הכיצד כותבים?

למען דעת · 6/9/16

האם המילה 'הכיצד' תקנית?

בת יהודה · 6/9/16

יונתן1 · 6/9/16

יש לי הרגשה ש'הכיצד' לא דומה לה' השאלה (היתכן, "הלנו אם לצרינו") אלא לקוח מהביטוי "הא (זה) כיצד".
לא אומרים "הכיצד מברכים", "הכיצד כותבים", אבל כן אומרים "הכיצד אירע הדבר", "הכיצד הגעת לידי כך", כאומר: איך יתכן.

למען דעת · 6/9/16

ציטוטים מספרים שונים (באדיבות תורת אמת):

אִשָּׁה שֶׁמּוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ עֵינַיִם זָרוֹת, הָכֵיצַד תִּזְכֶּה לְדוֹר יְשָׁרִים יְבֹרַךְ
כֵּיוָן שֶׁהֻחְלַט בְּלִבְּךָ הָכֵיצַד וְאֵיךְ אֶקְנֶה אוֹ אֲקַבֵּל חֵפֶץ זֶה מֵחֲבֵרִי, הִנְּךָ עוֹבֵר עַל "לֹא תִתְאַוֶּה".
השתומם מאוד מיודעינו הכפרי, הכיצד נותן הפקיד חבילות כה גדולות תמורת סכום כסף קטן?
ואם הם יהודים - ויהודים מטבעם נולדים מאמינים - הכיצד לא התממשה אמונתם עד שהגיעו לשפל המדרגה?
ואם כן, הכיצד תכעס ותקלל את גורלך אחר שזהו לאחר כרוז ופסק מבית דין של מעלה?

תקני?

אפכא מסתברא · 6/9/16

אכן, 'הכיצד' מקורו ב'הא כיצד', והה"א נקודה בקמץ ולא בפתח, כפי שהיה אמור להיות אילו היתה זו ה"א השאלה.

למען דעת · 7/9/16

אז הדוגמה השניה בהודעתי הקודמת נכונה (שם זה לא 'איך יתכן')?

אפכא מסתברא · 7/9/16

בדוגמא השניה אמורה להיות המלה 'כיצד', ולמעשה זו סתם כפילות עם ה'איך' שלאחריה.

חגי פאהן · 7/9/16

בעזהי"ת

לענ"ד הה"א צריכה להיות מנוקדת בצירי. (הכיצד?!)
צרוף זה "הא כיצד" מופיע במשנה ובתוספתא רבות. וכידוע, בדרך כלל אין ארמית במשנה ובתוספתא (חוץ ממקרים מיוחדים). ואם כן, איך ייתכן שהמלה "הָא" הארמית הגיעה לשם כל כך הרבה פעמים? אין זאת אלא שזו המילה התנ"כית "הֵא", שמשמעותה "הִנֵּה", כמו "הא לכם זרע", "הא דרכך בראש נתתי".

אפכא מסתברא · 7/9/16

איך מבטאים התימנים 'הכיצד' שבמשנה ובתוספתות?

למען דעת · 7/9/16

נכתב ע"י חגי פאהן;2226238:
בעזהי"ת

לענ"ד הה"א צריכה להיות מנוקדת בצירי. (הכיצד?!)
צרוף זה "הא כיצד" מופיע במשנה ובתוספתא רבות. וכידוע, בדרך כלל אין ארמית במשנה ובתוספתא (חוץ ממקרים מיוחדים). ואם כן, איך ייתכן שהמלה "הָא" הארמית הגיעה לשם כל כך הרבה פעמים? אין זאת אלא שזו המילה התנ"כית "הֵא", שמשמעותה "הִנֵּה", כמו "הא לכם זרע", "הא דרכך בראש נתתי".

במשנה מופיע פעמיים בלבד (שבת יט, ה; סוטה ה, ג)
זה קצת חידוש לומר שזו המלה התנ"כית, שלא נשתמרה אלא בצרוף זה.

חגי פאהן · 8/9/16

בעזהי"ת

נכתב ע"י למען דעת;2226350:
במשנה מופיע פעמיים בלבד (שבת יט, ה; סוטה ה, ג)
זה קצת חידוש לומר שזו המלה התנ"כית, שלא נשתמרה אלא בצרוף זה.

אמת היא שזה קצת חידוש, אך לא אמת שהיא נשתמרה רק בצרוף זה.

במסכת יומא מד. מובאת ברייתא: ר' יוסי אומר: כשם שפורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה, כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח, ופר העלם דבר של ציבור, ושעירי עבודת כוכבים. הא מה מעלה יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח? אלא שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה ובין שלא בשעת הקטרה, ומבין האולם ולמזבח אין פורשין אלא בשעת הקטרה.
ורש"י כותב שם: הא מה מעלה יש כו'. האי הא כמו הרי, כלומר מעתה מעלה יש בפרישה בין היכל לבין אולם ולמזבח:

והחידוש ממשיך: "הרי" היא מילה ארמית, והיא התרגום של "הנה": "הריני" = "הנני" וכו', ומופיעה בדניאל ז' כמה פעמים כשמלך בבל מתאר את חלומו "וַאֲרוּ", ורש"י שם כותב "והנה", וכמובן אנו נזכרים בתאור חלומות יוסף ופרעה המתחילים ב"והנה". וגם בפסוק "הא לכם זרע" רש"י כותב שפירושו "הנה". ולפי זה נבין את דבריו ביומא "האי הא כמו הרי".

מה התימנים אומרים שאלה טובה.