תודה על הבחירה בספר, התוצאה משעשעת ומעוררת מחשבה.שנתיים אחר כך.
"אז אתה אומר שאי אפשר לומר 'אי אפשי בתקנת חכמים'?" דוד מהנהן, מלטף את זקנו המשתפל, תופס את הפוינט שיהושע מנסה להסביר.
שוע מהנהן בחזרה, מאושר. האושר של חייו מציף את ליבו, ובעצם - את כולו.
כמה ילדים מארגנים בחדר המדרגות מקהלה מאולתרת, מזייפים בהנאה את 'אתה נגלית' של זאנוויל ויינברגר, על השולחן שלפניהם רכון אבא ליד ילדיו בתנוחה חשודה, נרדם כנראה. הילדים, מיואשים, מעדיפים להגיד קצת 'תיקון' מאשר לחלום בלילה קדוש קדוש כזה.
"נחמי קוראת לך בחוץ", אחד הילדים של גדליה, ממושקף קופי אבא שלו, ניגש לשוע שמנתר לשמע הקריאה.
אף פעם לא קרה לו דבר כזה. שנחמי תפריע לו באמצע הלימוד? אפילו באותו ליל פטישי שניצלים סוער, שבו הילדים עשו יד אחת ובחרו לא להרגיש טוב, אפילו אז לא הפריעה לו נחמי, אשת תלמיד חכם שכמותה.
מה קרה היום? ליבו דפק.
אבל מול החיוך של נחמי גם הוא נמס. היא מגישה לו שתי 'אינגליש קייק' מכוסות, "ביטולה זהו קיומה", יודעת לצטט בעל פה, ולא צריך להיות אשת תלמיד חכם כדי לצטט את המנטרה שהפכה לחלק ממערכות הבחירות הבלתי נגמרות.
שוע מביט על התבניות, "הנהו תרי למה לי?"
"מה?" לקח לנחמי כמה שניות עד שקלטה שבעלה המתמיד נתון בשיאו של 'תענית דיבור', והוא מעדיף לשבור אותו על השפה הארמית, השפה הראשונה והאהובה שלו.
"אה, זה" היא מקרבת את המגש הראשון, "בשבילך, עוגת אוראו - פצצת כוח לליל שבועות, וזה -", התבנית השניה, "תיזהר, זה קצת חמים. קרמשניט לדוד, החברותא שלך. יפה שלחה לו", לא מובן מה פשר הנימה הגאה שנשזרה בקולה. "ציפי, בואי תביאי את התבניות לאבא!"
שוע קיבל את התבניות בזהירות, נכנס פנימה אל ההיכל הגועש ומניח את התבנית החמימה ליד דוד.
"נו - הו?" סימן שאלה בעיניו של דוד.
"הו - נו!" הוא מצביע כלפי מעלה, לעזרת הנשים.
"אוי", דוד נאנח, "שלא עשני אשה..." אבל גם הוא נהנה למצוא בתוך המגש העטוף את הקרמשניט בטעם האהוב עליו.
הם שוקעים בחזרה לסוגיה, ודוד מקלף בזהירות את נייר הכסף מהמגש, מברך וטועם - ועיניו נפגשות בפתק הקטן המונח בתוך כיס קטן בנייר הכסף, שכבה כפולה כנראה.
"לדוד, אישי היקר!" כתב ידה של יפה'לה רועד, האם הרטיבות במקור או תוצאה של אדי העוגה?
"גאה בך על הדרך המשותפת,
מודה לך על העבר -
ומברכת שתמיד תמצא את האור בתוך דברי התורה!"
ליבו הולם בפראות, שום נוסחה פיזיקלית לא עלתה במוחו, והוא חש את הדמעה המבצבצת בזווית, יודע להעריך את מה שמעבר למילים.
"חכה פה שניה" הוא שובר את ה'תענית דיבור', רץ החוצה ופוגש את מירי, שיושבת ומפטפטת עם חברה. שערה אסוף בחן.
"תקראי ליפה'לה, קיי?"
הרבה זמן לא דיבר בסלנג, אבל כשהוא נרגש הוא חוזר לימי קדם.
דקה חולפת, וממדרגות עזרת הנשים יורדת גברת עטויה שאל שחור. המשולש שנוצר מהשאל הוא כמעט שווה שוקיים...
"הו, דוד!"
הם מדברים, לראשונה, פותחים את סגור ליבם. על מה לא דיברו? על סיני, על הנתק של השנה, על הדרך חזרה ששניהם עשו,גם זה לזו וגם לחיים הפשוטים של האנשים הפשוטים.
הם דיברו לראשונה על הצעדים הדרסטיים של שניהם, על הגמרא שהפכה לפיזיקה החדשה של דוד, לאהבת חייו. על הלבוש החדש של יפה'לה, שעזבה את תחום הפרסום והקדישה את שנינותה להפקת מודעות קולעות בשבח הצניעות.
דיברו דיברו, עד ששמו לב לאחיינית החמודה שמסתובבת בצורה חשודה לידם.
דוד הביט בה בשעשוע.
"אה, מירי, לא שמת לב שאנחנו מדברים על משהו אישי? מה, אין לך אוזניים?!"
וכולם צחקו, וגם קצת בכו, כי זה היה מרגש.
ודוד חזר לבית המדרש, שניה לפני האור שבצבץ ממזרח.
'שניה לפני האור', @Ruty Kepler
בלי קשר, יפהלה התחזקהרק לגבי השאלים
אם כבר ללכת על סוויץ' בעלילה,תודה על הבחירה בספר, התוצאה משעשעת ומעוררת מחשבה.
רק לגבי השאלים - הם בספר אחר! המשימה לא הייתה לערבב בין שני ספרים!
איך שקראתי היה ברור לי שאני מונעת את מותו של לייבי, אבל זה נדוש מידי,
יאללה נחפש משהו אחר
אמנם לא תייגתי את @אברהם שווארצבאום כי אין לו ניק בפרוג, אבל כתבתי במפורש "עריסת הבמבוק".@הזדמנות @ רודיום תציינו מקור... לא מצופה מכולנו להכיר הכל.
יש לי חשד מדוע רוב הקטעים שלכם יצאו עם הומור. הסוף של סיפור הוא תוצאה של כל הבחירות שקדמו לו, אם הסיפור אמין אמור להיות לנו קשה להעלות על הדעת סוף אחר. לכן יותר הגיוני לשנות בחירה בהתחלה, שם באמת כל האפשרויות עדיין פתוחות כמו ש @-חיה- עשתה.
@רבינו מנחם תודה על ההמשך החדש! נחמתני.
מודה ועוזב ירוחם.@רודיום אני עדיין מהורהרת באיזה קטע מדובר- כשהוא באחוזה עם רובנוב? מה אלי עושה שם?
אין מה לומר, יותר חזק,כעת הקטע הוא כפי המובא בספר בדיוק
אופס... לא חשבתי שיש מי שלא מכיר- ספר ההתנקשות @יונה ספיר כמובן!@ רודיום תציינו מקור... לא מצופה מכולנו להכיר הכל.
ומה זה?איך שקראתי היה ברור לי שאני מונעת את מותו של יקוואל, אבל זה נדוש מידי,
יאללה נחפש משהו אחר
זה לייבי בן האלמוות של ליבי קלייןמה זה?
ומה זה?
איך שקראתי היה ברור לי שאני מונעת את מותו של לייבי, אבל זה נדוש מידי,
יאללה נחפש משהו אחר
אז הוא מת או לא? לא קראתי את הספר הנ"לזה לייבי בן האלמוות
לייבי לא מת אלא ממשיך לחיות בתור נכה על כיסא גלגלים והוא ומשפחתו מספקים בנאמנות דרמות לסופרת @ליבי קלייןאז הוא מת או לא? לא קראתי את הספר הנ"ל
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: