שיתוף - לביקורת הנותן ליעף כיסא נוח

[שלחן עורך]

יום שישי זה יום גדול.
יום שישי זה יום קשה.

דגים עופות,
קניות רחצות,
ציפורניים נעליים,
כלים, בגדים מקופלים,
שעונים מזגנים,
פלטה, אויש היא פלטה!!

בלגן לחץ,
רעש מתח,
ריצות שטיפות,
קריאות קצובות,
צפירות, נרות -
ש - ב - ת ...

נשימה. אחת קטנה... וזהו...

לסיים להלביש את שושי.
לחתל שוב את מוישי.
פעקאלע משודרג לאושי.
אחח. איזה יום שישי...

אויש.
שכחתי להכניס לחמין את הקישקע,
להוציא מהמקפיא את הבילקע,
לכבות את האור בחדר של יוס'קה,
לסרק את התלתלים של רבקה...

לרוץ למנחה.
לתפוס זנב קבלת שבת.
למצוא ווארט קטן לשולחן שבת.
לחטוף בבליעה איזה שלום לעם.
מעריב בכוונה רבה.
זוג לויכולו.
גוט שאבעס לשכן שכועס עלי.
למצוא את הילדים שרצו החוצה.
לא לכעוס על החור החדש בחולצה...
לחפש את הצ'יטוס שנאבד לקטן.
להיזכר מי היום בתור לתת לי יד...

עוד נשימה אחת קטנה, לכבוד המלאכים...

שלום עליכם ואשת חיל.
חיוך עייף לאשת החיל.
ברכת הבנים, קידוש על היין.
חיתוך חלות, וואו כמה ילדים, בלי עין...

הסלמון יצא לא רע.
החריין חריף, בלי עין הרע,
סלטים בשפע, אשה כשרה...
אחח, תענוג. מעין עולם הבא....

כל מקדש שביעי...
בבית השני אני עוצם עיניים.
לא. לא מדביקות. הן נדבקות.
בבית השלישי המילים מתערבבות...

המאחרים לצאת מן הש.. חחח..
וממהממם ...

הראש נופל.
הכיסא נוח.
שינה בשבת תענוג...

אז אם יום אחד, תמצאו ברחוב ילד חמוד, מאוד!
העונה לשם יוסקה או מוישי, שושי או אושי...
תבקשו ממנו לשיר שיר של שבת.
אם הוא נרדם באמצע, זה ילד שלי!!! תחזירו לי אותו בבקשה!!
רק אם אפשר, במטותא, תקנחו לו קודם את האף...
לא כמו הגננת המעצבנת....
אבל זה כבר לקטע אחר.

 

[יוסף יצחק פ.]

וזה עוד לפני שהוא טעם מהחמין (טשולנט) של שבת...