קיבלתי מייל מרגש מנעמי קנובל - זמרת ויוצרת חרדית, אחת הזמרות החרדיות הראשונות שהופיעו לנשים, אם לא הראשונה שבהן...
מעתיקה את המייל שלה מילה במילה:
"שבי יקרה
פתחת לי כאן נושא כאוב, בתור אמנית חרדית... משתפת אותך בסיפור הזוי.
התרגשתי מאוד לקבל טלפון מהפקה בחו"ל,
לאחר שקבלו עלי המלצה ממישהי לאחר שנכחה בהופעה שלי כאן בארץ, תודה ה'!
חיפשו אמנית מישראל אבל דוברת אנגלית. ב"ה התאמתי להם.
לבקשתם שלחתי טריילר ועוד.
התכתבנו, פרגנו ב"ה, היה נראה ממש שמתקדם למקום מרגש. הפקה רצינית,
כבר התחלתי לברר על טיסות, התרגשתי גם להזדמנות שאוכל לבקר את בני בחו"ל...
ואז.. המפיקה התקשרה ובקשה ממני לינק לפייסבוק שלי, לאינסטגרם...
אולי יש לי שם במה??? היא לא מוצאת אותי ברשת.
אמרתי לה בפשטות שאין לי.
"מה?? מה זאת אומרת??
הסברתי לה שאני לא מעלה את עצמי ברשתות המדיה.
ממש לא הבינה... יעני, "כולם" עושות את זה.
מה יש? תכתבי שזה לנשים בלבד. זאת לא הבעיה שלך!!
השבתי לה שאשלח עוד סרטונים, המלצות מעולות, אבל לא תראי אותי שרה בנ"ל, גם לא ביו-טיוב.
היא היתה המומה. שאלה אותי למה?!
אמרתי לה שבלי לפגוע באלה שכן מעלות ליוטיוב,
עם מאות אלפי צפיות בהפקות מטורפות, בלוקיישנים וואו, בגדים ופאות ומייק-אפ וואו, גם מגדילות לעשות ורוקדות...
גם כאשר כותבים שזו שירת נשים- ואני מקוה שהן ביררו מה ההלכה בזה- אני אישית לא מרגישה שיש כאן שאלה.
(בהמשך כן הבאתי את הנושא בפני הרב שלי כדי לדעת שאני לא פוסקת לעצמי, כאב לו מאוד, אמר שזה בוודאי פירצה גדולה מאוד ונגד ההלכה. טוב, ברור!)
איך זה יכול להיות נכון? זה קו אדום ביודעי שאני יוצרת במה בלחיצה קטנה לכל אחד,
בסופו של דבר זאת אחריות שלי!!
ואז אמרה את המשפט - המפיקה החרדית - אז אם אין לי דרך לדעת כמה עוקבים יש לך, איך אדע אם את פופולארית או לא?!
מצטערת. לא יכולה להביא אותך".
בום!
שיהיה ברור מאוד! הכל מאת ה' והכל אך ורק לטובה.
הכאב שלי הוא לא על ההופעה שבוטלה - זו רק אכזבה- כולנו חוות.
אלא הכאב הוא על הקטע של לאן הגענו? איפה הקווים, ולאן עוד נגיע?
בתור אמניות, הבנות מסתכלות עלינו כמעין דוגמא אישית, בהערצה.
החשיפה הזו מבטאת את מי שאני, את מה אני מחשיבה.
העיקר, לא לאבד את האמת הפנימית, זו המטרה.
קרבת אלוקים".
כל מילה נוספת מיותרת...
המון כח לכל אחת במקום שלה
מעתיקה את המייל שלה מילה במילה:
"שבי יקרה
פתחת לי כאן נושא כאוב, בתור אמנית חרדית... משתפת אותך בסיפור הזוי.
התרגשתי מאוד לקבל טלפון מהפקה בחו"ל,
לאחר שקבלו עלי המלצה ממישהי לאחר שנכחה בהופעה שלי כאן בארץ, תודה ה'!
חיפשו אמנית מישראל אבל דוברת אנגלית. ב"ה התאמתי להם.
לבקשתם שלחתי טריילר ועוד.
התכתבנו, פרגנו ב"ה, היה נראה ממש שמתקדם למקום מרגש. הפקה רצינית,
כבר התחלתי לברר על טיסות, התרגשתי גם להזדמנות שאוכל לבקר את בני בחו"ל...
ואז.. המפיקה התקשרה ובקשה ממני לינק לפייסבוק שלי, לאינסטגרם...
אולי יש לי שם במה??? היא לא מוצאת אותי ברשת.
אמרתי לה בפשטות שאין לי.
"מה?? מה זאת אומרת??
הסברתי לה שאני לא מעלה את עצמי ברשתות המדיה.
ממש לא הבינה... יעני, "כולם" עושות את זה.
מה יש? תכתבי שזה לנשים בלבד. זאת לא הבעיה שלך!!
השבתי לה שאשלח עוד סרטונים, המלצות מעולות, אבל לא תראי אותי שרה בנ"ל, גם לא ביו-טיוב.
היא היתה המומה. שאלה אותי למה?!
אמרתי לה שבלי לפגוע באלה שכן מעלות ליוטיוב,
עם מאות אלפי צפיות בהפקות מטורפות, בלוקיישנים וואו, בגדים ופאות ומייק-אפ וואו, גם מגדילות לעשות ורוקדות...
גם כאשר כותבים שזו שירת נשים- ואני מקוה שהן ביררו מה ההלכה בזה- אני אישית לא מרגישה שיש כאן שאלה.
(בהמשך כן הבאתי את הנושא בפני הרב שלי כדי לדעת שאני לא פוסקת לעצמי, כאב לו מאוד, אמר שזה בוודאי פירצה גדולה מאוד ונגד ההלכה. טוב, ברור!)
איך זה יכול להיות נכון? זה קו אדום ביודעי שאני יוצרת במה בלחיצה קטנה לכל אחד,
בסופו של דבר זאת אחריות שלי!!
ואז אמרה את המשפט - המפיקה החרדית - אז אם אין לי דרך לדעת כמה עוקבים יש לך, איך אדע אם את פופולארית או לא?!
מצטערת. לא יכולה להביא אותך".
בום!
שיהיה ברור מאוד! הכל מאת ה' והכל אך ורק לטובה.
הכאב שלי הוא לא על ההופעה שבוטלה - זו רק אכזבה- כולנו חוות.
אלא הכאב הוא על הקטע של לאן הגענו? איפה הקווים, ולאן עוד נגיע?
בתור אמניות, הבנות מסתכלות עלינו כמעין דוגמא אישית, בהערצה.
החשיפה הזו מבטאת את מי שאני, את מה אני מחשיבה.
העיקר, לא לאבד את האמת הפנימית, זו המטרה.
קרבת אלוקים".
כל מילה נוספת מיותרת...
המון כח לכל אחת במקום שלה
נערך לאחרונה ב: