רעיון נפלא ויסודי בעניין הקנאה
מתוך מאמר ארוך ששכתבתי וערכתי מאחד הרבנים הגדולים, עם שינויים מתבקשים
וידגו לרוב בקרב הארץ מה הקשר???
בסיום הברכה שמוסר יעקב אבינו ליוסף - 'וידגו לרב בקרב הארץ', לא מובן מהו הלשון וידגו, ומהו הכוונה - 'בקרב הארץ' כביכול שידגו 'בתוך הארץ', מה שייך ברכה שירבו בתוך הארץ.
ידוע היא שברכה זו היא נגד עין הרע גשמית, והאמת שתוכן הברכה עשירה יותר עשרת מונים, והוא הוראה ודרך בעבודת השם והמידות שהנחיל יעקב אבינו, דרך נפלא ומחודשת בעבודת השם ובפרט בעניין הקנאה ועין הרע, ששייך לכל אחד ואחד מאתנו.
'עין הרע' מה זה???
עין הרע מה זה בכלל??? כדי להבין מה זה עין הרע, ומנין הוא נובע, יש להביא את מה שכתב רש"י, רש"י מסביר לנו ש'וידגו' מורה על ברכה נגד עין הרע, כלומר שיהיו פרים כהדגים שאין בהם עין הרע, בפשטות כל אחד מבין שכוונת רש"י שעל הדגים אין בהם עין הרע שכן מכוסים הם מעיני אדם מאחר והמים מסתירים אותם, זהו אכן הפירוש הפשוט.
אולם התוכן הפנימי בזה, הוא הרבה יותר עמוק.
הנה יש להקדים שאצל הדגים לא שייך קנאה ביניהם, ומדוע???
וההסבר בזה הוא בניתוח שורש מקור עין הרע, כל אחד יודע, ויכול להעיד על עצמו שאם הוא הסתכל על אדם בעין רעה, זה בא מהקנאה...
אבל מה זה קנאה??? מדוע הוא אוכל אותנו עד מוות???
הקנאה שורשה בהתנתקות, התנתקות ממקור החיים, אצל האדם מתבטא ההתנתקות ממקור יצירתו מהאדמה. ונסביר: כשהאדם נוצר מהאדמה שזה ישות כביכול בפני עצמו, וניתן לו בחירה חופשית, הרי שהאדם הסתגל שכל צרכיו יבואו לו רק על פי השתדלותו וכפי מידת כוחו, או חכמתו, כישרונותיו, וכו' האדם במשך חייו אינו מרגיש אייך שהקב"ה עומד ומנשים אותו בכל רגע ואת הבריאה כולה, ומשכך הנבראים על הארץ הם רכושניים מעצם טבעם, והיינו שהאדם צובר 'כביכול' - מעמד, כסף, כבוד, נכסים וכו', ואז יש תחרות של צבירה, צבירת של כבוד, מעמד, כסף, תאוות וכו'.
ויותר מכך: כשהאדם הוא רכושני כפי שנברא, ואינו משיג את מה שחבר שלו כן השיג, הרי שהוא חש שמה שצריך היה לבוא אליו, ומה שראוי היה לו נמצא אצל חברו, ואפילו שאנשים אומרים בלבם, שהאמת 'שלא אכפת לי שגם לו יש', אבל זה ברור לו שהכוונה דווקא עם יש שתיים, ולדוגמא באם יש רק וילה אחת הרי שזה ודאי היה צריך להיות שייך לי, ובמילים אחרות: מה שנמצא אצל חברו הוא במקום מה שהיה צריך לבוא אליו, ואז יש לו כעס על עצמו, ועל סביבתו, ואף לפעמים רח"ל גם על הקב"ה, בטענה מדוע אין לו מה שיש לאחרים, ולכן עינו צרה בחברו שכן "השיג" זאת, ומכניס עין רע במה שיש לשני.
אבל אילו היינו מאמינים בהשגחת השם שהכל הוא בא בהשגחת ה', ואין מה שמוכן לחברו נוגע כמלוא נימה במה שמגיע לו, לא שייך בכלל שהוילה וכדו היה להגיע אליו, לא היה עולה כלל המחשבה הזאת שגם לי היה יכול להגיע את מה שיש לו, וממילא מה שיש לו אינו כלל בתחום השגתי.
וכדאי שהאדם ידמה לעצמו, שכביכול הקב"ה יורד ומחלק לפי הזמנה מראש, ולאחר מבחן והתאמה ארוכה לכל אדם לפי התפקיד שנבחר לאדם את הכלים שלו, ואת כל צרכיו, היינו שמתאים לו את הבית שמגיע שלו, ואת הכבוד, התפקיד, המעמד, הרכב, הכל רשום אצלו, וכל אחד עובר לפניו ומסתכל כביכול הקב"ה ברשימה והוא מחלק לפי זה. לזה וילה, לזה קוטג', ולזה דירת מחסן, לזה שיהיה מנהל, לזה שיקבל מחמאות, ולזה שיקבל נזיפות וכו'.
על פי זה נבוא להסביר מדוע אצל הדגים אין עין הרע ביניהם. הנה כשנתבונן בדגים נראה שכל העת קשורים הם למקום ולמקור לידתם, כלומר: למים ומהמים הם מקבלים את כל צרכיהם, האויר מתוך המים, הנוזלים מתוך המים, הכל בכל מכל יש להם במים, וגם האוכל בא להם מהמים לתוך הפה, רק לתפוס תאוצה טיסה ישירה פתיחת הפה ובליעת ארוחה דשנה של דגים קטנים יותר, ועוד, שאצל הדגים גם לא שייך קנאה ושל מקום, היינ אני חי במקום הזה, 'המקום הזה שייך לי', שכן הם חיים באזורים שלמים זה עם זה בעירוביה ובשלום ובנעימות, וממילא אין ביניהם שום קנאה.
ולכן הדגים נחשבים כקשורים למקור מחצבתם, מאחר והם חשים בפועל האייך הכל בא להם מהמים שזה מקור החיים שלהם, ואם כן האיך שייך בכלל לקנאות, ומשאין קנאה אין אצלם עין הרע כלל.
אם כן זהו המסר והדרך החיים שיעקב אבינו מברך ומוסר לבניו, 'וידגו לרוב בקרב הארץ' - שהאופן שפרים ורבים הוא דווקא על ידי אמונתם האיתנה שהכל מאת המים שבאים מאיתו ית', ומשכך אין פוגעים זה בזה בעין הרע.
כלומר: ברכת יעקב אבינו - שעלינו להיות קשורים למקור החיים בארץ, כדגים במים, ולהאמין שהכל מאת ה' ולא שייך כלל עין הרע שלאחד יש יותר מהשני, אלא כל העת יהיו דבוקים בבורא שהוא הזן ומפרנס לכל ברוחניות וגשמיות, וזהו שמסיים יעקב הברכה – 'בקרב הארץ', ושאלנו האיך שייך לחיות בקרב – 'בתוך הארץ', אלא הכוונה הנכונה היא, שיחיו על הארץ ויהיו קשורים למקור לידתם שהוא מהאדמה, ומזונתם שבא מהארץ, כדגים שבתוך הים כך יחיו באמונה בקרב הארץ, באמונה שהכל מה שצריך לבוא אליו יבוא אליו בכל מקרה, ומה שלא צריך לבוא אליו לא יבוא אליו על אף שיעמדו לימינו כל יושבי תבל וכו', ואך זאת על האדם תמיד לעמוד ולהתקשר למקור חיותו שבא מקרב הארץ, כדגים בתוך הים שתמיד קשורים למקור חיותם, וממילא יסתלק ממנו הקנאה, ולא יבוא לדי העין הרע.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
