושה את מה שהוא רוצה וזה אחד הנושאים הכאובים למגזר העצמאים והעסקים בישראל שיוצר מצב בלתי תקין מבחינה ציבורית ועסקית כאחד. ברמה הציבורית, כל האזרחים ובעלי העסקים נדרשים לשלם למדינה את חובותיהם בהתאם לכללים הנהוגים, אך כשהם אמורים לקבל תשלום על שירות שהעניקו - הוא מגיע באיחור רב. פקידי האוצר לא הפנימו שעצמאים, פרילנסרים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים שבירים ביותר מבחינה פיננסית: אין להם כרית ביטחון וכל מצב שבו הם לא מקבלים תשלום במועד, גורר אותם לבעיות נזילות קשות ועד לכדי מצב של קריסת עסקים", אמר.
מגיש הצעת החוק, ח"כ אילטוב אמר כי במצב הקיים, שבו גוף ציבורי משתהה בתשלום על שירות או מוצר שקיבל מבעל עסק, מהווה פגיעה ממשית בכלכלה המקומית. "העלויות הנוספות על הריביות מתגלגלות בסופו של דבר אל הצרכן", אמר.